דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ו בכסלו תשפ"ב 30.11.21
21°תל אביב
  • 14°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 21°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 19°אילת
  • 20°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

חשמל סולארי לישראל, מים מותפלים לירדן: כך הצליחו המדינות להגיע להסכם היסטורי

היסודות שהניח שטייניץ, הדחיפה של ממשל ביידן והאמירתים, מעורבות העמותות והניסיונות לטרפד: התהליך שהוביל לפריצת הדרך ביחסים הכלכליים עם ירדן

מעמד החתימה בתערוכת EXPO. שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת האקלים, המים והבטחון התזונתי של איחוד האמירויות, מרים אלמהירי, שר המים והשבת המים של ירדן, ד"ר מוחמד אל נאג'ר. מאחורה: השליח המיוחד לענייני אקלים של ארה"ב ג'ון קרי ושליח האמירויות לנושא אקלים ד"ר סולטן אל ג'אבר (צילום: משרד האנרגיה)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שרת האנרגיה, קארין אלהרר, חתמה היום (שני) על מזכר הבנות פורץ דרך עם ירדן ואיחוד האמירויות, שבמרכזו שיתוף פעולה בתחומי הפקת החשמל והמים. בירדן יוקם שדה סולארי גדול שימכור חשמל לישראל, ובישראל ייבנה מתקן התפלה שימכור מים לירדן. העסקה היא עסקת "ווין-ווין" קלאסית לשתי המדינות, שלמרות השלום ביניהן, ממעטות לשתף פעולה, ואילו איחוד האמירויות תזכה להכנסות ולדריסת רגל באזור.

על המזכר, שנחתם בתערוכת האקספו בדובאי, יחתמו שרת האנרגיה, קארין אלהרר; שר המים של ירדן, ד״ר מוחמד אל נאג'ר; שליח האקלים המיוחד של ארה"ב, ג'ון קרי; ושליח האקלים האמירתי, סולטן אל ג'אבר.

היתרונות ברורים: לישראל חסרים שטחים מדבריים פתוחים להנחת שדות סולאריים גדולים; ירדן סובלת ממיעוט מקורות מים וקושי לוגיסטי וטכנולוגי לבצע התפלה בעצמה. ועבור כל המעורבות, ההסכם מגביר את כושר ההתמודדות עם משבר האקלים. מעבר להישג הסביבתי והאנרגטי, זהו צעד משמעותי בחיזוק הקשר בין ישראל וירדן.

ההסכם מגיע אחרי שורה של תקלות ביחסים הכלכליים בין ישראל וירדן: עסקת מכירת הגז לירדן , שהושגה תחת לחץ אמריקאי אגרסיבי, אמנם מצליחה להתממש, אבל גוררת התנגדות עממית וגם פוליטית נרחבת.

ישראל כשלה לשכנע את ירדן לדחות את החזרת מובלעת "צופר" בערבה, והחקלאים הישראלים פינו את השטח בכאב. ביולי האחרון נפגש ראש הממשלה בנט עם מלך ירדן עבדאללה, בפגישה שסיימה שנים של נתק.

"באוסלו הנושא הסביבתי קיבל רק מס שפתיים"

האמנה היא תוצאה של עבודה ממושכת בזירה האזרחית בירדן ובישראל, והיא הבשילה בחודשים האחרונים והגיעה לקו הסיום בעזרת דחיפה של איחוד האמירויות וממשל ביידן. אחד מאדריכלי ההסכם הוא גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של ארגון אקופיס בתל אביב, המכהן בתפקיד לצד מנכ"לית ירדנית בעמאן ומנכ"לית פלסטינית ברמאללה.

"בזמנו, שאלתי לגבי הסכם אוסלו, האם שלום יהיה טוב לסביבה", אומר ברומברג ל"דבר". "בהסכם אוסלו עצמו, הנושא הסביבתי קיבל רק מס שפתיים. התזה שלי הייתה שאם יקום ארגון אזורי ישראלי-פלסטיני-ירדני של החברה האזרחית, אולי נוכל לשים את הנושאים הסביבתיים על המפה הפוליטית". משם נולד הרעיון להקים ארגון אזרחי תלת-צדדי, אשר יקדם נושאים סביבתיים כתוכן שיעמיק את הסכמי השלום.

השליח האמריקאי המיוחד לנושא אקלים ג'ון קרי, שרת האנרגיה קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

המשימה לגיוס הדרג הפוליטי להגשמת הרעיון של הסכם מים ואנרגיה, שמופיע כאחת היוזמות של הארגון, לא הייתה קלה. "לצערנו, אנחנו הארגון האזרחי המשותף היחיד שקיים, לא רק בתחום הסביבתי, אלא בכל התחומים", אומר ברומברג. " אם הכוונה שלנו ב-1994-5 הייתה לדאוג שתהליך השלום ישמור על הסביבה, בהמשך הבנו שאין בכלל תהליך שלום של ממש".

מה היה החלק שלכם ביוזמה הנוכחית ?
"אנחנו חקרנו האם יש לאזור תועלת אמיתית באנרגיה מתחדשת, ומצאנו שלירדן יש יתרון יחסי של שטחים פתוחים ענקיים בקרבה לאוכלוסיות הישראליות, הפלסטיניות והירדניות, ולישראל יש יתרון יחסי בלהתפיל ולייצר מי שתיה מהים.

"בירדן הגיעו פרויקטים סולאריים למחיר של מתחת ל-2 סנט לקילו-ואט, בישראל אנחנו ב-4.5 סנט לקילו-ואט. מים בעמאן עולים 3 דולר לקוב. מים מותפלים מישראל יכולים להגיע לעמאן ב-1.5 דולר לקוב. יש פה עניין עסקי מובהק, ואין ספק שהוא חלק מההצלחה של ההסכם".

מעבר להיגיון הכלכלי, ברמה הגיאופוליטית מסייעים ליוזמה הנוכחית עוד כמה תנאים נוחים. האחד הוא משבר האקלים, שניצב גבוה בסדר עדיפויות של ממשל ביידן, וזוכה להכרה אזורית גוברת כנושא שחשוב להיערך אליו; והשני הוא הציר הפוליטי האמריקאי במזרח התיכון מול "הסער השיעי" של איראן.

"הפעם לא הצליחו לטרפד"

שר האנרגיה הקודם, ח"כ יובל שטייניץ (הליכוד), שנכנס לתפקיד ב-2015, הניח את הבסיס לשיתופי פעולה אזוריים בתחום הגז. בתקופתו נחתמו הסכמי יצוא הגז לירדן ולמצרים ואף זכו להתממש, מה שרק כמה שנים קודם לכן נראה מופרך לגמרי.

שטייניץ עמל על המשך פיתוח משק הגז האזורי באמצעות הקמת פורום הגז האזורי של מזרח הים התיכון, ובאמצעות מיזם צינור הגז לאירופה, ששאלת כדאיותו עדיין מוטלת בספק.

מקור ישראלי, המקורב למגעים על ההסכם החדש, אומר ל"דבר" ש"שטייניץ נפגש לא מעט פעמים עם שרת האנרגיה של ירדן, אבל זה היה בממשלת נתניהו, ולנתניהו הייתה גישה אחרת ביחס לירדן".

לוחות סולרים באזור שאם בירדן (צילום: ויקימדיה קומונז)

לדבריו, הצהרת הכוונות הייתה אמורה להיעשות כבר בוועידת גלזגו, והדחייה עוררה חשש שאולי  מעמד החתימה לא ייצא לפועל. "לאורך השנים היו המון יוזמות לשיתופי פעולה, שהיו להם מתנגדים", מגלה המקור, "מי שהדליף את המידע לגביהן זה בדרך כלל מי שרצה לטרפד אותן, אבל הפעם זה לא הצליח להם".

סבב המגעים הנוכחי נמשך, לדבריו, לפחות שנתיים. "אנחנו יכולים להיות מאוד גאים היום. ברומברג הבין איך אירופה שינתה פאזה ממלחמת העולם ליחסים של שלום ותלות הדדית כלכלית. הוא תרגם את זה למונחים של המזרח התיכון והצליח לחבר אליו את כל המנהיגים".

מתקן ההתפלה שורק (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

סייעו בפיצוח: ג'ון קרי והאמירתים

גם דרכה של אלהרר להישג הנוכחי, בגיבוי המל"ל (המועצה לביטחון לאומי) ומשרד ראש הממשלה, לא הייתה קלה. "היא אמרה שהם היו בקשר עם משרד האנרגיה של ירדן, והירדנים לא מעוניינים", מספר המקור, שיעץ לה לפעול ישירות דרך בית המלוכה.

ג'ון קרי, לשעבר סגן נשיא ארה"ב וכיום השליח המיוחד לענייני האקלים, התגייס לנושא ופנה לעבדאללה מלך ירדן, אך בשלב הראשון המלך היה מסויג. קרי הציג את הרעיון לאיחוד האמירויות וביקש מהם "לתפור את זה". "קרי מבין גם באקלים וגם במזרח התיכון", מוסיף המקור, "והוא הצליח לקדם את זה. הוא בנה את זה נכון".

לפי ההסכם המתגבש, חברות אמירתיות אמורות להיות מעורבות בהקמת שני הפרויקטים – מתקן ההתפלה והשדה הסולארי – מה שיעניק לאמירויות גם רווח כלכלי וגם יוקרה דיפלומטית. למעשה, גם ישראל וגם ירדן חשות בנח יותר לקדם פרויקטים משותפים, כאשר יש מעורבות של האמירויות, כגורם אזורי שיש בו אמון ולאף צד אין כלפיו משקעים שליליים מהותיים.

הגורם שריכך יותר מכל את החששות בישראל מתלות חלקית בחשמל מירדן, קשור לקושי הישראלי לעמוד ביעדים עליהם התחייבה המדינה בהסכם פריז, שעודכנו בשנה שעברה מ-17% ל-30% מייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030.

"היה ברור שישראל לא תוכל לעמוד ביעד הזה ללא קניית חשמל מאנרגיות מתחדשות מהשכנים", אומר ברומברג, "יש קושי רב להתקדם בתוך ישראל בגלל הקושי להקצות שטחים פתוחים. חצי מהנגב תפוס על ידי הצבא, והחצי השני זה שמורות טבע. המינהל מאוד מקשה על בנייה של שדות סולאריים. אז יש פה הכרח – לא נוכל לעמוד בהתחייבות בלי זה".

לדבריו,"יש גם חשיבות לכך שירדן תמכור חשמל סולארי גם לפלסטינים, ואנחנו רוצים לראות את זה בשלב הבא. ויש חשיבות רבה ותמיכה ישראלית גם להקמת מתקן התפלה בעזה", הוא מוסיף, במה שנראה כרגע כחזון רחוק. "זה קודם כל כדי להתגבר על המצב הקריטי של אספקת מי השתיה ברצועה, אבל חשוב גם ליכולת שלהם בעתיד למכור מים לירדן".

"אנטי תזה להסכם קצא"א"

לפי ברומברג, הסכמי אברהם, שהובילו בנימין נתניהו וממשל טראמפ, הם תנאי משמעותי לקידום היחסים עם ירדן. "בלי ההסכמי אברהם, האמירתים לא היו יכולים להיות מעורבים", הוא אומר. עם זאת, ההסכם הנוכחי משקף גם את השינוי בשלטון.

ההסכם המסחרי הגדול הראשון שנחתם במעמד סטיב מנוצ'ין, שר האוצר בממשל טראמפ, היה הסכם הנפט של קצא"א, שמטרתו העיקרית היא להגביר את יצוא הנפט מהאמירויות דרך פריקה בנמל אילת, מה שמעורר מחאה סביבתית חריפה בישראל והתנגדות נמרצת של השרה להגנת הסביבה ושרים נוספים.

מפגינים נגד עסקת שינוע הנפט של קצא"א (צילום: קואליציית הארגונים)

"זו לגמרי אנטיתזה לעסקת קצא"א", אומר ברומברג. "לפי השגריר האמירתי, הסכם קצא"א הוא לא הסכם של ממשלתי, אלא פרטי. אם הוא יתקדם או לא, זה לא יפגע ביחסים בין המדינות. היוזמה הנוכחית בונה שיתוף פעולה ואמון בין המדינות. הכיוון הוא קידום עידן אקלימי ירוק באזור שלנו".

וזה מובן בצד הישראלי ?
"בדיון שהיה בקבינט אתמול (א'), ראש הממשלה הציג את זה לשרים. זה חשוב למדיניות הממשלה בחיזוק הקשרים עם ירדן, וזה הפרויקט החשוב ביותר שמקדם את השלום בין ישראל לירדן".

מי יממן?
"יש כיום הרבה חברות מאירופה ומארה"ב שרוצות להשקיע ופונות אלינו. ההשקעה עצמה תהיה מהמגזר הפרטי. זה חלק מהיופי של התכנית הזו. היא לא בנויה על תרומות של המדינות. גם ההתפלה וגם המתחדשות זה עניין כלכלי שנושא רווח יפה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!