בעקבות דרישת עובדי כלל למינוי נציג עובדים לדירקטוריון החברה הגישה יו"ר סיעת מרצ בכנסת ח"כ מיכל רוזין, הצעת חוק שתחייב מהלך כזה בכל חברה ציבורית שמעסיקה מעל 100 עובדים.

על פי הצעת החוק, חברות חברות כאלה יהיו חייבות למנות עד 2 דירקטורים מקרב העובדים, בהתאם לגודל הדירקטוריון שלהם. זאת בדומה להוראה הקיימת כבר כיום בחוק למינוי דירקטורים חיצוניים (שלא מייצגים את בעלי המניות).

ההצעה קובעת שבדירקטוריון של 15-2 חברים ימונה נציג עובדים אחד לדירקטוריון, ובדירקטוריונים גדולים יותר לפחות שניים. עוד קובעת ההצעה שהדירקטורים ימונו על ידי ועד העובדים בחברה, ואם אין כזה  ובהיעדר אז בבחירות אישיות על ידי עובדי החברה.

הדירקטורים מטעם העובדים יידרשו לעבור קורס דירקטורים בהיקף של 50 שעות לפחות, עד חצי שנה אחרי כניסתם לתפקיד.

דברי ההסבר של הצעת החוק מציינים שהיום נוטים דירקטוריונים לקבל החלטות שמשרתות את האינטרס הבלעדי של בעלי המניות, ובפרט בעלי השליטה, תחת הכותרת 'טובת החברה', בלי לשקול את האינטרסים והזכויות של קבוצות בעלי עניין נוספות שמושפעות מהתנהלותה העסקית של החברה הציבורית, ובפרט של עובדיה.

"דווקא בעידן שבו אנו חיים, לא ניתן לטעון כי החברות הציבוריות מחויבות אך לבעלי המניות שלהן ולאינטרסים שלהם, שכן יש להן מחויבות לקבוצות נוספות באוכלוסייה, ובראש ובראשונה לציבור עובדיהן", נכתב, "לאור כל זאת, יש צורך בהתערבות המחוקק שתבטיח שקולם של העובדים הישראלים והאינטרסים שלהם יבואו לידי ביטוי ויילקחו בחשבון בהתנהלותה העסקית של החברה, כמו גם בהישגיה ורווחיה".

הצעת החוק מבוססת, בין היתר, על מסמך שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שסקר את המגמות וההסדרים במדינות האיחוד האירופי בנושא שיתוף כלכלי של עובדים בחברות המעסיקות אותם. בכתיבתה נטלה חלק עמותת ידיד (מרכזי זכויות בקהילה).

מהמסמך עלה כי לשיתוף עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות יכולה להיות השפעה חיובית על רווחתם הכלכלית והאישית ובמקביל הוא גורם להגברת מוטיבציה, תחושת שייכות, מעורבות ותפוקה של העובדים.

עוד ציין המסמך ששיתוף העובדים בחברה הציבורית עשוי לתרום לצמצום ניגודי האינטרסים בין החברה לבין עובדיה. צמצום ניגוד אינטרסים זה עשוי למנוע התמקדות באינטרסים של בעלי המניות ובעלי השליטה על חשבון אינטרסים של עובדי החברה ושמירה על זכויותיהם.

ח"כ רוזין אמרה עם הגשת הצעת החוק: "צודקים עובדי כלל ביטוח שדורשים להכניס נציג מטעמם לדירקטוריון כך שיהיו שותפים להחלטות על עתיד החברה, בעיקר לאור הכוונה של אקירוב לרכוש את גרעין השליטה".

"הצעת החוק שלי גורמת לכך שהעובדים לא יצטרכו להילחם על דרישה זו אלא היא תהיה מובנת מאליה", הוסיפה. "הגיע הזמן שנבין בישראל את מה שכבר הבינו באיחוד האירופי וגם אצלנו בחברת סלקום: שיתוף כלכלי של עובדים בחברות המעסיקות אותם תורם גם לעובדים וגם לחברה, בכך שמגביר את תחושת המוטיבציה, השייכות והאחריות".

ועד עובדי חברת הביטוח כלל דורש כבר מזה מספר שנים הכנסת נציג עובדים לדירקטוריון החברה, וכעת על רקע כוונתו של איש העסקים אלפרד אקירוב לרכוש את גרעין השליטה בחברה  העלה דרישה זאת ביתר שאת במשא ומתן לחידוש ההסכם הקיבוצי המתקיים בחברה.  בישראל חוק החברות הממשלתיות מחייב מינוי דירקטורים מטעם העובדים בחברות הממשלתיות – עם זאת, בחברות במגזר הפרטי הדבר איננו נהוג.

במאי 2020 רשם ועד עובדי סלקום הישג תקדימי, כשחתם על הסכם קיבוצי שכלל מינוי נציג מטעם העובדים בדירקטוריון החברה. במקרה של סלקום, מונה רו"ח סמי בקלש, שלא עובד בחברה, לייצג את קולם של עובדי החברה בדירקטוריון.