הממשלה תדון היום (ראשון) בעדכון לתכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, תוך הקצאת כספים נוספים לתחום.  סך התקציבים המדוברים יעמדו על יותר מ-660 מיליון שקלים, שיושגעו בין 2022 ל-2026,

בין היתר כוללת הצעת המחליטים, הקצאת 350 מליון שקלים בשנים 2026-2022 להתייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה בתעשייה ממשרד האנרגיה; 100 מליון שקלים יוקצו ב-2022 להתייעלות אנרגטית והפחתת גזי חממה במגזר העסקי ובשלטון המקומי מהמשרד להגנת הסביבה .

עוד כוללת ההצעה הקצאת 35 מיליון שקלים לפחות בשנים 2023-2022 למתקני פיילוט בהתייעלות אנרגטית, הפחתת פליטות, הסטת ביקושים, אגירת אנגיה ומעבר מדלקים פוסיליים לחשמל. משרד האנרגיה יעביר 100 מליון שקלים ליישום תכניות בתחום האנגיה המקיימת במגזר הרשותי, המגורים, התעסוקה, המסחר והתעשייה בשני- 2024-2022.

משרד האנרגיה יקצה גם 60 מליון שקלים בשנים 2023-2022 לפרישת תשתיות תחבורה חשמלית.

במקביל, יוטל על המשרד לקדם הנגשה של מידע לציבור בנושא איתור השטחים הפוטנציאליים לייצור חשמל סולארי בשטחים בנויים (כמו גגות, חניונים ומגרשי ספורט) בתקציב של 4 מיליון שקלים בשנים 2023-2022.

ההחלטה נמנעת מהקצאת תמיכות למתקנים סולריים על מבני חינוך ומסתפקת בכך שמשרד האנרגיה יבחן תמיכה כזאת על מבני חינוך חדשים ששטח הגג שלהם עולה על 1,000 מטרים  בשנים 2026-2023.

בנוסף, יוצגו לממשלה תוך 60 יום המלצות צוות בין משרדי בנושא ייעור עירוני, לשם הפחתת איי החום העירוניים. מדובר בתופעה אקלימית בה מבנה הערים עצמן משפיע על האקלים וגורם להבדל ניכר בין האקלים בהן לזה של השטח הפתוח שסביבן.

התקציבים המדוברים מותנים באישור תקציב המדינה לשנים 2022-2021, ובאישור תיקונים לצו הבלו על דלק ותיקונים בנושא המכס ומס הקנייה.

חושב לציין שהאוצר לא מתכוון להגדיל את תקציבי המשרדים לצורך מימוש התכנית, אלא להסיט תקציבים קיימים. משרד האנרגיה יקצה 326 מיליון שקלים מתקציבי הקניות שלו עד שנת 2025 והמשרד להגנת הסביבה יקצה 144.25 מיליון שקלים עד 2024 למימון "פעולה מאוזנת", כלומר על חשבון תכניות אחרות.

המדינה לא עומדת ביעדים ומתקצבת פחות מדי

התכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה נדונה בישראל שנים אחרי המועד אליו התחייבה הממשלה, וגם זה רק אחרי הגשת בג"ץ מטעם ארגון אדם טבע ודין. לאחר פסק הדין, חל שינוי כיוון משמעותי במשרד האנרגיה והוא גיבש את התכנית בשיתוף ארגוני חברה אזרחית רבים.

בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 נמצא שצריכת החשמל השנתית בישראל מגיעה לכ-74 טרה-ואט/שעה במקום היעד של 62 שנקבע בהחלטת ממשלה משנת 2008. מדובר בצריכה שמשקפת הפחתה של  7.5% בלבד מצריכת החשמל במקום 20%, בהשוואה לתרחיש "עסקים כרגיל" ללא מהלכי התייעלות אנרגטית כלל.

ב-2015 החליטה הממשלה על יעד חדש של 17% התייעלות עד שנת 2030.

האיחוד האירופי קבע ב-2018 יעד התייעלות אנרגטית של 32.5% לפחות עד 2030, ביחס לתחזית הצריכה ב-2030 שנעשתה ב-2007.

בהשוואה הזאת יעדי ישראל נמוכים, העמידה בהם נמצאת בפיגור משמעותי והתקציבים המוקצים להם יתקשו לסייע בכך.

מדינות רבות באירופה הכריזו על 'תכנית חילוץ ירוקה' לכלכלה בעקבות משבר הקורונה. תכנית אלה כוללות השקעה ממשלתית מוגדלת עבור יעדים דומים ולא מתבססות על הסטת תקציבים קיימים.

בבנק ישראל הציעו לממשלה להגדיל את תקציב המדינה בעשרות מיליארדי שקלים בשנה בשנים הקרובות, על מנת להאיץ את הצמיחה הכלכלית ולצמצם פערים בתחום ההשקעה בתשתיות.