המוסד לביטוח לאומי פתח בבירור כנגד חברת וולט אשר אינה מפרישה דמי ביטוח לאומי לשליחיה, כך פורסם אמש בערוץ 13. במסגרת הבירור, תושאל אחד מבכירי חברת המשלוחים, והיא קיבלה מכתב מטעם מחלקת הגביה של המוסד. וולט פנתה לביטוח הלאומי וביקשה לפתוח בהידברות, ובין הצדדים מתקיימים מגעים לבחינת הנושא.
כחברת פלטפורמה, וולט איננה מתייחסת לשליחיה כאל עובדים שכירים – אלא כנותני שירות לחברה. לפיכך היא איננה מעניקה להם זכויות סוציאליות הקבועות בחוק באשר לעובדים שכירים דוגמת ימי חופשה ומחלה, הפרשה פנסיונית והפרשות לביטוח לאומי. זאת, על אף ששליחים רבים עובדים באופן בלעדי בחברה, תחת מיתוג שלה.
באוגוסט 2020 הוגשה נגדה אף תביעה ייצוגית בנושא בטענה כי הגדרת השליחים כעצמאים הינה פיקטיבית ובדרישה לשלם להם את זכויותיהם הסוציאליות.
במדינות רבות בעולם הוכרו עובדים בחברות פלטפורמה שונות כעובדים שכירים. כך למשל, בבריטניה פסק בית המשפט העליון כי יש להכיר בנהגי חברת הפלטפורמה אובר כעובדים שכירים ולא כעצמאיים, ולהבטיח שיקבלו שכר מינימום. באחרות, נוצרה הגדרה משפטית חדשה שבין שכירים לעצמאים המכירה בזכאותם לחלק מהזכויות הסוציאליות.
במדינות מסויימות דוגמת אירלנד נקבעו לעובדי לכלת הפלטפורמה דמי מחלה, בפינלנד ובארה"ב מנגנונים המזכים אותם בדמי אבטלה ובמדינות רבות באמריקה הלטינית הרחיבו את מנגנוני הביטוח הלאומי כך שיכללו גם אותם.
בביטוח הלאומי בישראל קיים סטטוס של 'עובד עצמאי', המכיר בתנאים מסויימים בחובת המעסיק להפריש דמי ביטוח לאומי, גם במקרים בהם אין יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ולא כל חוקי העבודה חלים עליהם. בקבוצה זו מנויים בין היתר שחקנים, אמנים, מורי דרך, ספורטאים וכו'.
בין השאלות המשפיעות על סיווגו של עובד בסטטוס זה: מידת הפיקוח על העובד, האם ישנו רישום ומעקב אחר נוכחותו בעבודה, האם יש גורם המשבץ אותו לעבודה, או שבסמכותו לפטר או להפסיק את עבודת העובד, האם העובד קובע בעצמו את גובה התשלום שידרוש עבור עבודתו, האם הוא יכול לבחור לקבל או לדחות עבודה וכו'.
תגובת חברת וולט לדברים: "החברה הביאה לישראל את בשורת הכלכלה הגמישה, לפיה השליחים המתקשרים עימה מרוויחים סכומים יפים ומקבלים חופש מלא במסגרת ההתקשרות שלהם. וולט נמצאת בשיח עם הביטוח הלאומי על אופן ההתייחסות למודל ההעסקה ונעבוד יחד איתם למען רווחתם של השליחים".
