דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ז בכסלו תשפ"ב 01.12.21
21°תל אביב
  • 14°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 19°אילת
  • 20°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אלימות נגד נשים

ישראל תצטרף לאמנת איסטנבול: "זה סטנדרט הזהב לטיפול באלימות במשפחה"

האמנה, שעוסקת באלימות נגד נשים, נחתמה ב-2011 וכולל 45 מדינות | מנכ"לית מרכז רקמן, עו"ד קרן הורוביץ: "יש לנו הרבה מה לעשות מבחינת שינוי תפיסתי וציבורי. החוק בישראל בכלל לא מגדיר מהי אלימות"

הפגנה לציון יום המאבק באלימות נגד נשים, 25 בנובמבר 2019 (תומר ניוברג / פלאש90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, שנערך היום (שלישי) אמר שר החוץ, יאיר לפיד, שישראל תצטרף לאמנת איסטנבול, "אחרי שנים של גרירת רגליים, הגיע הזמן שישראל תצטרף לאמנה". שר החוץ הוא הגורם המוסמך לקדם את הצטרפות ישראל לאמנה מול המועצה האירופית.

בדיון בוועדה בכנסת בראשות עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) השתתפו, שר המשפטים גדעון סער, שר החוץ יאיר לפיד, ושר הרווחה מאיר כהן, שמשרדו יתכלל את כל הפעילויות והגורמים הקשורים לאמנה. בישראל כ-200 אלף נשים נפגעות אלימות.

שר החוץ יאיר לפיד (צילום: Hadas Parush/Flash90)

האמנה נחתמה ב-2011, ובישראל נעשו בשנים האחרונות נסיונות לקידום הצטרפותה לאמנה כבר מספר שנים. שר המשפטים, גדעון סער, פעל מאז כניסתו לתפקיד לקידום  ההצטרפות הישראלית, וביצע הליכי תיאום עם משרדי הממשלה השונים, ובכללם משרדי הרווחה, הבריאות, שוויון חברתי, החינוך, ביטחון פנים, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד החוץ. בתחילת החודש פנה סער לשר החוץ לפיד בבקשה שיפנה למועצה האירופית, כדי שתזמין את ישראל להצטרף לאמנה. אם אכן תהיה פניה כזאת, תצטרך לעבור החלטת ממשלה שמאשררת את הצטרפות ישראל.

'סטנדרט הזהב' לטיפול באלימות במשפחה

במרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן פועלות בשנים האחרונות להצטרפות ישראל לאמנה. מנכ"לית המרכז, עו"ד קרן הורוביץ, מסבירה את הפערים בין האמנה לבין המצב בישראל. "האמנה רחבה ומדברת על מניעה, תביעה, הגנה ותכלול של כל הנושא. יש לנו הרבה מה לעשות תחת כל כותרת, מבחינת מניעה, שינוי תפיסתי ציבורי, שוויון מגדרי, רתימה של גברים ונערים למלחמה באלימות, שינוי קונספט, הכשרות של אנשי מקצוע, זיהוי, איתור מוקדם".

"בניגוד לאמנות בינלאומיות ישנות, אמנת איסטנבול היא מודרנית. היא מדברת על הפעלת כל הגורמים בשטח, מגזר פרטי, מגזר אזרחי, יש ציפייה מכולם לעבוד בשיתוף פעולה. לא סתם היא נחשבת ל'סטנדרט הזהב' לטיפול באלימות במשפחה".

45 מדינות הצטרפו

האמנה, שנחתמה בשנת 2011 ונכנסה לתוקף באפריל 2014, עוסקת באופן מקיף באלימות נגד נשים. עד היום חתמו עליה 45 מדינות, כולל האיחוד האירופי, והיא אושרה ב-34 מדינות. האמנה קובעת סטנדרטים משפטיים מחייבים למניעת אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, להגנה על הקורבנות ולהענשת העבריינים, וקוראת ליישומם. היא מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים: מניעה, הגנה, העמדה לדין והמדיניות המשולבת.

אמנת איסטנבול היא האמנה האזורית היחידה המסדירה את נושא האלימות נגד נשים באופן ייחודי. אם אכן תחתום ישראל על האמנה, היא תהיה המדינה היחידה מחוץ לאירופה שתהיה חתומה עליה.

הגדרה מקיפה ורחבה לאלימות

האמנה מגדירה באופן רחב ומקיף מהי אלימות נגד נשים. "כל מעשי האלימות על רקע מגדרי שתוצאתם או העלולים לגרום לתוצאה של פגיעה או סבל פיזי, מיני, פסיכולוגי או כלכלי לנשים, לרבות איומים בנקיטה של צעדים כאלה, כפייה או מניעה שרירותית של חירות, בין אם מתרחשים במקום ציבורי או בחיים הפרטיים". בנוסף, האמנה מציינת שאלימות במשפחה מוגדרת כמעשים של אלימות פיזית, מינית, שתלטנות קיצונית או כלכלית המתרחשים במשפחה או בתא משפחתי, או בין בני זוג/שותפים בעבר או בהווה. האמנה גם קובעת שאלימות מגדרית נגד נשים היא אלימות המכוונת נגד אישה בגלל היותה אישה או המשפיעה על נשים באופן בלתי מידתי.

שינויים מחייבים: חובת איסוף ראיות, פינוי הגבר האלים מהבית ולא האישה

עו"ד הורוביץ סוקרת שורה של שינויים קונקרטיים שחתימה על האמנה תחייב את ישראל ליישם. "בתחום ההגנה על נשים, רוב התלונות כיום על אלימות במשפחה נסגרות מחוסר ראיות. האמנה מטילה חובה על איסוף ראיות ואכיפה של כל החוקים בהקשרים האלה. מערכות ההגנה היחידה שישראל מציעה כיום היא מקלטים. אפילו אזיקונים לגברים האלימים עוד לא נכנסו. (הצעות חוק לפיקוח אלקטרוני על אנשים שהוצא נגדם צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, שיזמו חברות הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד) וקרן ברק (הליכוד), עברו לאחרונה בקריאה טרומית – ט.כ.). פחות מפנים את הגברים האלימים מהבית, אלא את הנשים הנפגעות."

"מבחינת תביעה, רוב התיקים נסגרים מחוסר ראיות. לא ממצים את הדין עם עבריינים, לא רק שהם לא יושבים בכלא, הם גם לא מופנים לתכנית טיפולית. התיקים נסגרים לפני. מבחינת תיאום ותכלול, אין נתונים. משרד הרווחה לא מבצע איסוף נתונים. הסטטיסטיקות דלות מבחינת הבנת התופעה והיקפיה".

עו"ד קרן הורוביץ (צילום באדיבות המצולמת).

האם רואים שינוי בטיפול באלימות במדינות שחתומות על האמנה בהשוואה למדינות שלא חתומות?
"לאמנה יש גורם מפקח שנקרא גרביו. המדינה צריכה לדווח, והיא מקבלת אינפוט מאותו גוף על ההתקדמות שלה. אפשר לראות באתר דוחות שהמדינות מדווחות. איזה מנגנונים נכנסו. אין שם מחקר שמראה שהאלימות בספרד ירדה מאחוז X לאחוז Y. מאוד קשה להוכיח סיבה ותוצאה, גם כי זה מורכב מהרבה משתנים, למשל הקורונה ששינתה את כל הדינמיקה. אבל אפשר לראות שמדינות שחתומות על האמנה הציעו תכניות חירום מהר יותר ותכניות קונקרטיות יותר כשהתחילה המגפה. במדינות האלה המערכות פעלו, ההתעשתות וההתארגנות הייתה יותר פשוטה."

"אנחנו רואות הרבה דיווחים על דברים שקורים, אבל לא רואים נתון של שינוי חד משמעי, כי זה גם טבעם של תהליכים כאלה. אנחנו כן רואות בתחומים אחרים, שתקינה בינלאומית עושה שינוי. היא מרימה את הסטנדרט המינימלי למקום הרבה יותר גבוה."

"החוק בישראל בכלל לא מגדיר מהי אלימות"

לדברי הורוביץ, "אחד הפערים הגדולים ביותר ברמת החקיקה בישראל כדי להתקרב לסטנדרט, זה הגדרת כל סוגי האלימות. באנגליה ראינו שחוקקו חוק חדש לאלימות דומסטית כדי לסגור את הפערים לאמנה, והגדירו בו את כל סוגי האלימות. חייבים לסגור את הפערים. החוק בישראל בכלל לא מגדיר מהי אלימות. היה בכנסת הקודמת ניסיון להגדיר אלימות כלכלית, וזה לא המשיך. יש אלימות קיצונית."

סוגיה נוספת שמציינת הורוביץ היא היא הכרה בילדים חשופים לאלימות כקורבנות אלימות. לדבריה, "לנו יש הצעת חוק כוללנית להגדרת כל סוגי האלימות". גם בנעמת פתחו השנה בקמפיין שמטרתו הכרה בחוק בילדים אלו כנפגעי אלימות, גם אם לא נפעו ממנה פיזית.

מה ההשלכות הכלכליות? כמה יעלה ליישם את האמנה בישראל?
"הכוונה ליישום הדרגתי. ברור לכולם שבלי תקציב לא יהיה אפשר ליישם את האמנה. יש הבנה שזה יהיה הדרגתי. בתקציב שעבר יש סעיפים למניעת אלימות במשפחה. שר האוצר ליברמן הזרים לא מעט כסף לטיפול באלימות. צריך להמשיך עם זה הלאה, בהתאם לתכניות שיצאו. התכנית הבין משרדית לא הייתה מאוד כוללנית. אין ציפייה שיוזרם יותר תקציב, אלא שלאורך כל שנה יהיה תקציב לחלק מהיישום."

מניעה, חקיקה, הגנה: הסעיפים המשמעותיים באמנה

מניעה: קידום שינויים בדפוסים חברתיים ותרבותיים במטרה לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות והתנהגויות אחרות שמבוססים על העיקרון של נחיתות נשים כולל באמצעי חקיקה. קידום פעילויות של העצמת נשים, מסעי הסברה ופעילות חינוכית שכוללת נושאים כגון שוויון מגדרי, כבוד הדדי, פתרון מחלוקות בין-אישיות בדרכי שלום, אלימות מגדרית, הזכות לשלמות פיזית ועוד. בנוסף, האמנה קוראת להקנות הכשרה ראויה לאנשי מקצוע רלוונטיים.

הגנה ותמיכה: נקיטת אמצעים הנחוצים על מנת להגן על הקורבנות מפני מעשי אלימות נוספים והבטחת גישה לשירותים המסייעים להחלמתן.

דין אזרחי: האמנה כוללת פיצוי לקורבנות, התמודדות מקיפה עם נישואים כפויים, מאבק בכריתה או השחתה של איבר המין הנשי, הפללה בחוק של ביצוע הפלה בכפייה על אישה ומאבק חסר פשרות בכל סוגי ההטרדות המיניות.

חקירה, תביעה, סדרי הדין ואמצעי הגנה: קביעה בחוק כי: אלימות פסיכולוגית, אלימות פיזית, אלימות מינית לרבות אונס, הטרדה מינית, מעקב (stalking), מילת נשים, נישואים כפויים, הפלות כפויות ועיקור בכפייה הן אלימות נגד נשים. בנוסף, לפי האמנה יידרשו המדינות החברות להבטיח כי תרבות, מנהג, דת, מסורת, או "כבוד", לא יהוו צידוק/הגנה לכל אחת מצורות האלימות המוזכרות באמנה. האמנה מחייבת לנקוט באמצעים הנחוצים על מנת לבסס סמכות שיפוט על כל עבירה שנקבעה בהתאם לאמנה.

הגירה ומקלט: בהערות לאמנה צוין בין היתר כי נשים מהגרות, ביניהן מהגרות שאינן מתועדות, ומבקשות מקלט, מהוות קבוצות הפגיעות לאלימות על רקע מגדרי. במקרה של פירוק נישואין או מערכת יחסים של קורבנות שמעמד התושבות שלהן תלוי בזה של בן הזוג, תוענק להן, תחת נסיבות קשות במיוחד ועל פי בקשה, אשרת תושבות אישית. בנוסף, קוראת האמנה למדינות החברות לנקוט באמצעים הנחוצים, בכדי להבטיח כי אלימות נגד נשים על רקע מגדרי תוכל להיות מוכרת, בין היתר, כצורה של רדיפה (persecution) במובן של סעיף (A12) לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951.

בנוסף, על המדינות החברות לנקוט באמצעים הנחוצים על מנת להבטיח כי קורבנות אלימות נגד נשים הזקוקות להגנה, ללא קשר למעמד התושבות שלהן, לא יוחזרו בשום אופן לאף מדינה בה חייהן יכולים להיות בסכנה או למקום בו הן עלולות להיות נתונות לעינויים או יחס או עונש אכזרי, בלתי אנושי או משפיל. לפי גורמים שונים, האופן בו יתפרש פרק זה בישראל והיה והיא תחתום על האמנה יתייחס בעיקר לעניין התשאולים – יחס יותר רגיש, הפסקת תשאול אם האישה מרגישה שיהא צריכה להפסיק, הפרדה בין בני זוג וכו', דבר שכבר התחיל למעשה.

פיקוח: האמנה מפרטת את האמצעים החוקיים לפיקוח. בכל מדינה יוקם גוף מפקח שיתבסס על ארגונים העוסקים בהגנה על נשים מפני אלימות, וקובעת כי לוועדה תהיה הסמכות לחקור ולבדוק מידע בכל מקום בו תיתכן הפרה של האמנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!