דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
28°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 37°אילת
  • 29°טבריה
  • 24°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / 9 סוגיות כלכליות בוערות אחרי העברת התקציב

פיצויים למשפחות הרוגי המירון, אבטלה שהולכת והופכת למבנית, התייקרויות מחירים | ההכרעות הגורליות שעל שולחן ממשלת בנט-לפיד

חברי הכנסת אחרי העברת תקציב 2021-2. ״ידעתי שאני זו שאצטרך להילחם״ (צילום דוברות הכנסת, דני שם טוב)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

תקציב 2022-2021 אושר בכנסת בשבוע שעבר, יחד עם חוק ההסדרים. אלא שבכך לא תם סדר היום הכלכלי של ממשלת בנט-לפיד. 9 סוגיות כלכליות, חברתית בוערות נמצאות על הפרק.

1. הפיצויים למשפחות הרוגי המירון: בישיבה שקיימה ועדת הכספים לפני כחצי שנה הבטיח משרד האוצר להציג מתווה לפיצוי משפחות המירון תוך שלושה שבועות. הזמן עבר, מתווה לא הוצג, יו"ר הוועדה אלכס קושניר לא דרש זאת והתקציב סחף את סדר היום הציבורי. המשפחות נותרו בלי פיצויים.

בעוד שוועדת החקירה הממלכתית שהקימה הממשלה פועלת לגיבוש דו"ח ביניים לקראת ל"ג בעומר השנה, משפחות ההרוגים והנפגעים באירוע עדיין לא קיבלו שקל אחד לרפואה. זאת למרות שרבים מהם איבדו מפרנס או שנפגע כושר העבודה שלהם. על שולחן הכנסת ממתינה גם הצעת חוק של ח"כ אפרת רייטן (העבודה) לפיצוי נפגעי אסונות אזרחיים.

2. עליות מחירים: הולכים ומתרבים הסימנים לכך שגל עליית מחירים מתקרב, וזאת בעקבות התייקרות חומרי הגלם וגדילה בהכנסה הפנויה של חלק מהציבור עם היציאה ממשבר הקורונה. השאלה אם מדובר בהתייקרות נקודתית או בעליית מחירים ארוכה וקבועה.

למרות ששר האוצר התהדר בכך שהרפורמות בחוק ההסדרים יוזילו את יוקר המחייה, הצלחתן מוטל בספק, לאף אחת מהן לא תהיה השפעה מהירה כל כך על המשק. אם הממשלה תרצה להרגיע את עליות המחירים באופן ישיר היא תצטרך לנקוט בכלים שכרגע כלל אינם על השולחן.

3. תכנית הדיור: תכנית הממשלה להתמודדות עם משבר מחירי הדיור לא תפסה חלק משמעותי בתקציב, ולא בכדי. לממשלה הנוכחית אין כוונה לבצע השקעה תקציבית כדי להתמודד עם המשבר, אלא להתמקד בשינויי רגולציה, מיסים ותמריצים לבנייה.

צעדי הרגולציה דורשים בעיקר חקיקה, לא כסף שהמדינה שמה בשוק. חלקם, כמו הקלות על ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית והסבת מגרשים לדירות, עברו בחוק הסדרים. צעד מרכזי: העלאת מס הרכישה לדירה שניה ומעלה ל-8%, יצא כבר לדרך ומקודם בחקיקת בזק בכנסת.

צעד שידרוש חקיקה מורכבת הוא ההגבלה על דירות Airbnb, והוא צפוי גם לגרור התנגדויות. שרת הפנים איילת שקד צפויה לפתח את החלופה לתמ"א 38, שהוארכה בינתיים.

4. רפורמה בחקלאות: הרפורמה בחקלאות יצאה מחוק ההסדרים אבל לא ירדה לחלוטין מסדר היום. בין החקלאים לממשלה ממשיכים דיונים, כשעל הפרק ארבעה נושאים מרכזיים: הרפורמה בענף ההטלה; הסרת מכסים מחלק ממוצרי החקלאות; תמיכות ישירות בחקלאים; ותקציבי מחקר ופיתוח.

משרד החקלאות הקים ועדה מיוחדת שאמורה לגבש עמדה לגבי הסיבה לעליית מחירי הפירות והירקות, ובכך להכריע בוויכוח בין החקלאים לרשתות השיווק, ולהגיש את המלצותיה עד סוף פברואר.

היחסים בין שר החקלאות עודד פורר והחקלאים הפכו לעכורים בחודשים האחרונים, ולדיונים הצטרף לאחרונה יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון שבראיון ל׳דבר׳ אמר שהוא משוכנע שניתן למצוא נוסחה שתהיה מקובלת על כולם.

5. האבטלה המבנית: כל תכניות הסיוע למשק כבר הסתיימו, אבל שיעור האבטלה רחוק מלחזור לנורמלי. בתחילת חודש אוקטובר, אחרי המענקים ואחרי החגים, עדיין 305 ישראלים שהיו או רצו להיות חלק משוק העבודה היו מובטלים, ו-217 אלף שחיפשו עבודה באופן פעיל לא מצאו. הציבור התרגל אמנם לראות מספר מנופחים בהרבה במהלך משבר הקורונה, אבל מדובר בכמות כפולה מזו שהייתה לפני המגיפה.

עד כה היתה מדיניות הממשלה בנושא ברורה: הפסקת הסיוע תדחוף רבים לעבוד. ככל שעובר הזמן מתגלה חולשתה של המדיניות הזו. בישיבתה האחרונה קיבלה הממשלה החלטה מינורית אבל תקדימית, והחליטה להזרים כמה עשרות מיליוני שקלים לעסקים שנפגעו קשה במיוחד במגיפה. ללא התערבות משמעותית יותר, ישנו החשש שהמשק הישראלי יתרגל לשיעור אבטלה גבוה יותר ממה שהיה נהוג בעבר.

6. תקציב 2023: למרות שהוא נראה רחוק, תקציב 2023 כבר מעבר לפינה. הדיונים עליו בתוך משרד האוצר יתחילו בזמן הקרוב, ותהליך הצגתו לממשלה יתחיל באמצע השנה הבאה.

אם במרכז התקציב הנוכחי עמדו רפורמות של חוק ההסדרים, נראה שבמרכז התקציב הבא יעמדו הסכמי שכר חדשים. על הפרק מספר סוגיות כבדות משקל: הסכמי שכר של עובדי המגזר הציבורי, המורים, הרופאים, שכר חיילי החובה ועוד.

תקציב 2023 יהיה גם רגע הכרעה משמעותי לישראל של אחרי הקורונה: האם יוכנס המשק למשטר צמצום תקציבי וצנע במטרה לצמצם את יחס החוב-תוצר, או שהמדיניות הכלכלית תתמוך בצמיחה כלכלית וחברתית.

7. המטרו והתחבורה במרכז: פרויקט הרכבת התחתית, אחד ממיזמי התשתיות השאפתניים ביותר בישראל, יצא ברובו מחוק ההסדרים, מלבד מספר פרקים שנוגעים לאופן המימון שלו ולרשות שתפעל להקמתו. כעת צריך הפרויקט לצאת לדרך עם הקמת הרשות, חקיקה תומכת, תכנון ותחילת מכרזים לחברות המבצעות.

בנוסף למטרו, הממשלה צריכה לבצע כמה מהרפורמות שהיא העבירה בחוק ההסדרים. ההחלטה על מס גודש אמנם אושרה, אבל היישום שלה מוטל בספק.

8. עסקת החבילה: לאחר ההסכמה בין ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים על עסקת החבילה במשק, יש צורך לחוקק חוקים שיאפשרו את מימושה: העלאת שכר המינימום, תוספת יום חופשה, גמישות בשעות הנוספות ושאר סעיפי התכנית. תיקוני החקיקה יגיעו לוועדות הכנסות.

9. מע״מ על נטפליקס, מיסוי שותפויות ועוד: מספר קטן של רפורמות פוצל בסופו של דבר מחוק ההסדרים שעבר בכנסת. ההחלטה להטיל מע״מ על ייבוא שירותים דיגיטליים, היא אחת מהם.

החלטות נוספות שפוצלו מחוק ההסדרים וספק אם הממשלה תמשיך לקדם: מיסוי שותפיות, רפורמה בניקוז ועוד. החלטה נוספת שאמורה לצאת לפועל היא טיוב גביית מס הייסף, המוטל על בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!