בדו"ח שפרסמה הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי היקף הפיצויים למגדלי הפירות הוכפל השנה ל-86 מיליון שקלים, לעומת 46 מיליון שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. עוד עולה מהדו"ח כי סך הפיצוי לחקלאים בשל נזקי מזג האוויר עמד על 205 מיליון שקלים.
"משבר האקלים אינו דיון אקדמי אלא מציאות יומיומית הפוגעת בחקלאות הישראלית ובגידולים השונים", אמר מנכ"ל הקרן, שמוליק תורג'מן. "בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים משמעותיים בגורמי הנזק ולפגיעה ביכולת החקלאים להתמודד עם תופעות אלה".
תורג'מן הסביר ש"אם בעבר עיקר הנזקים לגידולים החקלאיים היה בחודשי החורף, ובעיקר כתוצאה מאירועי קרה, הרי שבשנה החולפת היינו עדים דווקא לחורף חם שפגע בצורה קיצונית בגידולים והביא לירידה דרמטית בהיקף פירות הקיץ, שיא שלילי של 20 שנה שעמד על פי 5 מהיקף הפיצוי הרב שניתי הממוצע".
"החקלאות הישראלית איננה 'עוד ענף'"
"כפי שקבע מבקר המדינה, המדינה חייבת להיערך להשלכות ארוכות הטווח של משבר האקלים והשלכותיו על יכולתה של המדינה לספק אספקה סדירה של מזון לתושבים", אומרים בקרן ומזכירים את דו"ח המבקר החמור בנושאי משבר האקלים.
"החקלאות הישראלית איננה 'עוד ענף'", מזהירים בקרן, "החקלאות המקומית מבטיחה אספקת מזון סדירה כחול-לבן, שמירה על קרקעות המדינה ועל עצמאות המזון. זאת במיוחד לאור העובדה כי למשבר האקלים השלכות על החקלאות העולמית, ולא רק המקומית ולא ניתן יהיה להסתמך על מדינות אחרות".
בקנט מדגישים כי משבר האקלים נותן כבר כעת אותותיו על היקף הפיצויים לחקלאים כאשר, הממוצע השנתי של נזקי הטבע לחקלאות בחמש השנים האחרונות של העשור האחרון (2019-2015) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון שקלים בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2014-2010) שעמד על כ-213 מיליון שקלים. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל נזקי שינויי האקלים עלולים להחמיר בהמשך כשהנפגעים המידיים ימשיכו להיות החקלאים.
עיקר הנזק, מבהירים בקרן, נגרם לגידולי של פירות הקיץ השונים כגון אפרסק, נקטרינה, אגס, שזיף ומשמש. ענפים נוספים שחוו נזקים משמעותיים בקיץ הם ענף הפלחה שמגדליו פוצו ב-26 מיליון שקלים בשל אובדן הכנסה וכן ענף גידול הזיתים לשמן שהפיצוי למגדליו גדל מ-4 מיליון שקלים ל-14 מיליון שקלים השנה.