צריכת החשמל בישראל פחתה רק ב-7.5%, במקום 20%, לפי יעדי הממשלה שהוגדרו בשנת 2008, כפי שקבע מבקר המדינה בדו"ח שהגיש היום (שני). היעד נקבע על-פי תרחיש "עסקים כרגיל" משנת 2008, שצפה צריכת חשמל של 80 טרהואט-שעה בשנת 2020. על-פי הערכות, המאמצים להפחתת הצריכה יביאו לצריכה משוערת של 74 טרהואט – שעה במקום 80, ולא ל-68, כמתבקש על-פי היעדים.

התייעלות אנרגטית פרושה השגת אותה תפוקה בפחות תשומות בתחומי האנרגיה. בלשון מבקר המדינה "ניצול מושכל של משאבי האנרגיה, כלומר הפקת מוצרים ותועלות כלכליות ושמירה על איכות החיים". האמצעים העיקריים להתייעלות אנרגטית הינם שימוש במכשירי חשמל יעילים יותר, בניה בתקנים ירוקים, שילוב אמצעי בקרה להפסקת צריכה מיותרת של אנרגיה, הסטת צריכה משעות העומס לשעות השיא, שימוש מוגבר בתחבורה הציבורית ומעבר לשימוש בחשמל בתעשייה ובתחבורה.

מתקן סולרי. (צילום: משה שי/ פלאש 90)

רק בשנת 2017 פורסמה תכנית מפורטת של משרד האנרגיה בתחום, לא מעט בלחץ עתירות משפטיות של ארגונים ירוקים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עיקרי הממצאים: 

אין תכנית מפורטת ברת יישום. 
המבקר מצא כי למדינה יש כבר תכנית חדשה לצמצום צריכת החשמל בשנים 2016-2030 אך היא אינה כוללת יעדי ביניים, תקציבים, מדדים לבקרה ולמעקב אחר מידת העמידה ביעדים.

עיכובים במיזם מניה חכמה
שיעור מוני החשמל החכמים המותקנים בישראל בשנת 2019 היה כ-2.8% מכלל המונים. משרד האנרגיה ורשות החשמל לא קבעו משנת 2010 ועד למועד סיום הביקורת אם וכיצד יקודם מיזם מנייה חכמה. מונה חכם חיוני לפרויקטים של הסטה וחיסכון בצריכת חשמל.

אין צמצום בנסועה הפרטית 
בשנים 2015-2018 נרשם גידול של 15% בהיקף הנסועה הפרטית, בעוד שנרשם גידול של 2% בלבד בנסועה הציבורית. לפיכך לא הושגה עמידה ביעד של הסטה של 20% מהנסועה הפרטית לתחבורה ציבורית עד 2020. תכנית שהכין משרד התחבורה לצמצום הנסועה הפרטית אינה מביאה לעמידה ביעד הפחתה של 20% עד שנת 2030 ונדרשת תכנית אסטרטגית לפיתוח אמצעים משלימים.

פקקים בכביש החוף. (צילום: מאיר ועקנין/ פלאש90)

ההלוואות להתייעלות אנרגטית בניצול נמוך
משרד האנרגיה ואגף החשב הכללי במשרד האוצר הקצו, בין היתר, תקציבים של 500 מיליון שקלים להלוואות בערבות מדינה לשם השקעה במיזמים להתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה לעשר שנים אולם אלו טרם מומשו.

משרדי הממשלה לא מדווחים 
47% ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת האנרגיה שלהם בשנת 2018. כמו כן, 44% מהרשויות המקומיות לא דיווחו למשרד האנרגיה על צריכת החשמל שלהם באותה שנה, שלא בהתאם לנדרש בחוק. 

בניה ירוקה 
רק 2% מיחידות הדיור שנבנו בשנת 2018 קיבלו תקן בניה ירוקה. רק אתמול הוציא משרד האנרגיה מתווה ראשוני לגבי בניה מאופסת אנרגיה – המשלבת בין חיסכון בצריכה, לבין ייצור מקומי של אנרגיה על מנת להגיע לצריכה נמוכה או מאופסת של אנרגיה.

קיר ירוק במטה חברת צ'ק פוינט בתל אביב. משפר את המאזן האנרגטי של הבניין (צילום: דוד שי/ויקימדיה קומונס)

לא מסדירים את חשמול התחבורה 
המבקר מצא כי הפסד הכנסות ממסים בשל הטלת מס מופחת על כלי רכב חשמליים צפוי להסתכם בכ־6.8 מיליארד שקלים בערכים נומינליים לשנים 2025-2020. מכיוון שהמדינה לא בחרה במקור חלופי לגביית המס, הרי שהתוצאה בפועל היא מוטיבציה לעכב את החלפת הרכבים בבנזין וסולר ברכבים חשמליים. רכבים חשמליים גם נהנים ממס מופחת, גם יעילים יותר מבחינה אנרגטית וגם תורמים למשק באופן עקיף דרך הפחתת פליטות והרחקת פליטות מהאגזוזים אל ארובות תחנות הכח.

המחקר והפיתוח בתחום האנרגיה בתחתית סדר העדיפויות 
המבקר מצא כי למרות שישראל היא אחת המדינות עם השקעות המחקר והפיתוח (מו"פ) הגבוהות ביותר בעולם המערבי במונחי תוצר, בתחום האנרגיה היקפי ההשקעות במו"פ הם דווקא מהנמוכים. בשנת 2016 היה סכום התמיכה הממשלתית במו"פ 7 מיליארד שקלים ורק 0.6% ממנו הושקע בייצור אנרגיה ובשימושיה. מרבית המו"פ בישראל מבוצע בהיי-טק, ויש פערים מהותיים בין היקפי המו"פ בהיי-טק להיקפי המו"פ ביתר ענפי המשק. מדיניות המו"פ הממשלתית אמורה לטפל בכשלי שוק במו"פ, כגון הסיכון הגבוה בפעילות מו"פ, קשיי המימון והחסמים הייחודיים בענפים מסוימים, אולם המדיניות הממשלתית ניטרלית לכאורה ובפועל אינה מביאה לשינוי המצב הקיים. הממשלה נדרשת לגבש מדיניות שתביא לחלחול החדשנות במו"פ לכלל ענפי המשק ולמגזר האנרגיה בפרט ותתרום להגדלת הפריון בענפים אלה.

התייעלות אנרגטית מאוד משתלמת, אבל לא כולם יכולים לממן את ההשקעה בה 
בישראל, כמו בעולם, עניים סובלים גם מעוני אנרגטי – היעדר יכולת לממן דלק וחשמל על מנת לקיים רמת חיים סבירה. היעדר הון מספיק, גורם להם להידחק לדירות זולות ומכשירי חשמל זולים, אף שהוצאות התחזוקה שלהם גבוהות יותר. לכן, מימון ציבורי להתייעלות אנרגטית חיובי בייחוד לאוכלוסיות חלשות, שמתקשות לרכוש בעצמן מכשירים יעילים, לבצע שיפוץ בתים לחיסכון באנרגיה או לרכוש דירות בתקן ירוק, שעלות בנייתם ירוקה יותר. גורם מעכב נוסף, הוא היות החשמל בישראל זול יחסית – כך שהתמריץ הכלכלי לקיים ענף של חברות מתמחות בהתייעלות אנרגטית אינו גבוה כמו בארצות בעלות חשמל יקר, דוגמת גרמניה.

מסקנות הביקורת הן שעל מנת כדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה לשנת 2030, על הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, ובהם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה

, משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מנהל התכנון, רשות המיסים בישראל ומשרד הבינוי והשיכון, לפעול יחד בהקדם להסרת חסמים המעכבים את ההתייעלות האנרגטית; לבחון את צורכי האנרגיה של המשק הישראלי במישור הכלל-משקי ולשפר את ההיערכות והמוכנות של המשק להתמודדות עם אתגרים עתידיים בתחום האנרגיה, לרבות באמצעות אנרגיות מתחדשות.

תגובת משרד האנרגיה:

"עדכון התכנית הלאומית שיציג המשרד בימים הקרובים, קובע יעדים ולו"ז ויוטל על משרדי הממשלה לבצע את הפעולות להשגת היעדים. אנו פועלים מול הגורמים הרלוונטיים למצוא מקורות תקציביים למימוש התוכנית. יש לציין כי מדיניות המשרד להחלפת השימוש בדלקים מזהמים בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות מובילות את ישראל להפחתה של כ-93% בזיהום האוויר והפחתה של כ-50% בפליטת גזי החממה לנפש עד 2030. בנוגע לחברת החשמל וניטר הצריכה טוענים שהחברה ביצעה בשנים האחרונות פיילוט להתקנת "מנייה חכמה" באזור זיכרון יעקב. משרד האנרגיה תומך בפיילוט של ניהול ביקושים וניהול אנרגיה ועמדתו היא כי יש להתקין מונים חכמים בכל בית בישראל"

תגובת משרד התחבורה לדו"ח המבקר לא התייחסה לנושא צמצום הנסועה הפרטית או לנושא הרכבים החשמליים.