דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ז בכסלו תשפ"ב 01.12.21
21°תל אביב
  • 14°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 19°אילת
  • 20°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

האמת על הביטקוין

מקדמים את הביטקוין גם במודעות רחוב. ג'רארד: "ביטקוין טבוע בהונאה מאז שאפשר להחליף אותו בכסף אמיתי" (צילום: דבר)

"קריפטו זו בריכה מלאה בכרישים ואתם נראים טעימים" | ראיון מיוחד עם דייויד ג'רארד, עיתונאי עצמאי מבריטניה המתמחה בסצינת הקריפטו | חלק ראשון: הרעיון והכישלון; ההונאה והסכנה

ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

דייוויד ג'רארד הוא עיתונאי עצמאי מבריטניה, שמסקר כבר כמה שנים את סצינת מטבעות הקריפטו. הוא חושב שכלכלת הקריפטו היא בדיחה ענקית, אבל לא מצחיקה. כי יש לה גם קורבנות – אנשים רבים שמתרוששים כדי להעשיר מיעוט קטן. "אתה חושב לעצמך, אני הולך להתעשר מקריפטו", הוא אומר, "אבל אתה בעצם צולל לבריכה של כרישים שניזונים מאנשים כמוך".
מבלי להחזיק בקריפטו בעצמו, ג'רארד מנתח (בראיון מקיף המוגש בשני חלקים) את התפתחות התופעה ואת הנרטיבים שמצדיקים אותה, שכולם נראים בעיניו כסוגים מחוכמים יותר או פחות של רמאות כלכלית, שלא חדלה מלהמציא לעצמה בגדים חדשים. 

איך נעשית מעורב בסיקור כלכלת הקריפטו?
"התחלתי לעקוב אחריה ב-2011, כששמעתי שליברטריאנים הולכים להתחיל להריץ מטבע. זה יהיה מאוד מטופש, חשבתי לעצמי, ובטח גם משעשע, וזה התפתח בדיוק למה שהיית מצפה כשזה מתחיל מנקודת המוצא הזו.
"סביב 2016 חשבתי שאני צריך להרוויח עוד כסף, וחבר אמר לי: 'למה שלא תכתוב ספר?' אז כתבתי ספר על ביטקוין – 'התקפת הבלוקצ'יין בגובה 50 הרגל'. הוא יצא ביולי 2017, בדיוק בזמן הזינוק בבועת הביטקוין של אז, ואני בעצם רכבתי על הגל. הספר מכר ממש טוב, 13 אלף עותקים. זה מעולה. זו הוצאה עצמית באמזון, ואני מופתע ומרוצה. מאז, הפכתי להיות מעין עיתונאי של קריפטו, שזה בעצם עיתונאי פיננסים שמתמחה בתחום הזה".

דייוויד ג'רארד. "ביטקוין זה כל כך מטופש" (צילום: פאולין מרטינדייל)

אתה עצמאי?
"כן. יש לי ניוזלטר ומנויים. הכל באתר, אבל אני מבקש מאנשים להירשם, ומקבל בערך 500 דולר בחודש. זו לא ממש פרנסה, אבל זה בהחלט עוזר. אני כותב כפרילנס לאתרים אחרים, וכמובן, כותב ספרים. תוך כדי הסגרים בשנה שעברה כתבתי ספר על פרויקט 'ליברה' (מטבע דיגיטלי) של פייסבוק". 

לכינוי שלך בטוויטר בחרת את השם המשונה "המקור מס. 1 של פשע אמיתי ואבסורדי". לְמה התכוונת?
"מישהו אמר לי שהכתיבה שלי היא קומדיית פשע אמיתי ואבסורדי, אז אימצתי את ההגדרה הזו". 

רק העוסקים בתחום מבינים בדיחות מהסוג הזה?
"אני חושב שאפשר להבין. ביטקוין זה כל כך מטופש, והחוויה הנצחית של הביטקוין היא שאתה מנסה להסביר למישהו אחר מה זה ביטקוין, והוא אומר: 'זה נשמע ממש מטופש, אתה בטח לא מסביר כמו שצריך'".

מה המוטיבציה שלך לסקר את הקריפטו, אתה לא מתפרנס מזה.
"יש כל כך הרבה נבלים טפשים. הונאה זה רע. זה מניע מוסרי. צריך לספר לאנשים על זה. מצד שני יש הרבה עשירים שנכנסים לקריפטו. אם הם רוצים לקנות בזה 'אפוני קסם' – כסף שלהם, בעיה שלהם. בשורה התחתונה, זה פשוט מרתק. אני טיפה מתפרנס מזה, אבל לא הייתי בזה אם זה לא היה מעניין. אצלי זו תאונת דרכים מתמשכת של ארבע שנים". 

"לרקוד בשדה מוקשים"

למה לדעתך בני אדם נמשכים לקריפטו?
"כדי להרוויח כסף. זו הסיבה היחידה. אנשים מתעניינים בביטקוין באופן כמעט מוחלט כדרך להרוויח כסף. הם שם בשביל הכסף". 

ומה אתה מציע להם?
"העצה שלי היא שקריפטו זו בריכה מלאה בכרישים ואתם נראים טעימים. תהיו מאוד זהירים. אם אתם ממש טובים, תוכלו להרוויח כסף. אם לא, אתם תהיו המקום שממנו הכסף מגיע. אפשר בהחלט להפסיד כסף".

עזרת פעם למישהו להימנע מלהפסיד כסף, לצאת בזמן?
"יש אנשים שאמרו לי את זה".

תן סיפור אחד.
"הם קראו מה שכתבתי, הבינו שזה חשוד, ויצאו כשעדיין היה אפשר. חלקם הרוויחו הרבה כסף, אבל אז הם הבינו שהם רוקדים בשדה מוקשים, שזו בטח לא השקעה טובה. בהחלט אפשר להרוויח ולהפסיד המון כסף". 

"תלמד לקפוץ". המים רותחים (צילום: דבר)

אני שמעתי עצה כזו: אל תשקיע בקריפטו סכום שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד.
"כן, אבל מי מקשיב לזה? אף אחד". 

כש(ביט)קויינרים פוגשים קריפטוסקפטי כמוך ברשת, איך הם מתנהגים?
"הם יכולים להיות ממש גועליים, כי הרשת מגבירה את הקול של אנשים ממש גועליים. אבל כשהוצאתי את הספר, והתחלתי ללכת לפאנלים, פגשתי הרבה ביטקויינרים שהם אנשים נורמלים לגמרי, והם מקבלים את המציאות, והם יותר אופטימיים לגבי העתיד של קריפטו, וזה בסדר. הופתעתי מכמה מהם אהבו את הספר שלי.
"לעומת זאת, אתרי סיקור הקריפטו ברובם מאוד גרועים. הם בבעלות חברות קריפטו גדולות ואף אחד שם לא מבין את הנושא של ניגוד עניינים. הרבה מהכותבים הם מחזיקי קריפטו גדולים בעצמם. זה מוזר. הם לא מבינים שאפשר לכתוב על הנושא הזה בלי להיות מחזיק. כדי לכתוב על מזימה פיננסית מפוקפקת אתה לא חייב להשתתף בה. זה הכל סובב אנשים שהם חלק מזרימת הכסף. הטכנולוגיה היא רק תירוץ, הם פשוט מרוויחים מזה". 

"בשוק הקריפטו יש כיום המון רמאים"

ביטקוין, מטבע הקריפטו הראשון, תוכנן ב-2008 והופיע לראשונה ב-2009, "אבל הרעיונות שמאחוריו", אומר ג'רארד, "הולכים 20 שנה אחורה, אולי אפילו יותר. המקור מגיע מקבוצת ה'סייפר-פאנק' (חובבי צפנים), ששיחקו עם הצפנה בשנות ה-80 וה-90. הם חשבו שיוכלו ליישם מנגנון של 'סטנדרט זהב' לכסף באמצעות קריפטוגרפיה – כסף חופשי משליטה של התערבות ממשלתית. כדי לעשות את זה הם נשענו על האסכולה האוסטרית בכלכלה. שם סטנדרט הזהב נחשב מישהו שעובד ממש טוב. המעצמות הפסיקו עם סטנדרט הזהב, כי הוא לא ממש עבד טוב. אז זה מקרה של אנשים שמתבוננים ברעיון שנכשל ואומרים לעצמם: 'זה דווקא רעיון מוצלח'"

איך הוגים ליברטריאנים, לא שוחרי ביטקוין, אלא אידיאולוגים שלא בהכרח מחזיקים קריפטו, מעריכים את הביטקוין?
"ביטקוין הוא דבר משונה, דבר מפוקפק, גם במונחי תומכי האסכולה האוסטרית שתומכים בסטנדרט זהב. הם ידברו על ביטקוין הרבה, כי זה מעניין, אבל ההתנגדות העיקרית שלהם היא שזה לא זהב, כי לזהב יש אספקה מוגבלת. בביטקוין הם גם מוגבלים, אבל אפשר להעתיק את הקוד וליצור מטבע משלך. ואלפי אנשים באמת עשו את זה. 

היה הבנק של עצמך. "התחילו את ביטקוין עם רעיונות אידיאליסטיים לגבי כסף שאין עליו שליטה ממשלתית" (צילום: דבר)

"הסוגיה, מבחינתם, היא מבט כולל על שוק המסחר ולצדו השוק הקטנטן של התשלומים בקריפטו, כי יש בכל זאת כמה אנשים שמנסים לבצע תשלומים. במונחים האלה, שוק הקריפטו למעשה לא מוגבל בהיצע. לכן, כלכלת הקריפטו לא יכולה לעבוד אפילו במונחיה שלה.
"היו הרבה שינויים אידיאולוגיים לגבי ביטקוין. התחילו את ביטקוין עם רעיונות אידיאליסטיים לגבי כסף שאין עליו שליטה ממשלתית, מתוך כוונה מודעת להרחיק את הממשלות. הרבה אנשים בביטקוין מהאזור האידיאולוגי הזה – אנרכו-קפיטליסטים, ימנים ליברטריאנים – ממש כנים לגבי זה. הצרה היא שיש עוד קבוצה של אנשים שרוצים כסף חופשי מהתערבות ממשלתית, והם רמאים ואמני הונאה. העמדה העקבית היחידה שראיתי ב-10 שנים האחרונות היא 'שהמחיר יעלה'. כלומר, כשהמחיר עולה, הכל טוב".

מתי החלו ההונאות?
"ביטקוין טבוע בהונאה בערך מ-2011, מאז שאפשר להחליף אותו בכסף אמיתי. בשוק הקריפטו יש כיום המון רמאים, שמשתמשים באותן מילים (אידאולוגיות) כדי למכור לך 'אפוני קסם' ולקחת לך את הכסף. הרבה מזה הוא פשוט מערך שיווק מאוד מורכב של מ"מים שנועדו למכור לך את הרעיון שאסימונים דיגיטליים כמו ביטקוין באמת שווים כסף אמיתי".

"מטבעות קריפטו לא מעשיים בתור כסף"

מה הופך כסף לכסף אמיתי?
"אני נוקט בגישה המעשית, כסף הוא כסף שאני יכול לבזבז אותו. המילה 'כסף' טעונה בכל שפה בהרבה גוונים של משמעויות. קח איזו הגדרה שתרצה, אבל המשמעות האמיתית היא המעשית. ברמה הזו, מטבעות קריפטו הם לא ממש מעשיים בתור כסף".

למה?
"הם הומצאו על מנת להיות מערכת של מזומן אלקטרוני מאדם לאדם". 

מה זה אומר?
"בתאוריה, זה כסף שאפשר להחליף בין אנשים בלי לעבור דרך מוסד מרכזי, בדיוק כמו מזומן. אם אני נותן לך ביד שטר של עשרה דולר, אז הכסף פשוט עבר אליך. האם לא יהיה נחמד לעשות את זה על מחשבים? זה יהיה מאוד נוח. וכבר יש לנו כסף דיגיטלי די טוב שעובד, כי אנשים מכבדים אותו.
"האופן שבו אנחנו עושים את זה הוא באמצעות הבנקים כמקור סמכות. יש לך כרטיס והכסף עובר מהחשבון שלך לחשבון של בית הקפה, למשל. זה כסף אמיתי. מטבעות קריפטו ניסו ממש חזק לעשות את זה, אבל הם נכשלו בזה, בגלל שהם לא עובדים היטב כמזומן. הם מאוד לא נוחים. זה מאוד טכני וקשה לשימוש". 

מזומן ביד. "מטבעות קריפטו הם מאוד לא נוחים" (צילום: דבר)

כמה עסקים בעולם מקבלים ביטקוין כתשלום?
"לא הרבה. חלק מהם משתמשים בשירותים של עיבוד תשלומים של חברות, שחלקן מקבל ביטקוין. יש עסקים שמכינים תשתית לקליטת תשלום בביטקוין, כי הם רוצים. שוחרי הביטקוין משקיעים הרבה מאמצים בשכנוע עסקים לקבל תשלום בביטקוין. אבל סוחרים מגלים שבפועל הם מקבלים ממש מעט תשלומים בביטקוין, ואז הם סוגרים את זה. לפעמים יש יותר תלונות על החלטת הסגירה של התשלום בביטקוין ממספר התשלומים שאי פעם התקבלו באותו עסק".

קויינרים מודעים לכך שלרוב האנשים אין ביקורת כלפי מיסוי או בנקים מרכזיים, אבל יש להם בלי סוף טענות על פגיעה שספגו מאנשים שרימו אותם?
"זו עוד בעיה בנושא של שימוש בקריפטו בתור כסף. אנשים רוצים שירות לקוחות. אני חי בבריטניה, וכאן כרטיסי אשראי יותר פופולריים מאשר מזומן. במיוחד אחרי הקורונה, הרבה מקומות לא מכבדים מזומן, אלא רק כרטיסים מגנטיים. שיטת הכרטיסים הפכה לפופולרית רק משום שיש הרבה כללים להגנת הצרכן. בלעדיהם, אף אחד לא היה נוגע בכרטיס. צרכנים רוצים הגנה. אם מרמים אותם, הם רוצים שיהיה אפשר להתקשר לבנק או לחברת האשראי, כדי שיעזרו להם. הם לא באמת מוכנים לקבל מערכת שבה אתה ניצב לבדך".

"קשה מאוד לבטל הונאות"

מה צריך לעשות בשביל להשתמש בביטקוין כאמצעי תשלום?
"יש דבר שנקרא 'תוכנת ארנק', שנמצאת על טלפון או מחשב; או חומרה מיוחדת. אתה צריך כתובת של ארנק אחר, ואתה פשוט שולח אליו. זה נשמע פשוט, אבל זה מסתבך כשאתה חושב על מה קורה אם אתה עושה טעות".

למשל כששולחים לכתובת לא נכונה?
"בעיקרון, כל התשלומים בביטקוין הם בלתי הפיכים. זה מתוכנן כך כדי שממשלות לא יוכלו להתערב בביטקוין וכדי שלא תהיה להם יכולת לגבות מסים. האנשים שהמציאו את זה חושבים שמיסוי הוא הדבר הכי מרושע שניתן להעלות על הדעת. לכן אי אפשר לבטל תשלומים".

הגן על המפתח הפרטי שלך. "אם מישהו גונב לך את יתרת הביטקוין, היא הופכת להיות היתרה שלו" (צילום: דבר)

ומה ההשלכות?
"הצרה היא שהכל מאוד שברירי. אם מישהו גונב לך את יתרת הביטקוין, היא הופכת להיות היתרה שלו. הוא יכול לעשות את זה מהקצה השני של העולם. זה הופך הונאות למישהו שמאוד קשה לבטל בדיעבד וכנ"ל לגבי טעויות".

איך מישהו מקצה העולם יכול לגנוב את הביטקוין שלי?
"אם יש לך ביטקוין, מה שבעצם יש לך זה סיסמה ארוכה מאוד, שנקראת 'מפתח פרטי', שאיתו אתה מתחבר ליומן הבלוקצ'יין – רשימת כל התשלומים שנעשו עד כה, וכולם מסכימים על היתרות שיש לכל אחד". 

אם מישהו מוצא את המפתח שלי הוא יכול לשלם לעצמו בעזרת המפתח שלי?
"כן, בדיוק כך. ואז המטבעות שלך נגנבו. מאוד קשה לעשות שימוש מעשי בביטקוין, אז רוב האנשים פשוט משתמשים בזירות מסחר כדי להחליף אותם בכסף".

"זירת מסחר היא קצת כמו בנק רק לא ממש מוצלח"


זירת מסחר היא, למעשה, עסק שמוכר וקונה נכסי קריפטו עבור כסף אמיתי. מעין בורסה חסרת פיקוח, המציעה מינוף גבוה, ללא הגנות למשקיעים. "זירת מסחר היא קצת כמו בנק", מסביר ג'רארד, "רק לא ממש מוצלח. אתה מעביר את הביטקוין שלך לזירת מסחר, ואז אם מישהו פורץ לזירה הזו, אומרים לך: 'מצטערים, כל המטבעות שלך נלקחו. אין דרך להשיג אותם בחזרה. שיהיה לך יום נעים'".

כשאנשים שולחים את הביטקוין לזירת מסחר, אצל מי הביטקוין?
"אצל זירת המסחר. יש כמות מסויימת של ביטקוין בחשבון שלך בזירת המסחר, ולכאורה יש להם חובה, כמו בחשבון בנק, להחזיק כך וכך ביטקוין כמו שהפקדת".

והם מחזיקים, או שיש להם בסיס נתונים שבו כתוב: אנחנו חייבים לארז כך וכך מטבעות?
"בדיוק כך, הם רושמים את זה. אף אחד לא משתמש בבלוקצ'יין בתוך זירת מסחר".

רוצים אותך בביטקוין. "אתה לא יכול לדעת האם זירת מסחר היא בעצם לא יותר מבחור אחד בדירה שלו ואתר באינטרנט" (צילום: דבר)

אז אם יש לי בחשבון בזירה כזו, נגיד 1,000 ביטקוין, הם יכולים להחזיק בפועל פחות?
"כן. לפני כמה חודשים, שתי זירות גדולות בטורקיה התמוטטו, כי אנשים רצו להוציא מהן את הביטקויינים שלהם, והסתבר שלזירות לא באמת היה אותם".

מה זה אומר להוציא אותם?
"זה לבצע העברה מהכתובת של הזירה לכתובת הפרטית שלך. ההעברה הזו תירשם בבלוקצ'יין הציבורי והמטבעות יהיו שוב שלך". 

אפשר לדעת האם זירה באמת מחזיקה מספיק כסף ונכסים דיגיטליים, כדי לעמוד במחוייבות שלה?
"אף אחד לא יודע. לזירות מסויימות יש מוניטין עדיף על אחרות. חלקן למשל מצהירות: 'אנחנו משתדלות להיות הכי אמינות', אבל אתה לא יכול לדעת האם זירת מסחר היא בעצם לא יותר מבחור אחד בדירה שלו ואתר באינטרנט. יש כמה זירות שהסתברו להיות בדיוק כאלו. בקנדה התמוטטה זירה עם 200 מיליון דולר שנעלמו. היא הופעלה כולה על ידי בחור אחד והלפטופ שלו".

אתה טוען שביטקוין שואף להיות כסף ונכשל, אבל ביטקוין הוא קוד תוכנה. אין לו שאיפות משלו.
"תת התרבות שמסביב לביטקוין מדברת עליו ככסף. המתכנתים תכננו את זה כדי להיות כסף. לכל טכנולוגיה יש בסיס חברתי שמאפשר את קיומה".

מי שולט בקוד?
"קבוצה קטנה של מפתחים. הם צוות הפיתוח והגרסה שלהם של ביטקוין מקובלת בציבור בתור הגרסה האמיתית. זה דבר נורמלי. אם היו עושים שינוי שממש מרגיז אנשים, הייתה נוצרת לזה התנגדות, וזה כבר קרה בעבר". 

"קויינרים עשירים קונים ביטקוין על חשבון החברה" 

למה כל כך הרבה מוסדות בכלכלה המסורתיתויזה, בנקים, פייפלמצטרפים לעגלת הקריפטו, מביאים עוד כסף אמיתי לזירה שטוענת ברמה האידיאולוגית ש"אנחנו באים להחליף אתכם"?
"בנקים מסחריים ובנקים מרכזיים לא נכנסים לקריפטו. זה פשוט לא נכון. בנקים מרכזיים מתנסים בפיתוח CBDC (Central Bank Digital Currency) – מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, שזה ממש שונה מקריפטו. ביטקויינרים מדברים כאילו אלו חדשות טובות לביטקוין, למרות שזה ממש לא ככה.
"מה שקרה עם ויזה ופייפל וטסלה הוא שהן מנוהלות על ידי קויינרים עשירים, שקונים ביטקוין על חשבון החברה, ואז עושים מסיבת עיתונאים שמודיעה כמה אלה חדשות מעולות לביטקוין. זו מעין דרך לנפח את השווי של האחזקות שלך באמצעות כרטיס האשראי של החברה. במניות, זה היה נקרא מניפולציה אסורה. בארצות הברית, ביטקוין נחשב כסחורה (קומודיטי) ולא נייר ערך, אז זה לכאורה מותר. אני לא עורך דין שמתמחה בניירות ערך, אבל זה בעצם מה שקורה, ביטקויינרים שמוציאים את כספי החברה על ביטקוין כדי לקדם את ביטקוין".

אילון מאסק. "קויינרים עשירים קונים ביטקוין על חשבון החברה, ואז עושים מסיבת עיתונאים שמודיעה כמה אלה חדשות מעולות לביטקוין" (צילום: AP Photo/Matt Rourke).

אתה לא חושב שבנקים מסויימים מאמצים ברצינות גשרים בין כלכלת הקריפטו לכלכלה הרגילה?
"אני לא חושב שבנקים עושים את זה. יש בנקי השקעות שמציעים השקעה בקריפטו כי הלקוחות שלהם מבקשים את זה, אבל הם ניגשים לזה מאוד בזהירות ובלי לסכן את עצמם". 

קרנות פנסיה ומנהלי חסכונות התחילו להשקיע בקריפטו?
"לא. יש כמה שנגעו בזה, אבל רובם מסתכלים ואומרים 'זה מגוחך'. כשהם ראו את ת'תר (עוד מטבע קריפטו) הם הבינו איזה שוק מגוחך, חסר רגולציה וחסר היגיון זה. זה לא נכס בטוח משום סוג". 

מה אתה חושב על ה"דוגמנים" של סצינת הקריפטו, אנשים כמו מייקל סיילור, או נשיא אל סלבדור שנעשו למשפיעני קריפטו, גם בצד התרבותי.
"אני לא יודע מה מייקל סיילור חשב לעצמו. החברה שלו, מיקרו סטרטג'י, נהנתה ב-2020 משנה מוצלחת בעסקי התוכנה שלהם, ושם הוא השיג את רוב הכסף שהוא מבזבז על ביטקוין. הוא בסדר כל עוד המחיר נשאר גבוה. 

נאיב בוקלה, נשיא אל סלוודור. "הוא חשב שביטקוין יזריק דולרים לכלכלה" (צילום: ויקיפדיה)

"באל סלוודור זה סיפור מאוד מסובך. אני חושב שהנשיא נאיב בוקלה מנסה לחפש דרך להזריק דולרים לכלכלה, כי לאל סלוודור אין מטבע משלה והיא משתמשת בדולר אמריקאי. הוא לא יכול להדפיס לעצמו מטבע. הוא רוצה להשיג את הדולרים מהעברות בינלאומיות (שאל סלוודורים שעובדים בחו"ל שולחים הביתה – א.ר.), כך שהוא יוכל לממן את החוב הלאומי.
"הוא חשב שביטקוין יזריק דולרים לכלכלה, וכך אולי, כגיבוי, יהיו יותר דולרים בחשבונות מאשר כאלו שבאמת קיימים. זה הכוח המניע. קויינרים חושבים שהוא באמת אוהד של ביטקוין ושהוא מעריץ נאיבי שהם יכולים לשדוד, ולא פוליטיקאי מצליח. לדעתי הם טועים. זה כמו סיפור של נבל מול נבל מול נבל, וזאת תהיה קומדיה מצליחה, אלא שיש לה 6.5 מיליון קורבנות אמיתיים, אזרחי המדינה". 

"זאת התורה של הלבנת כספים"

למה פושעי סייבר אוהבים כל כך קריפטו? למה הם דורשים כופר בקריפטו ולא בכסף?
"קריפטו הוא הדרך היחידה שבה אתה יכול לקבל כמויות כסף גדולות, במהירות. הבלוקצ'יין של ביטקוין, היומן של כלל התשלומים בו, הוא ציבורי, אבל אפשר לבצע תשלום ללא בקשת רשות מאיש. לא ניתן לעצור אותך. אז במובן הזה אין שליטה על ביטקוין. כל שאר הערוצים הפיננסיים הם בעצם תחת בחינה. אם תנסה להעביר 5 מיליון דולר מחשבון הבנק שלך, בטח ישאלו מה אתה עושה? במיוחד אם הוא נועד לכתובת במדינה שנמצאת תחת סנקציות, כמו הרבה מדמי הכופר. בקריפטו אפשר פשוט לשלם, אז הרבה מהם ממש מעדיפים לקבל קריפטו".

ממתי זו תופעה ממשית?
"כלכלת הכופר קיימת כבר מאז שנות ה-80 המאוחרות, אבל היא לא הייתה מגיעה למימדים האלה בלי מטבעות הקריפטו. לא היית רואה חברות תשתית גדולות מושבתות, בגלל שהן עברו נעילה קריפטוגרפית של שרתי הקבצים".

מתקפת סייבר. "כלכלת הכופר לא הייתה מגיעה למימדים האלה בלי מטבעות הקריפטו" (צילום: shutterstoke)

בעת התקפת כופר מוצלחת, מסביר ג'רארד, הטכנולוגיות הקריפטוגרפיות משמשות לשני שימושים שונים: שימוש אחד הוא הצפנה בלתי מורשית של המידע של הארגון. המידע עדיין קיים, אבל הוא לא נגיש לארגון; והשימוש השני הוא סחיטת דמי כופר במטבעות קריפטו, בתמורה להבטחה של התוקפים להעניק אחר כך מפתח פרטי, דרכו ניתן לשחזר את המידע של הארגון.

אם אני פורץ, וקיבלתי דמי כופר בקריפטו, כמה קל יהיה לי לקבל כסף אמיתי בחזרה, במיוחד בסכומים גדולים?
"זה תלוי בזירת המסחר. ייתכן שתמצא זירה שתהיה מוכנה לעשות את זה בשבילך. או שתוכל לנסות לכבס את הכסף כך שהביטקויינים ייראו כאלו שבאו ממקור סביר, ולא קשורים לפשע. זו התורה של הלבנת כספים. תוכל להפסיד 70-30%, אבל כסף מולבן שווה יותר מכסף חשוד". 

"הבנק המרכזי של סין מעולם לא אהב ביטקוין"

יש דיקטטורים שמגלים אהדה לביטקוין ואז משנים את דעתם. למשל באיראן או בסין.
"זה תלוי. איראן רצתה ביטקוין כאמצעי תשלום, כדי לעקוף סנקציות. אבל לאחרונה הם גילו שכורי ביטקויין השתמשו בכל כך הרבה חשמל, שגרם לעומסי יתר ברשת, אז הם החליטו לסגור אותם.
"הבנק המרכזי של סין מעולם לא אהב ביטקוין. ב-2017 הם החליטו לסגור את כלכלת הקריפטו והעיפו את זירות המסחר. בתור בנק מרכזי תפקידם לשמור על יציבות כלכלית, והם חשבו שקריפטו מאיים עליה, שהוא לא פרודוקטיבי, אלא רק הימורים, והוא מערער יציבות של דברים אחרים.
"סין היא לכאורה דיקטטורה, אבל בפועל הסינים עושים מה שהם רוצים. הרבה פוליטיקה מעורבת. בייג'ינג יכולה להוציא צו, אבל אז ממשלות המחוז צריכות לפעול על פיו, וערים צריכות לפעול על פיו, ואז יחידים צריכים לציית. אז רק לפני כמה חודשים הם העיפו את הביטקויינרים, כי הם הפריעו להם לעמוד ביעדי פליטות הפחמן. מכרה פחם אחד בשינג'יאנג נסגר, בעקבותיו הופסקה הקצאת החשמל באזור אחד קטן, ואיתו נפסקו ברגע אחד  25% מכריית הביטקוין. זה מדגים כמה העניין הוא ריכוזי בפועל".

בחלק השני של הראיון, מפרק ג'רארד את הנרטיבים שמנסים לפתות אנשים תמימים לקפוץ לבריכת הכרישים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!