דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון א' בטבת תשפ"ב 05.12.21
18°תל אביב
  • 12°ירושלים
  • 18°תל אביב
  • 17°חיפה
  • 16°אשדוד
  • 14°באר שבע
  • 19°אילת
  • 17°טבריה
  • 11°צפת
  • 15°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
גז טבעי

משק הגז / הממשלה אישרה את הסכם האיסט-מד לצינור גז משותף עם קפריסין יוון, ואיטליה

עם זאת, הקמת הצינור, שתתבסס ברובה על משקיעים פרטיים, עלולה להיתקל בקשיים לאור עודפי הגז בעולם והרצון של האיחוד האירופי לעבור מגז טבעי לאנרגיות מתחדשות | נכון לעכשיו, רק חברה אחת הביעה עניין בפרויקט

צינור גז תת-מימיי (צילום: Shutterstock)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

הממשלה אישרה היום (ראשון) את הסכם האיסט-מד לצינור גז משותף עם קפריסין יוון, ואיטליה. מדובר בהקמת צינור גז אסטרטגי, באורך של כ-1,900 ק"מ (מתוכם כ-550 ק"מ יבשתיים וכ-1,350 ק"מ ימיים), שיאפשר ייצוא של גז טבעי, המצוי במים הכלכליים של ישראל וקפריסין, לאירופה. הצינור יאפשר לחבר את כל אגן הים התיכון המזרחי למערכת ייצוא אחת.

הצינור מתוכנן בשלב הראשוני לקיבולת של 10 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז בשנה, עם אפשרות להכפלת הקיבולת ל-20 BCM בשנה. העלות המוערכת של הפרויקט, על ידי היזם, נאמדת בכ-6 מיליארד אירו. להליך התכנון הקצו החברה והאיחוד האירופי 35 מיליון אירו, כל אחת.

תוואי צינור הגז EastMed (גרפיקה: אידאה)

מדובר בכמות קטנה מאוד ביחס לביקוש לגז באירופה, שיוצרת עלות שקועה של מיליארדי דולרים בהנחת הצינור, בתקופה בה קיימים עודפי גז נוזלי, בהיקף נרחב ובמחיר זול יותר מגז מקומי בישראל, ללא עלות הולכה משמעותית. לכן, ברמה הכלכלית, קשה לראות היתכנות לפרויקט, שימומן ברובו מהון פרטי.

החברה היחידה שהראתה עניין מעשי בצינור היא אנרג'יאן, שחתמה על מסמך כוונות עם תאגיד הגז של יוון, DEPA. ההסכם כולל מכירה אפשרית של גז טבעי, בהיקף של עד BCM 2 בשנה, מהמאגרים שבהם מחזיקה החברה בישראל, דרך הצינור. הגז יופק באמצעות אסדה צפה (FPSO) במרחק של כ-90 ק"מ מהחוף. מדובר בהסכם המסחרי הראשון לקידום פעילות בצינור האיסט-מד, בהיקף של 20% מהקיבולת המתוכננת.

איטליה תתמוך?

בסוף השבוע אושרר ההסכם בפרלמנט בקפריסין. ובחודש מאי ביוון. בשנה שעברה ראש ממשלת איטליה הביע התנגדות לפרויקט הצינור, אך סמוך לחתימה של ישראל יוון וקפריסין בינואר השנה, הביע שר הפיתוח הכלכלי באיטליה עמדה תומכת.

הדילמה האיטלקית קשורה לאינטרסים שבחרה לקשור גם עם טורקיה, שמתנגדת בתקיפות לפרויקט, בטענה שהוא עובר בשטחים ימיים השייכים לה. גורמים דיפלומטיים מעריכים שעצם ההסכם הוא בעל משמעות פוליטית אזורית, גם אם לא ימומש בפועל.

תוואי צינור הגז יורו-מד (עיצוב: אידאה)

כך או כך, ההסכמה האיטלקית נדרשת רק למקטע האחרון, בין יוון לאיטליה. כלומר, פרויקט יצוא גז לאירופה יכול להתקיים גם עד יוון.

האיחוד האירופי יתנער?

בחינת ההיתכנות הכלכלית, המסחרית והפיזית של הפרויקט מתבצעת ע"י חברת IGI Poseidon SA, בתמיכת האיחוד האירופי, שהגדיר את הפרויקט כחלק מרשימת פרויקטים בעלי עניין משותף. הבחינה המקדימה מצאה כי קיימת היתכנות טכנית, כלכלית ומסחרית לפרויקט. בימים אלו נעשית בחינה מעמיקה, על מנת להגיע להחלטת השקעה סופית בתוך שנתיים.

מנגד, בשנים האחרונות גובר הלחץ באירופה להיגמל מתעשיית הדלקים הפוסיליים, לבצע "מעבר ירוק" תוך הוצאה לגמלאות של תשתיות נפט וגז. לכן, החשש מהשקעה בנכס ש'יתקע' בעתיד ללא כדאיות כלכלית, עשוי לגרום לאירופים להימנע מהשקעות חדשות בתחום.

למרות ההמאמצים הניכרים של קפריסין, ישראל ויוון, מסמך מדיניות של האיחוד העוסק בנושאי העצמאות האנרגטית וגיוון המקורות מ-2017, כלל לא מזכיר את ישראל כמקור כלשהו לגז.

לפי המסמך: "פוטנציאל הייצוא של מזרח הים התיכון ושל אלג'יר, כתוצאה מתשתיות הייצוא, הוא מוגבל מאוד. המקורות היחידים שיוכלו להגביר תפוקה ויצוא לאירופה תוך 10-5 שנים הם שוק הגז הנוזלי (LNG) העולמי וייצוא הגז הרוסי". לגבי עתודות הגז באזור מזרח הים התיכון נכתב כי "העברתן לאירופה צפויה להיות קשה והן ישמשו בעיקר במדינות האזור עצמו."

המימון ישתנה?

עד כה, צנרת הגז הישראלית נחלקה כך שהצנרת היבשתית מומנה על ידי נתג"ז הממשלתית, שגובה דמי הולכה מלקוחות הגז. הצנרת בים מומנה על ידי בעלי המאגרים, ובבעלותם המלאה. צינורות דו-שימושיים, ליצוא ולמשק המקומי, נעשים במימון משותף של נתג"ז והיצואן.

עבודות בנייה של נתג"ז (צילום: יח"צ)

במשרד האנרגיה שוקדים על תיקוני חקיקה שיתירו פעילות של גורמים נוספים בתחום ייצוא הגז, אם באמצעות הקמת מתקן הנזלה או באמצעות הנחת צנרת גז בים.

כלומר, חברות פרטיות נוספות יוכלו לזכות בפרויקטים של תשתיות יצוא גז, כמו גם חברות ממשלתיות, דוגמת קצא"א ונתג"ז. מדובר במהלך כלכלי שצפוי להגביר את סיכוני ההשקעה בתחום, היות שייצוא הגז הוא תחרותי הרבה יותר, וודאי הרבה פחות, מאספקת גז למשק המקומי, שתנודות המחירים בו חריפות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!