אין שום דבר מפתיע בגילוי זן האומיקרון והחשש מעלייה בתחלואה, אירוע שלדעת מומחים צפוי לחזור על עצמו, עד שהעולם כולו ישתלט על המגפה. אין גם שום הפתעה בסדר הנפגעים הכלכליים: ראשית ענף התעופה, בו טיסות כבר מתבטלות. מיד אחריו תיירות הפנים, תיירות החוץ, ובהמשך גם המופעים והתרבות.
למרות תחושת הבהלה, ישראל נמצאת בתסריט שכל וירולוג יכול היה לכתוב. למעשה, הוא כבר נכתב.
לפני שבועיים בלבד קיימה ממשלת ישראל תרגיל להתפרצות זן חדש, תוך ניסיון לדמות את התגובה של משרדי הממשלה והגופים השונים, יחד עם כל ההחלטות הנלוות. אפשר להניח שגם שאלת ההתמודדות הכלכלית עם המציאות שיוצר הזן החדש עלתה. תכנית הסיוע אמורה להיות מוכנה על המדף.
ובכל זאת, נראה שבינתיים הממשלה מדברת בשני קולות: ישראל הרשמית מצהירה כי תגבש מתווה סיוע, אך נמנעת מהבטחות ברורות. במקביל, ישראל הלא רשמית מאותתת לא לפתח ציפיות גבוהות מידי.
על פי פרסום של ברק רביד, מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב אמר בשיחה סגורה שלמשרד האוצר "אין רזרבה" לפצות את חברות התעופה. בכירים באוצר אמרו לכתב ערוץ 10 מתן חודורוב כי "המדינה היא לא חברת ביטוח", ושאין כוונה לפצות את ענף התיירות, התעופה והתרבות, וכי מדובר ב"סיכונים עסקיים" בתקופת הקורונה.
הפגיעה מתרכזת בענפים מסוימים
הענפים הראשונים להיפגע מהקורונה היו גם האחרונים לחזור לשגרה, וכולם סובלים מפגיעה חמורה. מתווה התיירות החדש שמאפשר כניסת תיירים לישראל נחנך רק לפני חודש, אחרי שנתיים ללא תיירות. הטיסות עוד לא נכנסו לשגרה, וענף התרבות והאירועים חיכה להכנסות של חנוכה שנמצאות כעת בסכנה.
תסריט סביר מאד הוא שהפגיעה תוגבל בעיקר לענפים אלה. אם תעלה התחלואה בשטח ישראל, גם המסעדות ומקומות הבילוי עלולים להיפגע. בשנתיים האחרונות התברר שיש גם ענפים רבים שחסינים לעליית התחלואה כמעט לחלוטין, כמו רשתות המזון, ההייטק וחלק מהתעשייה, ויושפעו רק במקרה קיצון.
הענפים הפגיעים אכן ספגו את הפגיעה החמורה ביותר: לפי ניתוח של משרד האוצר שפורסם לאחרונה, כמות המשרות בתחום שירותי האירוח והאוכל נמוכה ב-14.5% מזו שהייתה צפויה ללא המגיפה. בתחום האמנות והבידור מדובר בירידה של 16.7% בכמות המשרות. בגלל שהיו האחרונים להיפתח, שני ענפים אלה הם גם המובילים בשיעור החזרה לעבודה בחודשים האחרונים.
מצב זה אמור להקל על מאמצי הסיוע: לא נראה שיהיה צורך בתכנית למשק כולו, אלא טיפול נקודתי, בתחומים שנמצאים בשיח מתמשך עם הממשלה. המדינה יודעת בדיוק כמה מורי דרך יש, מה מצבת כוח האדם באל-על, ומהם ההפסדים שנגרמו למלונות.
30 מיליארד שקלים מעל הצפי
מימון הסיוע אינו צריך להיות שאלה בכלל. השארת עסקים וענפים בחיים בזמן מגפה היא רווח כלכלי ברור בטווח הארוך. ההשקעה הזו מניבה מקומות עבודה, גורעת ממספר הנתמכים ברשת הביטחון הסוציאלית, ומוסיפה להכנסות המדינה ממסים.
אם בכל זאת מתקשים למצוא מקור מימון, כפי שטען מנכ"ל משרד האוצר שאמר ש"אין רזרבות תקציביות", אפשר לגשת ל-30.7 מיליארד השקלים שצפויים להיכנס לקופת המדינה מעל התחזית הקודמת, כך לפי העדכון האחרון של משרד האוצר עצמו. 16.5 מיליארד שקלים מתוכם ייכנסו בשנה הקרובה.
ההתאוששות של חלקים מסוימים במשק מהירה מאד, ובענף ההייטק הייתה אפילו תקופת שיא. הכנסות המדינה שוברות שיאים, אבל עד כה החליטה הממשלה להשתמש בעודפים על מנת להקטין את הגרעון.
ההחלטה הזו היתה שנויה במחלוקת מלכתחילה, מול הצרכים החברתיים הבוערים. עכשיו, עם החשש לפגיעה בעשרות אלפי ישראלים, ראוי לבחון אותה מחדש.
