"אנשים חושבים עשר פעמים לפני שהם מדליקים תנור או מזגן, וקונים תנור ספירלה ב-70 שקלים שהבזבזנות שלו עולה, בטווח הארוך, פי כמה מרכישת מכשיר איכותי", אמרה ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) בכנס שהתקיים אתמול (שלישי) בנושא עוני אנרגטי בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה, כאשר תיארה את המשמעות של המושג "עוני אנרגטי".

חברת הכנסת יעל כהן פארן. "לא מחנכים כיצד להתמודד עם העוני האנרגטי". (צילום: דבר ראשון)

"איש לא מחנך איך להתמודד עם העוני האנרגטי", הוסיפה, "במחלקות רווחה לא מכירים את נושא ההתייעלות האנרגטית. גם בבניה חדשה אין מודעות לזה. נבנות היום דירות שקר בהן בחורף, חם בהם בקיץ והן יהיו מלכודות עוני אנרגטי. עם בידוד נכון אפשר לחסוך לאנשים המון כסף בטווח הארוך".

האדריכלית גלית שיף תארה אף היא בצבעים קודרים את משמעות המושג "עוני אנרגטי": "אדם יושב עם מעיל בתוך הדירה, ולא מחמם עצמו בחשמל כי אין לו כסף לשלם". הדברים נאמרו בכנס שערך השבוע המרכז הבינתחומי בהרצליה בנושא עוני אנרגטי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

העלייה הצפויה במחירי החשמל בינואר הקרוב עוררה סערה ציבורית עזה, ואף הביאה את שר האוצר משה כחלון להבטיח כי יחשוף בפני רשות החשמל "נתונים נוספים שלא עמדו בפניה" שיבלמו או לפחות יצמצמו את ההתייקרות. מי שצפויה לספוג פגיעה משמעותית מהתייקרות תעריף החשמל היא האוכלוסייה הסובלת מ"עוני אנרגטי" – מושג לא מוכר בשיח הציבורי, אך חשוב מכך כמעט ואינו מוכר למקבלי ההחלטות.

עוני אנרגטי הוא היבט של עוני רגיל, אבל מתמקד בהיעדר נגישות לחשמל או לתחבורה וההשפעה ההרסנית על החיים בעבור מי שאין לו די כסף לשלם חשבון חשמל בקביעות, מנותק מחשמל, או תקוע בבית בהיעדר שירות תחבורה הציבורית רלוונטי לצרכיו.

העוני האנרגטי לא מתגלה באותן מדידות כלכליות שבודקות עוני באופן כללי, למרות הקשר בין שני הנושאים. חמודי סעיד, מחלוצי המאבק להכרה בחשמל כזכות יסוד, שייצג בדיון את פורום החשמל הארצי, שמעוניין בעיגון הזכות הזו מעבר להישג בדבר אמות המידה הקיימות לגביית חובות בחשמל, הדגים את קשר זה כשאמר כי "גם בשנת 2018 יש לנו עדויות של אישה שמקלחת את הבן שלה בקומקום כי אין לה דוד חשמל ואין לה אפשרות לרכוש. אומרים לה 'שדרגי למקרר שצורך פחות אנרגיה ויעלה פחות חשמל', אבל אין לה את הכסף לזה. אתה נכנס לבית של עני ויש לו מנורות ליבון – איך נגיד לו לחסוך בצריכת החשמל?".

חמודי סעיד, אחראי עבודה קהילתית באגף הרווחה , עיריית חיפה וממייסדי פורום החשמל (צילום: ארז רביב)

ד"ר יעל פלג, סגנית הדיקן בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה ומארגנת הכנס, אמרה כי "פנינו לממשלה. גם במשרד הרווחה וגם במשרד האנרגיה לא הכירו את המונח 'עוני אנרגטי'. ההגדרה של המונח די במחלוקת וקשה להסכים על סטנדרטים".

משבר העוני האנרגטי בעולם במספרים (גרפיקה: אידאה).

גדעון פרידמן, ממשרד האנרגיה אמר טען דווקא כי אין ייחודיות לעוני האנרגטי. "לדעתי האישית, חשמל הוא צורך בסיסי, אך זאת נגזרת של בעיית עוני, לא בעיית אנרגיה, וכך המדינה צריכה לטפל בזה", אמר.

המנותקים

קבוצה מובהקת הסובלת מעוני אנרגטי הם מנותקי החשמל. בישראל יש עשרות אלפי בתים שמנותקים מרשת החשמל, לצד עשרות אלפים אחרים בהסדרי מונה תשלום מראש (מת"מ) שהם מנותקים סמויים שלא מופיעים סטטיסטיקה.

על פי הנתונים שהציגה עו"ד משכית בנדל, ראש תחום קיום בכבוד ורווחה באגודה לזכויות האזרח, נכון ל-2016 היו בישראל 40 אלף ניתוקי חשמל ו-30 אלף משקי בית במת"מ. לדבריה, כשהסכום הטעון במונים אלה אוזל,  זה לא נספר כניתוק, למרות שזה ניתוק בפועל.

עו"ד משכית בנדל, האגודה לזכויות האזרח (צילום: ארז רביב)

"אלו לא משפחות ברוכות ילדים, הרבה פעמים מדובר במשפחות ממוצעות עם 3-1 ילדים, הרבה משפחות חד הוריות, נתמכי קצבאות שלא זכאים לשום הנחה בחשמל" הסבירה, "לא טיפלתי במקרה אחד שהייתה בו הנחה על חשמל ועמד בפני ניתוק. רוב מנותקים לא זכאים לשום הנחה. הם נאבקים לשרוד עם אמצעים מאוד מצומצמים".

עו"ד בנדל הסבירה כי לאחר ההישג הממשי של מניעת ניתוקי מים, עתירת האגודה לזכויות האזרח הקפיאה לתקופה גם ניתוקי חשמל, עד שרשות החשמל קבעה אמות מידה ברורות לנושא. עם זאת, הוסיפה כי "במציאות, לא הרבה השתנה בתחום ניתוקי החשמל, למרות ההישג המשפטי העקרוני". הסיבה לכך, לדבריה, היא המת"מ. "יש ניגוד עניינים לחברת החשמל בכך שהיא גם רוצה לגבות את החוב וגם יכולה לעקוף את כל ההסדרים שנקבעו בחוק בעזרת מת"מ" טענה, "אם למשל אדם נמצא תחת הליך גבייה בהוצאה לפועל, ההכנסה שלו נבדקת ונקבע גג כספי לכל התשלומים שלו לכל בעלי החוב. המת"מ עוקף את זה". בנדל סיפרה כי האגודה טיפלה בהצלחה במאות פניות, "אך במציאות יש עשרות אלפי מנותקים וזו טיפה בים".

ראש אגף צרכנות ובקרה ברשות החשמל, מירב יוסף, אמרה ביחס לדברים אלה כי "לקוח יכול לבחור בהוצאה לפועל, על פני החזר חובות דרך מת"מ. מותר לנו לחייב עד 20% מהתשלום שיופנה להחזר חובות, ורבים מבקשים לשלם חלק גדול יותר".

יוסף הסבירה על המצב מנקודת מבטם. "הצרכנים עצמם לא רוצים הוצאה לפועל, ובמסגרת מדיניות הגביה אפשרנו לחברת החשמל להשתמש במת"מ לרכישת חשמל מראש" אמרה, "מי שצברו חובות יכולים לשלם חובות דרך המת"מ. אם רכשתי חשמל ב-100 שקלים, אז 20 שקלים יילכו לחוב, ו-80 שקלים לרכישת חשמל חדש". עוד הוסיפה כי "מי שרוצה יכול ללכת להליך הוצאה לפועל. הניתוקים קטנו והסדרי החוב גדלו".

מנהלת המחלקה לצרכנות ותעריפים בחברת חשמל, ענת אורן-אלעד, סיפרה על ההתנהלות מול הלקוחות. לדבריה, "חברת חשמל מטפלת באנשים ברגישות רבה עוד הרבה לפני 2018. מדיניות החברה היא לגבות את כל תשלומי החשמל, ללא סבסוד צולב בין לקוחות. הקבוצה הכי גדולה שלא משלמת חשבונות הם אלו ששכחו לשלם או סרבני תשלום והם מרבית המנותקים, לא הלקוחות העניים. לקוחות בהסדר חברתי מקבלים הנחה על 400 הקוט"ש הראשונים בכל חודש. צריכה שנתית ממוצעת היא 8,000, אז 400 זה לא מעט בכלל". מדובר ב-275 אלף לקוחות שזכאים במשותף להנחה של 270 מליון שקל, כאשר כמעט חצי מהם מקבלי הבטחת הכנסה.

עוד הוסיפה כי "מי שרוכש מראש חשמל מתנהל באופן חכם יותר. הוא מקבל התראה לפני שהסכום עומד להיגמר. כדאי להכניס אמצעים של ניהול חכם של חשמל בכל משקי הבית ולא רק בקרב עניים". עם זאת, אמרה כי "השיח צריך להתמקד בעזרה של המדינה לאלו שלא יכולים לשלם, ולא בסרבני התשלום".

מונה חשמל (צילום: אידאה).

לגבי הניתוקים אמרה כי "חברת החשמל לא יודעת על ניתוקים במת"מ, אבל היא מתריאה לפני כן. אנחנו משקיעים כספים בהחזקת מוקד 24/7 לצרכני מת"מ, כך שיוכלו לקבל קוד חירום בשווי 50 שקלים להטענה לקראת חג או שבת. זה מחייב תכנון מראש והרבה מעדיפים את המת"מ, גם כשמצבם מאפשר להם לחזור להיות לקוחות בשעון רציף". מספר לקוחות המת"מ, יש לציין, עלה מ-26 אלף בשנת 2013 ל-31 אלף בשנת 2017.

אורן-אלעד הסבירה כי היכולת לנתק את החשמל היא חיונית כדי לשמור על שיעורי גבייה גבוהים, אך ניתוק לא מתרחש באופן מיידי, אלא בהתאם להוראות רשות החשמל. "החשמל נמכר בשנה בהיקף של 25 מיליארד שקלים, והיקף החובות שנצבר הוא בערך 400 מליון שקלים, אמרה".

אוכלוסיית הקצה – הבדואים ביישובים הלא מוכרים

ד"ר מיה נגב, מבית הסבר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה סיפרה על הנגישות לחשמל בכפרים הלא מוכרים. "יש 65 אלף אנשים מנותקי רשת בכפרים הבדואים" אמרה, "הגנרטורים הכניסו מקרר ואור לכמה שעות ביום. המעבר לאנרגיה סולרית הוא המהפכה השניה שלהם, שמאפשרת גישה יותר טובה לחשמל, אך אינה סדירה לגמרי".

לדבריה, "ל-90% מהבדואים מנותקי רשת יש תאים פוטו וולטאיים – העלות למערכת היא בין 2,000 ל-60 אלף שקלים, תלוי בגודל. יש חלק קטן מהיישובים שהוסדרו במועצות אזוריות חדשות 'אל קסום' ו'נווה מדבר', אך גם כאשר יש בתים שנבנו באופן חוקי, יש תושבים שמעדיפים לצרוך חשמל על בסיס פאנל סולרי, ללא עלויות החיבור לרשת החשמל".

סוגיות קשורות,טיפול שונה

מכיוון שעוני הוא סוגיה יחסית, הטיפול בה עובר דרך מדיניות ממשלתית רחבה – הגדלת החלק של ההוצאה הממשלתי על חינוך ובריאות, מסים פרוגרסיביים, קצבאות הוגנות, צמיחה בשכר הריאלי והגבלת כוחם של בעלי ההון. לעומת זאת, בעוני האנרגטי, ניתן לטפל בכלים אחרים, עם ערך מוסף שונה. הגדלת הנגישות לאנרגיה משפרת את החיים, שההשפעה שלה על סטטיסטיקת העוני עקיפה יותר.

עוני בישראל (נועם רבקין פנטון פלאש90)

"טיפול במעטפת מבנה המגורים יכולה משמעותית להקטין את הצורך של אדם בחשמל בכדי לחמם או לקרר את הבית" הסבירה האדריכלית שיף, "יש להרחיב את שיקום שכונות מנראות חיצונית של תשתיות, גם להתיעלות אנרגטית וצמצום העוני האנרגטי".

שיף מדגימה את האפקט הזה בהקשר של שיפוץ מבנים של אוכלוסיות עניות: "לשיפוץ מבנים ישנים יש יתרונות רבים מבחינה אנרגטית – שמירה על המרקם העירוני, עליית ערך הדירות, שימוש בתקציב קטן יחסית, פעילות שלא מפריעה לחיי היום יום ומקטינה את צריכת החשמל. באוסטריה השקיעו 5 מליון אירו כדי לצמצם בחצי את צריכת החשמל בבניין אחד. בהקשר של בנייני שיכון אנחנו מדברים על תקציבים קטנים, של פחות ממליון שקל, אבל הוא מקרב אותנו להישגים. כ-50 אלף שקלים לדירה, זה אמנם פי שניים מהמקובל בשיקום שכונות, אבל זה עושה הבדל גדול".

הפורום הישראלי לאנרגיה הוביל פיילוט של שיקום מבנה שיכון בשדרות (פרויקט שהתחיל כאשר ח"כ יעל כהן פארן הייתה חברה בו), בעזרת תרומה של קק"ל ותרומות של חברות בניה והביצוע נעשה במקביל למחקר שמודד את ההשפעה.

פיילוט ארצי של רטרופיט אנרגטי למבנה שיכון טיפוסי בשדרות (צילום: ליאור אביטן)

פיילוט ארצי של רטרופיט אנרגטי למבנה שיכון טיפוסי בשדרות (צילום: ליאור אביטן)

על ההיערכות לשיפוץ אמרה סיפרה שיף כי "אנחנו מכמתים את כמות האנרגיה בחזיתות השונות ועל הגג. כשאין מספיק כסף לטפל בכל המבנה נעשה תיעדוף. בחנו כל דירה לפי דירוג אנרגטי למבנים וסימנו את הפערים. בשדרות המבנה כולו היה ברמה E, ובחנו זאת בקומות השונות (דירוג ירוד מאוד כאשר דירוג A הוא היעיל ביותר, א. ר). עיקר הבעיות היו בקצוות – מתחת לגג ומעל קומת העמודים וזה לא מפתיע כי לדירות אלו שטח המעטפת הגדול ביותר . בדקנו חתכי קיר וצילומים תרמיים. קיבלנו מידע מהדיירים עצמם ואז החלטנו איזה שיפוץ לבצע".

לאחר מכן תיארה את הפתרונות: "השקענו בבידוד הגג, החלפנו את הדודים הרעועים בדודי שמש חדשים, ומיקמנו אותם נכון על הגג. החלונות היו מאוד חשופים לשמש והצללנו אותם עם גגונים. בחלק מחדרי המדרגות לא הייתה תאורה כי לוועד הבית לא היה כסף לשלם על החשמל, אז חלק מהתקציב הלך למערכת סולרית קטנה עם תאורת לד בחדר המדרגות. בבניין אחר במגדל העמק העדפנו להחליף את כל החלונות לחלונות אטומים ומבודדים מפני שמצב החלונות בו היה גרוע".

התייעלות אנרגטית היא צורך לאומי מוכר במדינת ישראל. הגישה של הפורום הישראלי לאנרגיה מציעה להתחיל את ההשקעה בו באופן ממוקד בקרב אוכלוסיות עניות, אשר לא צפויות לממן את ההשקעה הנדרשת בהתייעלות אנרגטית בכוחות עצמם, ללא תמיכת גורמים ציבוריים. שיף מציעה למצות את הפוטנציאל של פרויקט שיקום שכונות גם בעבור התייעלות אנרגטית.