הבית הלבן פרסם אתמול (רביעי) מסמך חריג, המנבא קטסטרופה כלכלית אם לא יעבור חוק להעלאת תקרת החוב של ארצות הברית עד ה-18 באוקטובר, מה שיביא למצב בו המעצמה החזקה בעולם לא תוכל לשלם את חובותיה ותהפוך לחדלת פירעון. ביממה האחרונה חלה התקדמות במגעים בין המפלגות ונראה שהמועד חדלות הפרעון ידחה, אבל עדיין נשאר על הפרק ויגיע שוב ככל הנראה עד לסוף שנה זו.

במסמך מזהירים חברי המועצה הכלכלית המייעצת לנשיא משיתוק מוחלט של מערכות הבריאות, הביטחון והרווחה בארצות הברית, ומביאים מגוון דוגמאות לאוכלוסיות שיפגעו: 50 מיליון אמריקאים לא יקבלו קצבת זקנה, מיליונים יישארו ללא ביטוח בריאות, 9 מיליון יוצאי צבא לא יקבלו טיפול בריאותי ונפשי. "מיליונים לא יוכלו לשים אוכל על השולחן או לשלם שכר דירה" נכתב בדו"ח, בו מפורטים עוד עשרות שירותים ותכניות ממשלתיות שיפגעו.

"השלכות פשיטת רגל יכולות להסלים במהירות, ולעורר משבר ומיתון גלובליים" נכתב בסיכום הדו"ח. "בקיצור… החורבן הכלכלי העצמי יהיה קטסטרופה… חדלות פירעון לכל תקופה של זמן תהיה מכה הרסנית". אגרות חוב אמריקניות הן נכס בסיס בתיקי השקעות בכל העולם, ומצב מתמשך של חדלות פירעון משמעותו ככל הנראה משבר כלכלי עולמי.

מאחורי החזון האפוקליפטי, עומד כלי כלכלי מפוקפק וייחודי לארה"ב. בשנים האחרונות הוא הפך לכלי ניגוח פוליטי, שנכון לעכשיו מסכן את התכניות השאפתניות של הנשיא ג'ו ביידן לבנייה מחדש של הכלכלה האמריקנית.

מה זה תקרת החוב?
כמו כל מדינה בעולם, לארצות הברית חוב לאומי המשמש להתנהלותה השוטפת, והוא עומד נכון לעכשיו על כ-28.8 טריליון דולר (לצורך השוואה, החוב הלאומי של ישראל עומד על כטריליון שקלים). חוק תקרת הגרעון קובע מספר מעליו אסור לממשל הפדרלי ללוות עוד כסף. נכון לעכשיו, עומדת תקרת החוב על 28.4 טריליון שקלים, כשאת הפער בין התקרה בחוק לחוב הלאומי מתמרן משרד האוצר האמריקני באמצעים שונים.

שעון החוב הלאומי של ארה"ב ( צילום: Jesper Rautell Balle מתוך ויקימדיה קומונס).

חוק זה צריך להיות מאושר מחדש בקונגרס האמריקני כל פעם שיש צורך לחצות את תקרת החוב, דבר שקורה אחת לכמה שנים. את תקרת החוב אפשר להגדיל, תוך קביעת מספר, או להשהות לתקופה מסוימת, שהחוב אליו מגיעים בסופה הופך להיות התקרה החדשה.

העלאת תקרת החוב אין משמעותה הרחבה תקציבית, אלא אישור למשרד האוצר ללוות עוד כסף, במידת הצורך. בכך היא שונה מהכללים הפיסקליים הנהוגים בישראל, הקשורים לתהליך אישור התקציב ולהחלטה על הוצאות חדשות. למעשה, אין כמעט מדינה בעולם בה קיים חוק דומה.

מה ההיגיון מאחורי תקרת החוב?
ברמה המוצהרת מדובר בכלי שנועד לעודד 'אחריות תקציבית'. בפועל, ההיגיון הכלכלי מאחורי הסדר זה מוטל בספק: כמו כל מדינה מערבית, תקציבה של ארה"ב גרעוני והחוב הלאומי גדל תמיד, כך שהגעה לתקרת החוב הלאומי היא תמיד עניין זמן. שרת האוצר האמריקנית והנגידה לשעבר ג'נט יילן אמרה השבוע כי תתמוך בחקיקה לביטול מגבלת החוב, אותה היא מגדירה כ"הרסנית".

עם זאת, הסיכויים שחוק זה יבוטל על ידי הקונגרס או יוחלף בחוק הגיוני יותר נמוכים, בגלל התפקיד הפוליטי שהוא ממלא.

למה משמש החוק?
בעבר הייתה העלאת תקרת החוב הליך שגרתי שנעשה בצורה משותפת. מאז 1960 עלתה או הושהתה תקרת החוב 78 פעמים, 49 פעמים תחת ממשל רפובליקני, ו-29 פעמים תחת ממשל דמוקרטי. בעקבות הקיטוב הפוליטי בעשורים האחרונים הפך המאבק על העלאת תקרת החוב לכלי פוליטי, בעיקר מצד חברי המפלגה הרפובליקנית. ישנם פוליטיקאים בימין הכלכלי הקיצוני שמתנגדים להגדלת החוב באופן קטגורי, מתוך תפיסה שיש להחליש הממשל הפדרלי. אבל חשוב לציין שגם בתקופת טראמפ השהה הקונגרס את תקרת החוב מספר פעמים, כתוצאה מקיצוצי המס שהנהיג טראמפ.

מה קרה בשבועות האחרונים?
ארה"ב חצתה את תקרת החוב בסוף יולי, ומאז עושה משרד האוצר האמריקני "צעדים יוצאי דופן" על מנת להמשיך להתנהל. שרת האוצר יילן אמרה שניתן יהיה להמשיך באופן זה עד ה-18 באוקטובר. אם עד אז תקרת החוב לא תעלה, ארה"ב לא תוכל ללוות יותר כסף, תכנס לקושי תזרימי, ותהפך למעשה לחדלת פרעון.

למה ביידן צריך את הרפבוליקנים כדי לעלות תקרת החוב? 
למרות שממשל ביידן נהנה מרוב דמוקרטי בשני בתי הקונגרס, בסנאט קיים הליך פוליטי שנקרא הפיליבסטר המעכב החלטות ללא הגבלת זמן, כל שבפועל נדרש רוב של 60 סנטורים כדי לאשר החלטה. בסנאט היום 50 דמוקרטים ו-50 רפובלקינים, שסגנית הנשיא קמלה האריס היא הקול שובר השוויון.

ביידן יכול לנקוט בכלי פוליטי שעוקף את הפיליבסטר בו כבר עשה שימוש על מנת להעביר את חבילת הסיוע הראשונה שלו, והרפובליקנים אף קראו לו בגלוי לעשות זאת. עם זאת, שימוש בכלי זה מוגבל, והוא יקשה על ביידן להעביר את התכנית הכלכלית הגדולה שלו, לה אין כמעט סיכוי שהרפובליקנים יסכימו.

יש לביידן אפשרויות אחרות?
אפשרות יצירתית שקיימת להתמודדות עם nacr תקרת החוב היא הנפקת מטבע פלטינה יחיד של טריליון דולר, שיגבה את הוצאות האוצר. מדובר למעשה בפעולה חשבונאית בין משרד האוצר האמריקני לבנק המרכזי, שיקטין את החוב בטריליון דולר, מבלי להזרים את כסף חדש ישירות למשק. עם זאת, האפשרות לשימוש בכלי זה קלושה, ויילן כבר אמרה כי היא אינה על השולחן.

מטבע של טריליון דולר (צילום: ויקיפדיה)

מדוע הרפובליקנים מתנגדים?
הרפובליקנים משתמשים בהעלאת החוב ככלי פוליטי על מנת לנגח את המפלגה הדמוקרטית, ולפגוע בשתי תכניות הדגל של הנשיא ביידן: תכנית התשתיות, ותכנית ההשקעה החברתית. על פי חלק מהפרשנים, במפלגה מביטים לבחירות האמצע ב-2020, שם הם מתכוונים לצאת בקמפיין נגד "המדיניות הבזבזנית" של ממשל ביידן בניסיון להשיג שליטה בבית הנבחרים ובקונגרס.

מה קורה עכשיו?
אתמול בערב הודיע מנהיג המיעוט בסנאט הרפובליקני מיטש מקונל כי הם מוכנים לאפשר לממשל ביידן לעלות את החוב באופן זמני ועד לסכום מוגדר עד לדצמבר. החלטה זו תתן אוויר לנשימה לשתי המפלגות, ותאפשר אולי למפלגה הדמוקרטית להעלות את תקרת החוב יחד עם התכניות הגדולות של הממשל.

במקביל מנהל ביידן מו"מ על תכניות אלה, תכנית לתשתיות על סך טריליון דולר ותכנית להשקעה חברתית על סך כ-3.5 טריליון עם המחנות הפרוגרסיביים והמתונים במפלגה הדמוקרטית. עם קצת יותר משנה עד לבחירות האמצע, עם רוב דחוק בסנאט, מאבקים בתוך מפלגתו שלו ומשברים פוליטיים שונים, יתכן שחלון ההזדמנויות של הנשיא לממש את החזון הגדול שלו לבנות את כלכלת ארה"ב מחדש הולך ונסגר.