דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באייר תשפ"ב 19.05.22
23°תל אביב
  • 26°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 32°באר שבע
  • 36°אילת
  • 31°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

ניתוח 'דבר' / הלוחות הסולאריים לא יספיקו: נקודת התורפה של האנרגיה המתחדשת בישראל היא הרשת

רשת החשמל בישראל סתומה: הזנחה של שנים, קווים ישנים, היעדר השקעות ופיגור גדול בפיתוח מעכבים קליטה של חשמל סולארי ומקטינים את הסיכוי לעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות

רשת חשמל (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

המדינה הכריזה, בשנה שעברה, על הגדלת יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-30% ב-2030. ניתוח "דבר" מלמד כי הסיכוי לעמוד ביעד הזה, בעוד פחות מעשור, קלוש. רשת החשמל, במרבית אזורי הארץ, סתומה לקליטה של חשמל סולארי.

"הקווים פשוט פקוקים", הודה יואב קצבוי, ממלא מקום יו"ר רשות החשמל, בדיון שנערך אתמול (רביעי) בוועדת הכלכלה בכנסת, "היעדים נקבעו לפני שנה, התחלנו לעבוד עם חברת ניהול המערכת על תכנית פיתוח, שתהיה מוכנה בתחילת השנה הבאה, אבל היישום שלה ייקח שנים. במקביל", הוסיף, "אנחנו בוחנים תמריצים גיאוגרפיים – לעודד הקמת מתקנים סולאריים קרוב לצריכה שלהם, מה שיצריך פחות משאבי רשת, אבל בטווח הארוך צריך לפתח עוד תשתיות רשת, לא יעזור כלום".

צריכת חשמל מול הספק חשמל סולארי לפי מחוזות (רשות החשמל)

צריכת חשמל מול הספק חשמל סולארי לפי מחוזות (רשות החשמל)

לעובדה שלא ניתן לעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות שהוכרזו יש סיבות רבות, והשלכה אחת ברורה: המשך יצור נתח גדול מהחשמל מדלקים פוסיליים, שגורמים לזיהום אוויר ומסכנים את הבריאות.

חסם ראשון: פיגור בהשקעות וגיל הקווים

רשת החשמל בישראל סבלה בעשור הקודם מהזנחה משמעותית, שהשלכותיה מתגלות ביתר שאת כיום, לאור יעדי ייצור האנרגיות המתחדשות של הממשלה.

פיגור ההשקעות המצטבר, הן בתחזוקה והן בפיתוח קווים לקליטת הספק חדש, עמד, על פי דו"ח מבקר המדינה מ-2018, על סכום עצום של 23 מיליארד ש"ח. הרפורמה הגדולה בחברת החשמל, שהושגה ב-2018, אחרי יותר מעשור של ניסיונות, אפשרה אמנם לקדם תכנית השקעות חדשה לרשת החשמל, בהשקעה של 6.7 מיליארד ש"ח לחמש שנים, אבל גם היא אינה מותאמת ליעדים החדשים שהגדירה המדינה.

הוצאה על תחזוקת רשת החשמל. מתוך: דו״ח הצוות לבדיקת היערכות והתנהלות חברת החשמל באירועי הפסקות החשמל. גרפיקה: אידיאה

צוות בדיקה של משרד האנרגיה מצא כבר ב-2015, בעקבות סופת חורף שגרמה להפסקות חשמל חמורות, כי 17,800 ק"מ קווי חלוקת חשמל (מתוך 46,000 ק"מ של הרשת) היו בני יותר מ-30 שנה, וכ-11,100 ק"מ היו בני יותר מ-45 שנה. עוד נמצא כי שיעורי הביצוע של תכניות פיתוח מאושרות היו נמוכים מאוד וההשקעות ברשת ירדו.

חסם שני: הפקק ברשת

יזם סולארי, שמבקש להקים מתקן לייצור חשמל, צריך להגיש לחברת החשמל בקשה ל"סקר חיבור" – סקר המגדיר את הדרישות התכנוניות והטכניות ואת לוח הזמנים לחיבור המתקן למערכת. "אנחנו אף פעם לא יודעים איך להתקדם", אומר ל"דבר" יזם סולארי (שמו שמור במערכת), "אתה מגיש בקשה לחברת החשמל לבצע סקר חיבור ולא מקבל תשובה, או מקבל תשובה חלקית. למה? כי אין מקום פנוי ברשת".

עד כמה רשת החשמל בישראל סתומה? בחודשים האחרונים החלה חברת "נגה" (ניהול מערכת החשמל) לפרסם דו"ח מצב, שמציג את כושר הקליטה של הרשת לפי אזורים. ברמת הגולן, בגליל, בעמקים, בשפלה ובים המלח יש יכולת מינימלית. בנגב המערבי, בחבל הבשור ובאזור אילת אין מקום פנוי בכלל. כלומר, הרשת סתומה במיוחד במקומות הכי שטופי שמש בארץ. הסיכוי להצליח בסקר חיבור גדול יותר בשרון, בגוש דן ובירושלים, אך שם אין כמעט קרקעות פנויות שניתן להקים עליהן מתקנים סולאריים.

בפועל, פרויקטים רבים ממשיכים לקבל תגובה שלילית לסקר חיבור. פרויקט סולארי חדש שנבנה בערבה, לדוגמה, לא רשאי כלל להזין את רשת החשמל. בשנים הקרובות הוא ימכור את החשמל הנקי שהוא מייצר, לא למטרת החלפת חשמל מזהם, אלא לטובת כריית מטבעות קריפטו, בעזרת מכולות מחשבים שממוקמות סמוך לאתר הייצור.

על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם אתמול (רביעי), בשל מגבלות הנשיאה של רשת חלוקת החשמל, ב-2020 נדחו 5% מבקשות החיבור לרשת, שהן 20% מההספק המצרפי של כל הבקשות. כלומר, לרשת ניתן לחבר כיום רק 80% מההספק המבוקש.

חסם שלישי: חוכמת הרשת  

כדי להצליח לקלוט כמות גדולה של אנרגיה מתחדשת, שמיוצרת במספר רב של מקומות שונים, ישראל זקוקה לרשת חשמל הרבה יותר חכמה מזו המותקנת כיום, אומר ל"דבר" ד"ר עילי רטיג, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

למה הרשת היא אתגר?
"כשאין שמש, צריך להעלות את תחנות הכוח המונעות בגז כדי לפצות על זה. יש גם בעיה הפוכה – כשיש יותר מדי שמש ואין דרישה לאותה כמות חשמל, צריך להודיע לכל תחנות הגז להוריד את התפוקה. אם תכניס יותר מדי חשמל לרשת ללא דרישה היא תקרוס.

ד"ר עילי רטיג (צילום: ג׳ון מור, אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס)

"אתה צריך להיות במצב שבמשך שעות היום אתה מנחה את תחנות הגז – תעלו, תורידו. כשזה בחברת החשמל אז אפשר, אבל תחנות פרטיות צריך לפצות ולסבסד, כדי לתת מקום למתחרים שלהן לייצר חשמל משמש. צריך רשת מאוד חכמה שיודעת לספוג חשמל מהמון מקורות, כולל מגורים. צריך רשת יותר חכמה ממה שיש לנו".

למה?
"אתה לא יודע בכל רגע נתון בדיוק כמה כל משק בית צורך וכמה כל יצרן זעיר מייצר. צריך לעשות תהליך של דיגיטציה לכל הרשת, ושמה שידוע כיום ברמת אזור, יהיה ידוע ברזולוציה הרבה יותר מדויקת. זה לא אומר שאי אפשר להתגבר על זה, אבל גם זה אתגר".

חסם רביעי: השיטה

החסם המרכזי בפיתוח הרשת אינו בעבודות ההקמה, אלא באישורים במוסדות התכנון ובפינוי התוואי. תכנון קווי הולכה, במתח גבוה ובמתח עליון, עלול להימשך עד כעשור; ומה שנראה על הנייר כתכנית מאושרת, עלול להתגלות בפועל כקשה ליישום כשתוואי הקרקע (של הקו המתוכנן) כולל פלישות שמצריכות פינוי תושבים. משרד האנרגיה משקיע כיום מאמצים רבים כדי לזרז את ההליכים הללו, אך ספק אם המאמץ הזה יצליח לכפר על השנים האבודות.

לדברי הכלכלן חן הרצוג, מחברת היעוץ BDO, שמייעץ לחברות אנרגיה רבות במשק, הפיגור עמוק וקשה להדבקה. "חברת החשמל עובדת לפי תכנית פיתוח שקובעים השרים", אומר הרצוג, "התכנית הנוכחית מתבססת על היעד הישן של 17% אנרגיות מתחדשות, וגם בה הם לא מצליחים לעמוד, לא בגלל שהם לא רוצים. אם בתכנון ל-17% יש בעיות ביצוע, אין סיכוי שנעמוד ב-30%".

איך זה קרה?
"לפי החלטתם של משה כחלון ויובל שטייניץ, שרי האוצר והאנרגיה לשעבר, תכנית פיתוח חדשה של חברת 'נגה' הייתה צריכה להיות מוכנה בינואר 2020. בפועל, מנהל המערכת החדש לא היה יכול להגיש את התכנית, כי רק בדצמבר האחרון הוא נוסד. ואנחנו נכנסים ל-2022. התכנית לא הוגשה, חברת החשמל המשיכה לעבוד לפי תכנית ישנה. אם אתה בשנתיים פיגור, אין לך סיכוי לעמוד ביעד. לא יכול להיות שהממשלה שינתה את יעדי האנרגיות המתחדשות ולא עדכנו את תכנית הפיתוח – זה המחדל".

חן הרצוג כלכלן ראשי של BDO (צילום: יוסף כהן)

מה משמעותו של המחדל?
"בזבזנו שנתיים שאי אפשר להחזיר לאחור. עזוב את יעדי 2030, ל-2025 יש יעד של 20% מתחדשות. זה בעוד 3 שנים. את 2021 נגמור ב-7.2%. היעד של 10% ב-2020 לא נעשה גם ב-2021. אין שום סיכוי בעולם לעמוד ביעד הזה ב-2022".

מה צריך כדי לעמוד בו ב-2022?
"זה מאוחר מדי. האנרגיות המתחדשות של 2022 תלויות במה שכבר בהקמה. בתשתיות, מהיום שבו מחליטים על פרויקט ועד מועד ההקמה, סביר שיידרשו שנה וחצי או שנתיים".

איפה הבעיה?
"הבעיה היא השיטה. כל השוק הזה מנוהל כך שהממשלה היא המתכנן המרכזי".

זה כך בכל העולם?
"לגבי הרשת כן, אבל אם בארצות הברית אתה רוצה להקים חווה סולארית, אתה מוצא שטח, מוציא רשיון של בדיקות בטיחות ומקים אותה. אתה מזמין חיבור, אין שם סקר חיבור. יכול להיות שיגידו לך, 'שנה או שנתיים לקבל חיבור', אבל אין למנהל הרשת זכות וטו על עצם החיבור. זה מה שתוקע תהליכים".

האם ללקוחות שלך, יצרנים פרטיים בגז, יש אינטרס בעיכוב היצור הסולארי?
"יש לי לקוחות בכל סקטור האנרגיה. יש לי לקוחות רבים בתחום האנרגיות המתחדשות".

הליך חיבור מסורבל לרשת החשמל

חסם חמישי: יעד שרירותי

לטענת ד"ר רטיג, הבחירה ביעד של 30% ל-2030 גדולה על היכולות וגם על הצרכים של ישראל. "המספר הזה שרירותי", הוא אומר, "אנחנו אמרנו 30% כי האירופאים אמרו 30%. כשהם קבעו 32%, הם עשו מחקר. הם בדקו מה יש להם ומה אין להם, ולאן אפשר להגיע ריאלית, יחד עם רוח והידרו ושריפת עצים (שזה אמנם מתחדש, אבל לא נקי). אחרי כל זה הם הגיעו ל-32% ריאלית מסך ייצור החשמל. אף אחד לא מתיימר להגיע ל-32% מכל האנרגיה. אנרגיות מתחדשות לא מחליפות בשלב הזה נפט וחימום לבתים. אנחנו אמרנו שנגיע ל-30% ב-2030, ויש לנו רק שמש".

היה מחקר של רשות החשמל שאמר שניתן להגיע במאמץ לטווח של 30%-25%.
"זה טוב לשאוף. השאלה היא למה עושים את זה. יש המון יתרונות לאנרגיית שמש. אם המטרה היא להפחית פליטות פחמן, זה טיפה מיותר, כי פליטות פחמן זו אולי הסיבה השישית שהייתי מתקין בגללה אנרגיית שמש בישראל. אנחנו פולטים 79 מיליון טון CO2 בשנה מתוך 33 מיליארד. זה פחות מרבע אחוז. אין לנו השפעה על פליטות פחמן בעולם. גם אם נעביר את כל המשק לאנרגיית שמש, לא נשפיע על האקלים".

מה אתה מציע?
"יש סיבות מעולות להשקיע באנרגיית שמש. זו עצמאות אנרגטית, זה ביזור מקורות החשמל. נכון שזה קשה לרשת החשמל, אבל טוב מבחינת ביטחון. זה מעודד סטרט-אפים שיתחילו לעסוק בטכנולוגיות הללו ונוכל לייצא פטנטים, זה מייצר מקומות עבודה, זה מאפשר לחשמל אזורים מבודדים בארץ כמו הפזורות בדרום, וזה גם מפחית פליטות פחמן. אבל בהקשר הישראלי, להשקיע כל כך הרבה זמן וכסף בשביל להפחית פחמן זה לא מוצדק. הפליטות הללו גם ככה יפחתו כשנסגור את תחנות הפחם".

פתרון חלקי: העסקה עם ירדן

מקור אפשרי לאספקת חשמל סולארי לישראל, נולד מיוזמה ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, הצליחה באחרונה להשלים. לעסקה (שרקם ארגון ירדני-פלסטיני-ישראלי וגובשה עוד בתקופת יובל שטייניץ), יש בשלב זה שני מרכיבים: מצד ישראל – הגברת מכירת מים לירדן, שמצריכה הקמת מתקן התפלה; ומצד ירדן – הקמת שדה סולארי גדול, שיעביר חשמל לישראל.

מעמד החתימה בתערוכת EXPO. שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת האקלים, המים והבטחון התזונתי של איחוד האמירויות, מרים אלמהירי, שר המים והשבת המים של ירדן, ד"ר מוחמד אל נאג'ר. מאחורה: השליח המיוחד לענייני אקלים של ארה"ב ג'ון קרי ושליח האמירויות לנושא אקלים ד"ר סולטן אל ג'אבר (צילום: משרד האנרגיה)

"העסקה עם הירדנים מצוינת לקידום היחסים בין ירדן וישראל", אומר הרצוג. "אני בעד פיתוח אזורי וחובתנו לספק להם מים. הכל טוב ויפה. אבל העסקה הזו לא מקדמת אותנו בהפחתת פליטות. כמות החשמל שירדן מספקת לנו זהה לכמות החשמל שנצטרך כדי להתפיל להם את המים. ניתן להם מים מאופסי פליטות, אבל זה משאיר אותנו באותו מקום. נכון שזה הרבה יותר טוב מאשר לתת מים בלי לקבל חשמל סולארי.

"נכון, זה טוב גם לכלכלת ישראל. לוקחים את משאבי הטבע שלנו, מים מהים התיכון, מוסיפים קצת הון ועבודה ומוכרים אותם. זה נהדר. אבל זה פרויקט מים שלא פותר לנו את בעיית הפליטות. אם נבנה הספק של אלפי מגה-ואטים בירדן, אז אולי יהיה פה פתרון, אבל זה יוצר שתי בעיות חדשות: אמינות ההספקה והקושי להוליך כל כך הרבה חשמל".

גם לפי רטיג, על העסקה עם ירדן צריך להסתכל בערבון מוגבל, ביחס ליעדי האנרגיות המתחדשות הלאומיים. "כשמדברים על תחנת כוח סולארית", הוא מסביר, "צריך להבדיל בין הספק מותקן למה שמקבלים. אם ההספק הוא 600 מגה-ואט, כמו בעסקה עם ירדן, זה לא אומר שנקבל 600 מגה. בתנאים האידאליים זה יכול להגיע עד 600".

זה מגיע קרוב ל-600 מגה-ואט בצהריים בלי עננים.
"כן, אבל לשעות מוגבלות. העסקה עם ירדן מאוד טובה, אני מאוד בעדה, גם פוליטית וגם כלכלית. כשמדברים על אנרגיות מתחדשות, במיוחד שמש, כל הזמן מדברים על אתגר ההפקה, והאתגר הכי גדול זה השטח, אבל זה רק אתגר אחד של השמש. האתגר השני הוא הולכת החשמל. זה אתגר די רציני".

פתרון נוסף: אגירה

אגירת חשמל מסוגלת להכפיל את היכולת של מקטע רשת נתון לקלוט הספק חדש של חשמל סולארי עד בערך פי 2.5 מאשר ללא אגירה. ברגע שניתן לאגור את החשמל לאורך היום, אפשר לחלק את ההספקה שלו לרשת על פני יותר שעות ובכך להגביר את הניצול של קיבולת הרשת. אבל אגירת אנרגיה בהיקף גדול עדיין יקרה יחסית, ויכולה לתת פתרון רק בחלק מהמקרים.

היועצת נורית גל, לשעבר בכירה ברשות החשמל, חקרה את היכולת של אגירת חשמל לחסוך השקעות ברשת. בהרצאה שנשאה בתחילת השנה הסבירה את המורכבות בעניין. לדבריה, יש מצבים שבהם האגירה משתלמת כבר כיום, ועדיפה על פני הנחת קווים חדשים ובוודאי שהיא פשוטה יותר מבחינה רגולטורית.

דורית בנט, מנכ"לית החברה לתועלת הציבור "אילת אילות אנרגיות מתחדשות", סבורה כי האגירה היא בעלת תפקיד קריטי – לשינוי מהיסוד של תפיסת פיתוח הרשת תוך חיסכון כספי ניכר. "הנגב לא צריך להיות היצרן של מרכז הארץ. זה שגוי", אמרה בנט בדיון בוועדת הכלכלה. "אם נכפיל פי 4 את הייצור הסולארי בנגב, אנחנו מספקים את כל החשמל – יום ולילה – לכל הנגב, על בסיס התשתית הקיימת".

בנט סבורה שאין טעם בהנחת קווי הולכה ארוכים. "עשינו עבודה עם נורית גל, ומצאנו שבמקום עלות של 2.6 מיליון שקל למגה-וואט מותקן לרשת, אפשר באגירה להגיע לעלות של 1.3 מיליון שקל. חצי מהעלות של שדרוג הרשת. כל נושא שדרוג הרשת צריך להיכנס לחשיבה מחדש. אנחנו מפספסים בגדול בגלל שמרנות תפיסתית".

מצד שני, העלות השולית של האגירה גדלה ככל שמנסים להעמיס יותר חשמל סולארי על אותה קיבולת רשת. במקרים מסוימים, קיבולת הרשת הפנויה כה נמוכה, שאין ברירה אלא להרחיב את רשת החשמל עצמה, בכדי לקלוט עוד חשמל סולארי.

לכן, גם כאשר מתחשבים בהקלה אפשרית בזכות מתקני אגירת החשמל, הפיגור המצטבר של שנים בפיתוח הרשת יצמצם בהכרח את כמות החשמל הסולארי שניתן לחבר לרשת, ויקשה בכך באופן מהותי על השגת יעדי 2030 בתחום האנרגיות המתחדשות.

תגובות

רשות החשמל
"בשנים האחרונות חוברו לרשתות החלוקה וההולכה עשרות אלפי מתקנים סולאריים בהספק משמעותי (כ- 3,400 מגה) וקיימים עוד מתקנים רבים בקנה (בהספק של למעלה מ-3,000 מגה). חלק מכריע מההספק הקיים והמתוכנן מתחבר לרשת באזורים שבהם לא קיימת צריכה משמעותית, ועל כן נדרש להוליך את האנרגיה המיוצרת בהם לאזורי הצריכה. הרשת הקיימת מוגבלת ביכולת שלה להעביר את כמות האנרגיה הנדרשת, בפרט לאור העובדה שכל הייצור הסולארי מיוצר בשעות נתונות.

"בטווח הארוך נדרשת תכנית פיתוח למערכת הולכת החשמל, שתוכל לתת מענה לכמויות האנרגיה המיוצרות על ידי המתקנים הסולאריים. הפרדת ניהול המערכת מחברת החשמל תאפשר קידום משמעותי ויעיל של תכניות הפיתוח הנדרשות. העבודה על תכנית הפיתוח כבר החלה והיא צפויה להיות מאושרת ב-2022.

"בטווח הבינוני, ניתן לאפשר שילוב משמעותי של מתקנים סולאריים נוספים באמצעות שימוש נכון ביכולת אגירת חשמל. הרשות החלה כבר בקידום הליכים לשילוב אגירה ברשת, לרבות:

  • שני הליכים תחרותיים למתקנים סולאריים בשילוב אגירה שכבר שהושלמו. במסגרתם ניתנו אישורי זכייה למתקני אגירה בהיקף של כמעט 800 מגה-וואט ל-4 שעות (כ- 3,000 מגה וואט שעה קיבולת אגירה).
  • בחודשים הקרובים צפוי להתפרסם הליך תחרותי למתקני אגירה שישולבו במתח עליון באזורים בהם קיים גודש ברשת. הצפי הוא שהליך זה יוביל להקמה של קיבולת אגירה בהיקף משמעותי.
  • פורסם קול קורא לקביעת מודל הפעלה תחרותי של מתקנים סולאריים ומתקני אגירה שישולבו ברשת החלוקה; ופורסם שימוע לעדכון תעריפי עומס וזמן (תעו"ז) כך שיתמרץ הקמה של אגירה מאחורי המונה והפעלתו בהתאם לצרכים.
  • בכוונת הרשות לפרסם בהמשך הליך תחרותי לשילוב אגירה במתקנים קיימים לטובת פינוי משאב הרשת למתקנים לא מנוהלים במתח נמוך".

חברת החשמל
"חברת החשמל נערכת לעבודות פיתוח הרשת על פי התכנית שתוגש על ידי חברת נגה עד לסוף השנה, ולאחר אישורה של שרת האנרגיה. מרבית המשאבים מופנים לפיתוח רשת ההולכה במטרה לתמוך ביעד 2030. ככל שהמדינה תפשט תהליכים בירוקרטיים המהווים חסמים, אין מניעה ליישומה.

"תכנון קווי מתח על עליון  (400 ק"ו) נמשך בממוצע 8 שנים ויכול להגיע גם ל-15 שנה (ללא כולל הקמה). הסיבות לכך הן בחינות סביבתיות מורכבות, התנגדויות בעלי עניין, והליכי תיאום ארוכים וסבוכים. תכנון מתח עליון (161 ק"ו) נמשך בין שנתיים לחמש שנים, מאותן הסיבות. הקמת קווים אלו היא תנאי לחיבור מתקני ייצור האנרגיה המתחדשת. עד לפני עשור קווי מתח אלה הוקמו ללא צורך בתוכנית".

משרד האנרגיה
"משרד האנרגיה סבור כי נדרשת התגייסות של כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת לסייע בקיצור הליכי התכנון וקידומם והוא פועל במרץ רב על מנת לקדם את הנושא. בין הצעדים לקידום העמידה ביעדי 2030 שמבצע המשרד:

א. נערכה "מפת דרכים תכנונית". בחודשים הקרובים ייערך שיתוף בעלי עניין ולאחריו תפורסם המפה, ויערך מעקב אחרי הנושאים שעולים בה.

ב. בשיתוף מנהל התכנון, המשרד מוביל קידום של מסמך מדיניות לאגירת אנרגיה. בהמשך למסמך, מקודמת תוכנית מתאר ארצית שתקבע ותאפשר הקמת מתקני אגירת אנרגיה בגדלים שונים וטכנולוגיות מגוונות, ועקרונות וכללים להקמתם.

ג. בשיתוף משרד החקלאות, המשרד מקדם ניסויי מחקר ופיתוח כדי לבחון ייצור אנרגיה מתחדשת בשימושי קרקע חקלאיים תוך צמצום הפגיעה ביבול ובתנובות. תמ"א (תכנית מתאר ארצית) ייעודית שמקודמת בימים אלו תאפשר הקמת המתקנים בהיתר בנייה.

ד. בשיתוף משרד החקלאות, המשרד מקדם גם מסמך מדיניות תכנונית לייצור אגרו-וולטאי. כשיושלם, יוצג המסמך למועצה הארצית לתכנון ובנייה ויאפשר לקדם תמ"א לייצור אגרו-וולטאי.

ה. המשרד קידם, בשיתוף מנהל התכנון, יותר מ-1,200 ק"מ של רצועות שמורות לרשת החשמל. לראשונה בתכנית בישראל נשמרו רצועות, שיאפשרו לקדם הקמת קווי חשמל בהליכים מהירים יותר."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!