דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ד באייר תשפ"ב 25.05.22
20°תל אביב
  • 20°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 17°באר שבע
  • 27°אילת
  • 21°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

רייטן על כלכלת הפלטפורמות: "צריך לחשוב מה יקרה כשהעובדים יהיו קשישים, לא רק מחר בבוקר"

ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון סוער נוסף בכלכלת הפלטפורמות, בעקבות הנחיות הנציבות האירופית | נציגי החברות זומנו לדיון אבל לא הופיעו | נציג הביטוח הלאומי: "הסדרה בתחום תהיה מבורכת"

ועדת העבודה והרווחה. "לכו לאבן גבירול בתל אביב, תראו כמה ילדים גונבים רמזורים ונוסעים ב-90 קמ"ש" (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
הדס יום טוב

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן-מרום התכנסה היום (רביעי) לדון בהסדרת כלכלת הפלטפורמה בישראל, כחודש לאחר שהתכנסה לראשונה לדון בנושא. הוועדה התכנסה לאור הנחיית הנציבות האירופית שניתנה בשבוע שעבר, ומציעה חמישה מבחנים לבחינת יחסי עבודה שיוכרו אוטומטית, כשנטל ההוכחה על הפלטפורמות. חברות הפלטפורמה שהוזמנו לא הגיעו לדיון.

רייטן-מרום התייחסה בפתח הדיון לחקירה נגד ליאור סויסה, בעליה של חברת הקבלן 'פרימיום שליחויות' שעבדה עם וולט במשך שנתיים ונחשד בעבירות מס ועבירות נוספות בהיקף של מיליוני שקלים, ולאחריות של חברות הפלטפורמה על מצבים אלה. "בשנים האחרונות ישנה כלכלה שחורה, ישנה פריצות בתחום גם בישראל וגם בעולם".

אלעד זכות, יועץ למנכ"ל הביטוח הלאומי: "במקרים שיש דברים שהם באמצע בין עצמאי לשכיר יש בעיה, בעיקר אם קרה לאדם משהו והוא לא הסדיר את מעמדו, ומצד שני המעסיק מתנער ממנו. כבר לפני כמה שנים זיהינו בביטוח הלאומי צורך לעסוק בפרילנסרים, יצור כלאיים שיש בו מאפיינים מסוימים של עצמאי ומאפיינים מסוימים של שכיר. עולם יחסי עובד-מעביד הוא דבר יחסית אפור, אם אדם תובע או במקרה חמור יותר כשהייתה פגיעה בעבודה, אנחנו נסמכים כרגע על בסיס פסיקות שדנות במבחנים של יחסי עבודה ובצווים שונים כדי לקבוע אם מתקיימים יחסי עבודה. הסדרה של זה תהיה מבורכת".

"זה אבסורד שהמדינה מצפה מאלפי עובדי האפליקציות לתבוע בעצמם"

רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה, הסבירה צד משמעותי בהצעה האירופית: העברת נטל ההוכחה. "בבתי הדין לעבודה בישראל נטל ההוכחה נתון למי שטוען, לעובד. בהמלצה האירופית אנחנו מעבירים את נטל ההוכחה לפלטפורמה. זה מאוד משמעותי". ורבנר ציינה שהיחידה ליחסי עבודה עוד בוחנת את ההצעה האירופית ותחליט בקרוב כיצד עליה להגיב.

ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) תקף את נציגי הרגולטורים: "ההיקף של התופעה הוא ענק, ויש פה תופעה של אפליקציות שפועלות על פי דין. זה אבסורד שהמדינה מצפה מאלפי עובדי האפליקציות לתבוע בעצמם את מה שמגיע להם".

מקס יוב, ראש היחידה לעתיד עולם העבודה בנציבות האירופית, הציג בוועדה, דרך זום, את תכנית הנציבות. "בחמישי האחרון, אחרי הרבה דיונים, הצענו חבילה שהליבה שלה הוא הסדרה ישירה של תעסוקה בפלטפורמות דרך חמישה מבחני תעסוקה, הסדרה של הניהול האלגוריתמי של האפליקציות: שיקוף, פיקוח וזכויות, ודרך שקיפות הפלטפורמות מול הרשויות והמדינות. אם פלטפורמה עומדת בשניים מתוך חמשת הקריטריונים לפחות היא תיחשב מעסיקה. אנחנו מעריכים ש-5.8 מיליון עובדי פלטפורמות באירופה הם עובדים שלא מוגדרים נכון".

עמיחי סטינגר, מנכ"ל האגף להתאגדות בהסתדרות, הדגיש את החשיבות של העברת נטל ההוכחה: "מה שאנחנו שומעים בשבועות האחרונים זה דבר שברור לכל אחד: עובד שאין לו כמעט כוח מיקוח, ומקבל הוראות ויוצר את ליבת העסק, הוא עובד.

"אין טעם ללכת סחור-סחור סביב הגדרות כאלה ואחרות. הדבר החשוב הוא נטל ההוכחה. בישראל אם שליח וולט רוצה להוכיח שיש יחסי עבודה הוא צריך להיגרר בבתי משפט, לקחת עורכי דין, לשלם הרבה מאוד כסף. לכן נטל ההוכחה הוא עניין קריטי. צריך לשים כמה תבחינים פשוטים, כמו בהצעה האירופית, ולהעביר את נטל ההוכחה למעסיק, שאם רוצה שיתכבד ויוכיח".

עוד חידד סטינגר שאותה סיטואציה נידונה בעבר גם ביחס לתופעת עובדי הקבלן, שלא הוסדרה בזמן. "לפני 40-30 שנה, כשהתחילה תופעת עובדי הקבלן, היה דיון בדיוק על זה, צורך ספציפי בעובדים ספציפיים. אנחנו רואים מה נהיה מזה היום".

על כך הגיבה רייטן-מרום: "זה עלול להפוך להיות מפלצת. המשמעות היא גם על מה יקרה כשהאנשים האלה יהיו קשישים, זה לא רק מחר בבוקר. יש כלכלה חופשית, אבל אסור למעוך את העובדים. זה לא רק פרטני, זה עניין גם של חוסן של מדינת ישראל".

המומחים האקדמים הסכימו שחייבת להיות הסדרה, ואף קנסות מחמירים לפלטפורמות שלא עומדות בקביעות. פרופ' גיא דוידוב, מומחה ליחסי עבודה מהאוניברסיטה העברית, הדגיש שברירת המחדל צריכה להיות שהעובד שכיר. "גם ההצעה האירופית היא לא פתרון קסמים. החברות תמיד יגידו על עצמן שהן לא עומדות במבחנים, או יעשו איזשהו שינוי קטן שיחריג אותן. עוד פתרון חשוב מלבד החזקה הוא הטלת קנס משמעותי לאי-ציות לקביעה".

ד"ר תמי קצביאן, חוקרת של תחום העבודה וכלכלת הפלטפורמות: "אנחנו צריכים ליישם את ההחלטה הזו גם פה אצלנו. מדובר בעובדים מוחלשים שצריך לאפשר להם להתאגד".

עו"ד אורלי ביטי, היו"ר היוצאת של האגודה ליחסי עבודה: "יש לאחוז בתופעה הזו בקרניה, כשהיא עוד קטנה וניתן להתייחס אליה".

ח"כ רייטן-מרום שאלה את דוידוב: "למה צריך בכלל להתערב בזה? הצעירים רוצים". דוידוב השיב: "הסטטוס חייב להיות קוגנטי. אי אפשר לוותר על הזכויות האלה, לא מדובר בהסכמה מודעת. בהרבה מאוד מקרים אנשים לא באמת רוצים את מה שמוצע להם ואין להם הרבה ברירה, וגם אם כן, לא תמיד יש לאדם צעיר את כל המידע על מה זה אומר לוותר על לחסוך לפנסיה או לקבל סעד במקרה של פציעה".

"המודל הזה מסכן חיים"

עו"ד מאיר בוכניק, סמנכ"ל פורום קהלת, התנגד להצעה: "מאוד מפריעה לי הטענה שאנשים לא יודעים, כשיש תור מאוד ארוך של אנשים שרוצים לעבוד בפלטפורמות. אני מייצג בפועל ארבעה שליחים שהם חלק מקבוצה של מאה שליחים שלא רוצים להיחשב עובדים".

אורי מתוקי, יו"ר האיגוד המקצועי לנוער, הנוער העובד והלומד: "מגיעים אלינו הרבה מאוד שליחים של וולט עם מגוון של בעיות, הרבה יותר מארבעה".

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הגיבה לבוכניק בזעם: "אלה ארבעה שליחים פיקטיביים. אתם פעלתם אקטיבית למנוע הסדרת זכויות סוציאליות מעובדים.

"אנחנו רואים היום את עובדי הקבלן, ורואים שזו רעה חולה. אנשים יצאו בעבר מעבודת ניקיון עם פנסיה מכובדת, היום אנחנו רואים שהם יוצאים עם פנסיות זעומות שלא מאפשרות מחיה".

רוני אסטרקס, חבר ועד בתן ביס ועובד בוולט טען שמדובר בשיטת העסקה מסכנת חיים. "כל השליחים עובדים גם וגם וגם, מנסים לשרוד. אני רוצה פנסיה. מה שקורה בוולט זה פיקציה. אם וולט יתפסו אותי עושה משלוחים עבור חברות אחרות הם יפסיקו את ההעסקה שלי. אני לא יכול להביא חבר שיעשה משלוחים במקומי. אני לא יכול לעשות אאוטסורסינג. מצד שני, לחברה אין שום שקיפות כלפי.

"הדבר הכי חשוב לדעתי זה שהמבנה שוולט עובדת בו הוא דרך תמרוץ השליחים לעשות יותר משלוחים. אני חייב לעשות המון משלוחים כדי להרוויח. לכו לאבן גבירול בתל אביב, תראו כמה ילדים גונבים רמזורים ונוסעים ב-90 קמ"ש. המודל הזה מסכן חיים. בתן ביס, מאחר שמובטח לי שכר שעתי, לא אסכן חיים בכביש".

"קאט דה בולשיט: הם לא עצמאים, הם עובדים"

ד"ר שני בר טוביה, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט: "נתח גדול של עובדי וולט הם מבקשי מקלט, ובתקופת הקורונה זה התגבר. אלפי מבקשי מקלט להערכתנו עובדים בוולט, ועבור מבקשי מקלט אין אפשרות להיות עצמאים במדינת ישראל. לכן קבלנים מנצלים אותם.

ח"כ אביר קארה התפרץ ועורר סעדה בוועדה: "צריך להגיד תודה לוולט שהם עובדים". רייטן-מרום קטעה אותו: "לא אומרים תודה על ניצול עובדים. פעם הבאה תבוא כמו שצריך, מההתחלה, לא כדי לעשות תמונה וללכת".

עו"ד ערן גולן, יו"ר ועדת החקיקה בלשכת עורכי הדין: "צריך להניע עבודת מטה, אני לא הייתי בונה על משרד העבודה. צריך להקים צוות של הוועדה שיעבוד יחד ויקים תשתית".

עו"ד כרמית שחיבר, יו"ר ארגון גג לפרילנסרים, הגיבה לדבריו: "יש לעשות הבחנה בין פרילנסר חזק, כמו עובד הייטק או עובד בחברת תקשורת, לבין עובד חלש כמו שליח בוולט, ולתת לו לקבוע רף של שכר מינימלי שמתחתיו המעסיק יהיה חייב להתייחס לשליח כעובד. טיוטת החוק שהציע האיחוד האירופי מבורכת, ואומרת באופן חד משמעי 'קאט דה בולשיט', הם לא עצמאים, הם עובדים".

איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה: "ממרומי 30 שנה בארגון של אנשים שמחייבים אותם להוציא חשבוניות, אני יכול לספר על שחקנים שהגיעו לפת לחם, אנשים בתעשייה שהתגרשו פעם שלישית ורביעית, מעסיקים את האנשים האלה 17 שעות ביום ומוציאים להם את המיץ. המטר היא אחת: ניצול ועקיפת חוקי העבודה. התאורן, המאפר והשליח: כולם עובדים". אביר קארה קטע את דבריו של אביטן וצעק: "שלא יעבדו בזה אם הם לא רוצים".

סגן השר קארה גרס שיש לשים דגש על רשת ביטחון ודמי אבטלה לעצמאים. ח"כ קרן ברק, יו"ר השדולה לעסקים קטנים, הבהירה: "בסיטואציה הזו הם לא עצמאים". ח"כ קארה צעק לעברה: "את לא מבינה כלום במה שאת מדברת, היכולת הקוגניטיבית שלך מוגבלת".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!