דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 16°באר שבע
  • 23°אילת
  • 22°טבריה
  • 14°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / מאחורי הקלעים של הקמת הרשות לרגולציה

בתחילת הדרך, מפלגות השמאל לצד ארגוני סביבה וחברה התנגדו לחוק שזכה לכינוי ״רגולטור הרגולטורים״, אבל כעת מי שקורא לה "הפיכה שלטונית" הוא הפורום הימני קיצוני קהלת: מה עברה הרשות מטיוטת חוק ההסדרים ועד אישורה הסופי בוועדה

מוסי רז, אביר קרא וגלעד קריב (צילומים: עמית שאבי/יונתן זינדל/פלאש90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

סגן השר אביר קארה (ימינה) לא הגיע להצבעה הסופית על הקמת רשות הרגולציה החדשה, אולי בגלל התסבוכת הפוליטית שנקלע אליה עם חברת מפלגתו שירלי פינטו. כך או אחרת, נוסח החוק הסופי שונה משמעותית מזה שקארה רצה במקור, ואם לשפוט לפי תגובותיו במהלך הדיונים, ספק אם הוא מרוצה מהתוצאה הסופית.

הצעת החוק כוללת את הקמתה של רשות בקרה מרכזית לרגולציה שתהווה גורם מקצועי ממשלתי בתחום, תייעץ לרגולטורים ביחס לתהליכי הבחינה של רגולציה חדשה, תמליץ ביחס לטיוב רגולציה קיימת, תקדם תהליכי תכנון ותיאום בין רגולטורים, תסייע בהכשרה ובפיתוח מיומנויות בתחום הרגולציה, ותייעץ לממשלה בענייני מדיניות רגולציה.

הדיונים הממושכים בוועדת החוקה שינו את החוק מקצה לקצה, וביטוי לשינוי שעבר אפשר לראות במתקפת הציוצים של פורום קהלת. "עצרו עכשיו, מהפכה שלטונית בפתח", נכתב בחשבון הטוויטר של ארגון הימין הכלכלי הקיצוני, שהתריע שהחוק קובע שרגולציה צריכה להגן על "זכויות יסוד" ועל "האינטרס הציבורי". ייתכן שאת הביטוי "מהפכה שלטונית" לקח הפורום ממפלגת מרצ, שהייתה הראשונה להשתמש בו מול החוק בגרסתו הקודמת.

במקור: "הרשות להפחתת הרגולציה"

הצעת החוק להקמת רשות הרגולציה היא אחת אחת הרפורמות הכבדות בחוק ההסדרים, ואחת היחידות שעלו לראשונה בחוק זה. החוק מגדיר, לראשונה, אמות מידה לרגולציה, וקובע את הקמתה של רשות חדשה שתפקידה לרכז את נושאי הרגולציה בין משרדי הממשלה.

בהצעת החוק המקורית נהנתה הרשות גם מסמכויות קצה, כשהמרכזית שבהן היא היכולת לעכב רגולציה של גופים אחרים עד שתובא לדיון בוועדת שרים מיוחדת, וכן היכולת לדרוש 'נימוק או ביטול' לרגולציה קיימת. לרשות גם ניתן מונופול להערכת העלות הכלכלית של הרגולציה מול שאר גופי השלטון.

מטרות הרשות והמבנה שלה שיקפו שמטרת הרשות החדשה היא כלכלית בעיקרה: הפחתת רגולציה קיימת, האטת רגולציה חדשה, וחיזוק מקומו של האינטרס הכלכלי באסדרה. אופי זה העלה חשש בקרב גופי חברה וסביבה שמדובר בשינוי משמעותי בסדרי השלטון בישראל: הכפפת האסדרה במשרדי הממשלה לרשות אחת, שתהיה בשליטת משרד האוצר והמשפטים.

הסרת הסמכויות

לקראת העברת התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה, יצאו מפלגות השמאל בקואליציה במתקפה על רשות הרגולציה. את המאמץ הובילו ח"כ מוסי רז ומיכל רוזין (מרצ), ומאחורי הקלעים מזכ"ל המפלגה תומר רזניק, לצד חברי כנסת מהעבודה וכחול לבן.

הדיונים על רשות הרגולציה היו האחרונים להיסגר, ורק דקות לפני ההצבעה על החוק במליאה בקריאה ראשונה סוכם: פרק סמכויות הקצה, שקובע את כוחה של הרשות החדשה מול משרדי הממשלה, יפוצל מהחוק. בכך הוסר החשש שהרשות תחזיק בכוח גדול על גופי האסדרה, במה שחלק מהמבקרים הקבילו לכוחו של אגף התקציבים במשרד האוצר מול חשבי המשרדים.

פרט נוסף שסוכם והתגלה כמשמעותי להמשך החוק היה ההחלטה לדון עליו בוועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות גלעד קריב (העבודה), ולא בוועדת הכספים, שבה כוחו של שר האוצר אביגדור ליברמן גדול.

עשרות שעות של דיון בוועדה

החוק הגיע כאמור לוועדת חוקה, חוק ומשפט, וקריב הקדיש לחקיקה עשרות שעות של דיונים בוועדה, בהשתתפות נציגיהם של גופי הממשלה, ארגוני סביבה וחברה, וגם נציגי פורום קהלת מפעם לפעם. הוויכוח בין ח"כ רז לסגן השר קארה התפרץ כמה פעמים, וחשף את המתח שליווה את הקמת הרשות. קארה עצמו, שאינו חבר בוועדה, לא הגיע לכל הדיונים על הקמת הרשות, וכאמור גם לא לרגע אישורה הסופי.

במהלך הדיונים עבר החוק שינויים משמעותיים, שהשתקפו בנוסח שהגיש קריב לוועדה בתום הדיונים:

  • צירוף נציג של משרדי הסביבה והבריאות וחבר נוסף בעל ניסיון ברגולציה למליאת הרשות, הגוף המרכזי לקבלת החלטות.
  • הכנסת נוהלי שקיפות לפעולת הרשות.
  • שינוי בנוסח לאורך החוק: 'הפחתת רגולציה עודפת', במקום הפחתת רגולציה.
  • הכנסת שיקולים חברתיים, סביבתיים ואינטרסים ציבוריים נוספים למטרות הרגולציה והרשות, בנוסף לשיקול תחרותיות ויוקר המחיה שנקבעו בחוק מלכתחילה (זה הסעיף שהעלה את חששות פורום קהלת).
  • תוספת של 5 תקנים למשרדי הממשלה לטובת טיפול בטיוב מלאי הרגולציה.
  • קביעת חובה לתהליך שיתוף ציבור לאופן עבודתה של הרשות.
  • איסור על הרשות לכתוב רגולציה חלופית ש"תתחרה" ברגולציה של משרדי הממשלה והתרכזות בהמלצות ספציפיות.

קריב אמר עם סיום הדיונים: "הקואליציה הוכיחה פעם נוספת שדווקא בגלל הגיוון שיש לה בתפיסות עולם כלכליות וחברתיות, היא יודעת לייצר מהלכים מאוזנים וזהירים שנותנים ביטוי לכל האינטרסים והעקרונות הרלוונטיים, וכך אני מתכוון להמשיך לפעול בסוגיות המשפטיות, החוקתיות והכלכליות שיגיעו לוועדת החוקה בראשותי".

התוצאה הסופית תיקבע בשטח

הדרך להקמת הרשות החדשה עוד לא נגמרה: לאחר אישור החוק תצטרך הכנסת לקבוע תקנות מפורטות, שייקבעו גם בוועדת החוקה. לאחר מכן ייבחרו נציגי מליאת הרשות, וניתן יהיה לצאת לדרך.

בדיוני הוועדה היה ברור שקיימות בעיות בתחום הרגולציה בישראל: מעבר לאנקדוטות שנוהגים מתנגדי הרגולציה להביא על מצבים אבסורדיים שיוצרות לפעמים ההנחיות, קיימות סתירות בין הגופים המאסדרים, רגולציה מיושנת ולא עדכנית, וגם תחומים שבהם חסרה רגולציה.

אם הרשות החדשה לא תצליח לגלות חיוניות ביחס לסוגיות אלה, ולעבוד בשיתוף פעולה טוב עם משרדי הממשלה, היא תצדיק את הביקורת של אלה שעדיין חושבים שאין צורך בהקמתה, וסביר שעם הזמן תיעלם מהעולם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!