שר התקשורת יועז הנדל כינס אתמול (חמישי) לראשונה את הוועדה המייעצת לבחינת האסדרה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות. מסקנות הביניים של הוועדה יוגשו לשר תוך 90 יום.
הנדל: "ממשלת ישראל החליטה שהיא רוצה לעשות שינוי. בכל העולם, בפרט בארה"ב ואירופה הסוגייה הזו נמצאת על השולחן של המחוקקים ואנחנו כמדינה מובילה טכנולוגית יכולים להיות פורצי דרך בתחום. הרשתות החברתיות והפלטפורמות הדיגיטליות הביאו הרבה ברכה לעולם, אך לצד זאת ישנן סוגיות בעייתיות שטרם הוסדרו".
בכתב המינוי של הוועדה נכתב: "סוגיות רבות הרלוונטיות לעולם השידורים המסורתי ובהן הגנה על קטינים מפני תכנים פוגעניים, אתיקה, הנגשה, חדשות והפצת מידע כוזב, מתעוררות גם בדיונים אודות הפצת תכנים בפלטפורמות תוכן דיגיטליות והצורך באסדרת התכנים בפלטפורמות אלו".
על הוועדה הוטל לגבש המלצות על החלת רגולציה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות ולגבש עקרונות לרגולציה אפקטיבי, בין היתר על בסיס מגמות קיימות במדינות שונות בעולם.
הוועדה התבקשה גם לגבש המלצות על אסדרת שאלת האחריות והשקיפות של חברות הטכנולוגיה, כולל ביחס למדיניות ולמנגנונים האלגוריתמיים של הפלטפורמות בתחומי העריכה והבקרה על התוכן.
תפקיד נוסף שך הוועדה הוא לבחון את סוגית השקיפות בקידום, סינון והסרת מנויים ו/או תכנים המופצים בפלטפורמות תוכן דיגיטליות.
פרדוקס שגם בארצות הברית מתקשים לפתור
נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ ניהל מלחמת חורמה נגד הרשתות החברתיות, שלטענתו (הבלתי מוכחת) השתיקו קולות של שהביעו עמדה ימנית שמרנית, ואף תייגו פרסומים מטעמו כמטעים, שגויים או אף הסירו את חלקם.
במוקד המתקפה קרא לטראמפ לבטל את סעיף 230 בחוק התקשורת ההוגנת האמריקאי. הסעיף מגדיר פלטפורמות כמפיצות מידע ולא כמוציאות לאור, ולכן מסיר מהן אחריות על תכנים שפורסמו אצלן אבל נוצרו על ידי אחרים.
טראמפ, בדומה להנדל, טען שהפלטפורמות הן לא רק במה להפצת מידע, אלא שתיוגים, אלגוריתמים מעצבי חשיפה והסרת תכנים באופן שרירותי למראית עין הן למעשה בחירות עריכתיות. לפי הטיעון הזה, פייסבוק וטוויטר הן כבר לא פלטפורמה ניטרלית אלא כלי תקשורת שלא זכאים להגנה בחוק.
האבסורד נוצר בתרחיש שבו טראמפ היה מצליח לבטל את הסעיף, והרשתות החברתיות היו מאבדות את ההגנה שלהן.
בעוד שהנשיא לשעבר שאף להרחיב את חופש הביטוי, הרי שהסרת הסעיף הייתה דווקא פוגעת בו. לו הייתה מוטלת אחריות משפטית על רשתות חברתיות, הן היו נאלצות להשקיע הרבה יותר בניטור תכנים והסרה מאסיבית של תכנים רבים יותר, לא פחותים.
בסופו של דבר, אחרי האירועים גבעת הקפיטול בהם תומכי טראמפ ניסו למנוע את החלפת השלטון בכוח, הרשתות החברתיות צינזרו וחסמו את חשבונותיו של טראמפ לחלוטין. כעת הוא מתכנן להקים רשת חברתית משלו.
קולות הימין השמרני האמריקאי דווקא משגשגים בפייסבוק
איש לא יודע אם פייסבוק באמת מצנזרת קולות ימניים שמרנים, משום שהמידע לגבי החשיפה הממשית לתכנים והאלגוריתמים שמכתיבים את החשיפה הם נתונים סודיים שהחברה, כמו רשתות אחרות, לא חושפת
עם זאת, גופי ניטור חיצוניים, שחשופים למידע חלקי בלבד, מצאו שהפוסטים הכי ויראליים ברשת החברתית בארצות הברית הם באופן שגרתי של אנשי ימין שמרני כמו דן בונגינו ובן שפירו.
The top-performing link posts by U.S. Facebook pages in the last 24 hours are from:
1. Dan Bongino
2. ForAmerica
3. Occupy Democrats
4. Dinesh D'Souza
5. Dan Bongino
6. Dan Bongino
7. Dan Bongino
8. Top13
9. New York Post
10. Fox News— Facebook's Top 10 (@FacebooksTop10) October 28, 2021
מודל זה יכול למדוד מעורבות (לייקים, שיתופים, תגובות) אבל לא את עצם החשיפה למידע. כלומר, ייתכן שמספר קטן יחסית של גולשים סופר מעורבים, מייצרים ניקוד גבוה במדד לפוסטים, אבל זה לא מעיד אם פייסבוק הגבירה או דרדרה את החשיפה לתוכן הזה לשאר הגולשים.
פייסבוק נהנית מהטראפיק והמעורבות הרגשית שאנשים כמותם מסוגלים לעורר, וזה מסייע למודל העסקי שלה. ככל שאנשים מבלים יותר זמן בפייסבוק, כך גם הכנסותיה מפרסום עולות.
טענות דומות, כלפי חסימות שרירותיות של קולות ימניים בפייסבוק נטענו גם על ידי גורמי ימין בישראל. למרות שרשתות חברתיות חוסמות ומסירות תכנים ללא הנמקות שקופות לאדם שנחסם, ברור שחלק ניכר מהחסימות והסרת התכנים נעשו לא בגלל צנזורה פוליטית, אלא אחרי תלונות של גולשים אחרים על תוכן שמסית לאלימות, תוכן גזעני או מפר חוק באופנים אחרים כמו פגיעה בפרטיות.
רשת פרלר, שהעבירה את השליטה בחסימות ובהסרות תכנים לגולשי הרשת עצמם, נפגעה כשחברות כמו אמזון סירבו לארח את תכני הרשת על שרתיה. אמזון נימקה את הצעד הקיצוני בכך שהרשת הפכה למקום מועדף על אנשים שפרסמו תכני הסתה בלתי חוקיים, רבים מהם מהימין הקיצוני האמריקאי, מבלי שהרשת עשתה מאמץ מספיק כדי להסיר תכנים בלתי חוקיים.
חנויות האפליקציות של גוגל ואפל הסירו אותה, משום שהיא זיהתה קריאות רבות שהסיתו לאלימות ושויכו בבירור לאירועי גבעת הקפיטול.
הרשתות חברתיות צפויות להתנגד בחריפות לכל פיקוח שיעסוק בחשיפת האלגוריתמים שלהן, בטענה לסוד מסחרי. אם תוטל חובה כזו, ייתכן שהן יעדיפו להפסיק לפעול בישראל.
לעומת זאת, דרישות לפרסם באופן ברור ולא עמום כמו היום מהו תוכן מותר ומהו תוכן אסור בפלטפורמה, קביעת הליכים ברורים לחסימה של פרסומים ושל חשבונות כמו גם יצירת הליכי ערעור, הן דרישות שלא פוגעות בסודות מסחריים. עם זאת, הן עשויות לחייב את הפלטפורמות להשקיע נתח משמעותי יותר מההכנסות שלהן במתן דין וחשבון לציבור על קבלת ההחלטות בתוכן.
