תעריף החשמל צפוי לעלות ב-5% כבר בחשבון ינואר, ולהביא לעליות מחירים נוספות במשק, ביניהם מחיר המים, מאחר ורשת המים היא צרכן חשמל משמעותי במיוחד.

מדוע עלה המחיר, למה בישראל עליית המחיר קטנה יחסית, ואיך ישפיעו מגמות בהפקת האנרגיה על מחיר החשמל בשנים הקרובות: ניתוח דבר לשימוע חברת החשמל חושף את הנתונים והמגמות שמאחורי עליית המחיר.

התייקרות הפחם התקזזה בחלקה

בעוד גז המחצבים המקומי אכן שומר על מגמת ירידת מחיר מתונה, התייקרות דרמטית במחירי הפחם גוררת עלויות עודפות של כ-3 מיליארד ש"ח, כחלק ממגמה עולמית.

זינוק במחיר הפחם (עיצוב: אידאה)

הזינוק במחיר החשמל אמור היה להיות גדול יותר, אבל הוא מקוזז עם כספים שהתקבלו בחברת החשמל ממכירת תחנות כח. לפי הנחיות רשות החשמל, חלק מכספי המכירה מממנים את ההוצאות לרפורמה בחברת החשמל, בעיקר פנסיה עובדים, וחלק אחר מממן הוזלה של התעריף לציבור. בשנת 2022 יופחתו ההוצאות המוכרות בתעריף ב-1.24 מיליארד ש"ח בשל מכירת תחנת רמת חובב בשנה שעברה, ועוד 1.14 מיליארד ש"ח בשל מכירת תחנת חגית מזרח.

גם ירידת שער הדולר תרמה לקיזוז מחיר הפחם במונחים שקליים.

אחרי הקיזוז, ייצור החשמל יתייקר ב-1.8 מיליארד שקלים. בשאר חלקי התעריף, הולכה, חלוקה, אספקה וניהול המערכת, אין שינויים משמעותיים.

המתחדשות הוזלו, אך עדיין יקרות

עלות ייצור אנרגיות התחדשות ירדה משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין יקרה יחסית. הסיבה היא ה"גיבנת" של הסכמים ארוכי טווח לאנרגיות מתחדשות בעבר, בתעריפים גבוהים מאוד, אשר חלים שנים רבות קדימה. גם פרויקט חדש יחסית של אנרגיה תרמו סולארית באשלים, שהוקם באיחור רב, יכביד על תעריף שנים רבות לעתיד במחירים יקרים של 70-90 אגורות לקוט"ש, לעומת כ-30 אגורות בגז. , גם מערכות סולאריות ביתיות זוכות לתעריף גבוה של 48 אגורות לקוט"ש, מה שמייקר את תעריף החשמל לשאר האזרחים.

(עיצוב: אידאה)

ועדיין, מחירי האנרגיה המתחדשת בישראל נמצאים בירידה רצופה ומהירה, בעיקר בשל שדות סולאריים חדשים, בתעריפים נמוכים במיוחד. אם בשנת 2016 המחיר הממוצע לקוט"ש מאנרגיה מתחדשת היה 109 אגורות, בשנת 2022 הוא צפוי לעמוד על 43 אגורות בלבד – שינוי משמעותי שלא מתרחש בשום סוג אחר של מקור לייצור חשמל.

לפי תכנית משרד האנרגיה, ישראל תעבור גמילה כמעט מוחלטת מפחם בשנים הקרובות, באופן מהיר יותר מכניסת האנרגיה המתחדשת. את הפער – נשלים באמצעות עליה בשיעור השימוש בגז. לאור העובדה שצריכת החשמל הכוללת גדלה בעקביות, מדובר בשני גורמי גידול יציב לצריכת הגז בישראל לפחות עד 2030.

תחזית שימוש בדלקים לייצור אנרגיה (עיצוב: אידאה)

הרווח האמתי אינו בעלות הישירה

תעריף החשמל כיום לא משקף את הרווח הנקי האמיתי של אנרגיות מתחדשות – היעדר זיהום אוויר והיעדר פליטת גזי חממה, למעט בשלב ייצור המתקנים. הנזק הסביבתי של דלקים פוסיליים כמו גז ופחם כמעט שלא מגולם במחירם, ומס פחמן  בישראל, עדיין איננו מונהג. גם כשיונהג, הוא מכוון לבצע שיקוף חלקי בלבד של העלות המשוערת של הנזק, וגם זאת בתהליך הדרגתי.

מנגד, יש עלויות נוספות שקשורות באנרגיות מתחדשות בישראל, שלא קשורות לעלות ייצור החשמל, אלא לעלות במערכות ההולכה ולגיבוי שלהן, בשעות שבהן אין שמש או שהיא חלשה והרוח לא נושבת במהירות המספקת. למרות שעות השמש הרבות בישראל, מתקן סולארי מייצר כ-20% מהספקו המירבי בחישוב שנתי, לעומת 80-95% פוטנציאליים של תחנת כח פוסילית בתחזוקה ראויה. לכן, דרושה בניית תחנות כח רגילות בעודף, כדי לאפשר את הגיבוי. צורת זו של גיבוי גם מפחיתה את התועלת הסביבתית, בשל שימוש בתחנות כח מהירות לזמני שיא (פיקריות) שהינן פחות יעילות ויותר מזהמות את האוויר.

כמעט כל הייצור של אנרגיות מתחדשות בישראל נעשה ללא גיבוי במתקני אגירת אנרגיה נקיים, דוגמת סוללות או אגירה שאובה ולכן עלותן הממשית של המתחדשות גבוהה יותר מהעלות לקוט"ש. ההישענות המרובה על אנרגיית שמש בישראל והיעדר אגירה בכמות משמעותית, יוצרת שיבוש במשטר ההפעלה של תחנות כח בגז, יותר התנעות והדממות לאורך השנה, מה שגם מייקר במעט את הפעלתן.

בנוסף, רשת החשמל עצמה נדרשת לשינוי יסודי כדי להתאים עצמה לייצור מבוזר של אנרגיות מתחדשות, שבצידו עלויות נוספות.

בשנים הקרובות, ככל שרשת החשמל בישראל תחבר יותר מתקנים סולאריים בעלויות נמוכות, תעריף האנרגיה הסולארית יוסיף לרדת. ככל שיותקנו לצדם ולאורך הרשת מתקני אגירת אנרגיה, תפעול רשת החשמל יהפוך למיוצב יותר, יעיל יותר וזול יותר – אך השינוי הזה יתרחש רק בעוד מספר שנים.

אם בשנה הקרובה הצרכנים צפויים לשלם יותר על חשמל, בשנה הבאה התעריף הביתי צפוי להתייקר פעם נוספת, בשל שינוי שעות מקבצי הביקוש – ייקור החשמל בשעות הערב, שהן שעות צריכה משמעותיות למשקי בית.

ממשלת ישראל לא קובעת את תעריף החשמל, אך היא יכולה לבחור להוריד מסים שונים – דוגמת מס הבלו על הפחם – על מנת למתן את עליית המחירים. מכיוון שהשימוש בפחם בישראל נמצא על המינימום תמיד, בהחלטת שר, למס אין השפעה התנהגותית על כמות הפחם שבשימוש, וויתור עליו לא יגרום לשימוש מוגבר בפחם.