דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16.04.24
20.3°תל אביב
  • 20.9°ירושלים
  • 20.3°תל אביב
  • 17.6°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 16.2°באר שבע
  • 23.8°אילת
  • 20.4°טבריה
  • 17.5°צפת
  • 19.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

האפליקציה לשיפור מצב העובדים הפלסטינים הושקה; בשטח טוענים שהיא לא מורגשת

האפליקציה שמקשרת בין עובדים למעסיקים ואמורה למנוע ספסרות באישורי עבודה הוצגה בכנסת | עו"ד ואאיל עבאדי מהסתדרות עובדי הבניין: "בתיאוריה המצב נשמע גן עדן, אבל הסחר בהיתרים אפילו עלה"

עובדים פלסטינים בדרך לעבודתם בישראל (צילום: וויסאם חשלמון/פלאש90)
עובדים פלסטינים בדרך לעבודתם בישראל (צילום: וויסאם חשלמון/פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

נציגי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) הציגו לראשונה את האפליקציה לקישור בין עובדים פלסטינים למעסיקים ישראלים בענף הבניין בפני הוועדה המיוחדת בכנסת לעובדים זרים. ארגוני החברה האזרחית המלווים עובדים פלסטינים במיצוי זכויותיהם טענו שהאפליקציה לא מוכרת בשטח, והעובדים ממשיכים להיות מנוצלים על ידי ספסרים שסוחרים באישורי עבודה בארץ.

הגישה למערכת עבור פלסטינים שמחפשים עבודה מתבצעת באמצעות אפליקציית 'אלמונאסק' של המנהל האזרחי. העובדים יכולים להשאיר בה את פרטיהם, כולל התחום המקצועי בו הם מחפשים עבודה, הכשרתם, ורמת ידיעתם בשפות עברית, ערבית ואנגלית. המשתמשים יכולים גם לעיין בהצעות עבודה מצד מעסיקים וליצור איתם קשר באופן ישיר.

את המערכת הציגה ראש ענף אזרחי במתפ"ש עידית זרגיריאן שטענה שעד עכשיו נרשמו אליה כ-10,000 פלסטינים. "זו בשורה חשובה, נעשתה על זה עבודת מטה ממושכת וארוכה אנחנו עדיין עובדים ומשדרגים את זה", אמרה, "ממש לאחרונה התחלנו בהליך הסברה יותר מקיף בנושא".

האפליקציה הוקמה כחלק מרפורמה שהתחילה בהחלטת ממשלה משנת 2016, בעקבות ביקורת מבקר המדינה על המודל שהיה קיים עד כה להענקת אישורי העבודה לפלסטינים. לטענת המבקר, המודל הקודם הביא לכך שרבים מהם נאלצו לשלם אלפי שקלים (כמחצית ממשכורתם החודשית) לספסרים שסחרו בהיתרי עבודה.

בניגוד למודל הקודם, שכבל את העובדים הפלסטיניים למעסיק ספציפי, המודל החדש שנכנס לפעולה בדצמבר 2020 אמור לאפשר לעובד לעבור בין מעסיקים ישראלים ולבחור היכן לעבוד.

האפליקציה, שאמורה להיות הפלטפורמה לקשר בין עובדים ומעסיקים, היא אחד החלקים העיקריים של המודל החדש.

כ-10% בלבד מעובדי הבניין הפלסטינים נרשמו לאפליקציה

עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד ועו"ד רוני פלי מהאגודה לזכויות האזרח אמרו שלא שמעו על תחילת פעילות האפליקציה החדשה עד להצגתה בוועדה, למרות שהן עוסקות בטיפול בזכויות עובדים פלסטינים בשטח.

עו"ד פלי תהתה כמה מהעובדים הרשומים למערכת אכן מצאו באמצעותה עבודה, ועו"ד תג'ר הוסיפה שמספר הרשומים הוא כ-10% בלבד מעובדי הבניין הפלסטינים שמועסקים בפועל היום בישראל.

לדברי השתיים, התמונה שעולה מהשטח בחודשים האחרונים מאז כניסת מודל האישורים החדש היא דווקא של עלייה בסכומים שמשלמים עובדים פלסטינים למתווכים שסוחרים באישורי עבודה באופן לא חוקי.

מוחמד סוועד שעוסק בטיפול בעובדים פלסטינים בהסתדרות: עם כל הכבוד לאפליקציה, מהשטח כשאני נפגש עם העובדים, כשהם נכנסים לאפליקציה לחפש את המעסיק, הוא רושם את הפרטים שלו והמסך כבה. יש שם באגים. לכן זה לא מפתיע שהוא פונה למאכערים ולספסרות כדי להגיע לעבוד".

"לצערי זה הולך ומחמיר", הוסיף, "מגיע עובד שמשתכר 4,000 שקלים בחודש ומשלם מחצית לספסר".

עו"ד ואאיל עבאדי, מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי הבניין והעץ הוסיף: "בתיאוריה המצב נשמע גן עדן. אבל אני לפחות פעם בשבוע מגיע למעברים בחמש בבוקר ואני לא רואה את מה שהן (נציגות מתפ"ש, נ.צ.כ) מתארות בשטח".

לדברי עבאדי, "המצב אותו הדבר, הסחר בהיתרים אפילו עלה. לא ראיתי פרסומים בטלוויזיה שלהם, ולא שמעתי פרסומים ברדיו שלהם. אני קונה את העיתונים שלהם ולא ראיתי כלום לא על האפליקציה ולא על האתר. האנשים פשוט לא מכירים אותה. אם צריך עזרה בפרסום, גם אנחנו מוכנים להירתם למשימה".

מי מוסמך לאכוף את האיסור על ספסרות באישורים?

הארגונים הצביעו גם על היעדר האכיפה כנגד ספסרי האישורים. "יש לנו כאן מאגר של מספרי טלפון של ספסרים" אמרה יושבת ראש הוועדה ח"כ איבתיסאם מראענה (עבודה), והציגה שורה של פרסומים גלויים מרשת הפייסבוק בערבית, בהם מציעים אנשים למכור היתרי כניסה לישראל בסכומים של 2,500-2,000 שקלים בחודש, תוך פרסום מספר הטלפון שלהם.

"לא היינו צריכות לעשות עבודה קשה או להיות בלשי משטרה כדי לחפש איפה מוכרים את ההיתרים. הם מופיעים באיטרנט", אמרה, "הייתי במעבר אייל וראיתי שהתחנה למכירת היתרים שם זה בבודקה ליד שווארמיה. הכל גלוי. צריך לאכוף".

נציגת רשות האוכלוסין וההגירה עו"ד אפרת לב ארי טענה שלרשות אין סמכויות לאכוף את הנושא ברשות הפלסטינית אלא רק נגד מעסיקים ישראלים שמספסרים באישורי ההעסקה הניתנים להם.

"אם יש לנו ראיות שמעסיק שיש לו היתרי העסקה מנצל לרעה את ההיתרים ומעביר עובדים למישהו אחר, בתמורה או שלא בתמורה, אנחנו יכולים להפעיל כלפיו סנקציות פליליות ומינהליות", הסבירה.

עו"ד תג'ר מקו לעובד ציינה שעד היום נעשה בסמכות זו שימוש אחד בלבד ככל הידוע לארגון.

גם נציגי משרד העבודה טענו שהם לא יכולים לפעול נגד הספסרים הפלסטינים. נציג רשות המיסים טען שהרשות עוסקת בסוגיות מס בלבד אבל הוסיף: "ניקח את זה לתשומת ליבנו כדי לייצר את ההרתעה גם מהמקום שלנו. אני קורא גם לרשויות האחרות, כל מידע על גורם ספציפי אנחנו נשמח לקבל".

משטרת ישראל נעדרה מהדיון, אבל עו"ד ג'ייסון סילברמן מ'היוזמה לצמצום הסכסוך' הצביע על כך שב-2013 המשטרה הגישה כתב אישום כנגד קבלן ישראלי שסחר בהיתרים. לדבריו, פסק הדין בתיק ציין שבמסגרת החקירה נעצרו גם פלסטינים שהיו חשודים במעורבות בסחר ובספסרות באישורי עבודה.

בסיכום הדיון קראה היו"ר מראענה להקים צוות בין-משרדי שיעסוק באכיפה ובמניעת הסחר בהיתרים. בצוות ישתתפו לפי ההצעה משרדי הכלכלה, המשפטים, רשות האוכלוסין, רשות המיסים והמשטרה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!