"זה שהאוצר ומשרד התקשורת משדרים על אותו גל, זה צריך להדליק נורה אדומה", אומר ל"דבר" עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת, שמכיר לעומק את הבעיות בשירות הדואר בישראל, וגם את קשיי הרגולציה עליו.

"בדרך כלל גוף הרגולציה רוצה כמה שיותר הוראות לבעל הרישיון וחובות וטיב שירות, והאוצר רוצה לצמצם דרישת מבעל הרישיון כדי להשביח את הנכס בעת המכירה", הוא מסביר. "העובדה שיש מין אידיליה כזו בין האוצר למשרד התקשורת קצת מוזרה בעניין הזה".

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה ברפורמה בדואר. במקביל הכריז שר התקשורת יועז הנדל שהוא מקדם מהלך רגולטורי אחר, הפרטה מלאה של החברה, שלטענתו "יטפל בבעיות של הדואר".

עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל דואר במשרד התקשורת (צילום: אלבום פרטי)

זו מכירת חיסול של הדואר ?
"מי שקונה את חברת הדואר לא את זה כדי לחלק מכתבים, אלא כדי להרוויח מהנכסים שלה.

"בדיון של ועדת הכלכלה כמעט לא נאמרה מילה על הנכסים של החברה. מי שלא מתייחס לזה ערב ההפרטה, עושה טעות קשה. אני מזכיר, מבקר המדינה בדק ומצא שהנכסים לא ממופים כמו שצריך.

"יש לך נכס ברחוב יפו בירושלים, הערך שלו הרבה יותר גבוה אם הוא לא חייב להיות סניף דואר", הוא אומר. "ברור שסגירת סניפי דואר תפגע בשירות לציבור, אבל זה מאוד ישביח את הנכס הזה. אין מספרים ברורים ברפורמה, אבל הם יאפשרו סגירה של עשרות סניפים".

מה ההשפעה של הורדת חובות מהדואר בשילוב הפרטה ?
"יש הבדל תהומי בין חברה בבעלות ממשלתית מלאה לחברה שכסף פרטי מושקע בה. ברגע שיהיה שקל פרטי אחד, המעמד של החברה מול המדינה משתנה לחלוטין, למרות שהיא פועלת בכפוף לרישיון.

"רוכש פרטי קנה חברה על סמך מה שהוצג לו. כל שינוי ברישיון או בחקיקה, יצטרכו לנמק באופן מאוד מפורט. זאת לא חברה ממשלתית, שאמורה לקבל על עצמה כל חובה שהמדינה מטילה עליה".

מעבר לכניסה של הון פרטי, לוי מסביר שיש חשיבות גם לשינוי המתכונת: מהפרטה מתוכננת של 40% להפרטה מלאה. " ההפרטה של 20% ומדרגה של 20% נוספים נקבעה אחרי הרבה שנים של משא ומתן קשה. להגיד עכשיו שכל התהליך ההוא נעשה לשווא והולכים על מתווה חדש, קשה לי לראות איך זה מתבצע".

הגברת תחרות בשוק דועך

לוי מטיל ספק בהצהרות של משרד התקשורת לפיהן הרפורמה בדואר תשפר את השירות לציבור, במתכונת של שמכונה באופן מכובס 'הגברת התחרות'. "7%-8% של מכתבים רגילים שנפתחים לתחרות, זה לא באמת הגברת תחרות" הוא טוען. "המכתבים היחידניים מהציבור הרחב זה תחום שבשום מקום בעולם אף גורם פרטי לא רוצה להתעסק איתו".

למה זה תחום לא מבוקש?
"זה מאוד קשה לתפעול. יש מכתב שמביאים לבית דפוס והוא מדפיס אותו במאות אלפים ומביא מסודר. ויש מכתב שאתה שם עליו בול, שם בתיבה אדומה ואז יש מכונות מיון במיליוני שקלים שאתה צריך בשביל לטפל בדואר הזה.

"ראיתי שחברת מסר אומרת שאם יתנו לה גישה למרכזי החלוקה, היא מתחייבת לשירות אוניברסלי. אבל להערכתי היא לא יכולה לעשות את זה, כי אין לה בית מיון לדואר יחידני. לאף גורם פרטי בעולם אין. רק לחברת הדואר יש מכונות ענקיות בגודל של בניין שלם, שמריצות את המכתבים הללו. מי יכול לאסוף דואר יחידני בארץ?".

מספר דברי הדואר עצמו יורד משנה לשנה, הן בתחום המכתבים הרגילים והן בתחום הדואר הכמותי (חומר שיווקי וחשבונות), שנשלט כיום בעיקר על ידי מספר קטן של לקוחות גדולים, בעיקר בנקים וחברות ביטוח.

למה בכלל מגבירים תחרות בשוק דועך ?
"כדי שיוכלו לשווק את הרפורמה כהגברת התחרות. בלי זה, הם לא יוכלו להגיד 'הגברת התחרות'. שים לב כמה כותרות היו בסגנון 'אושר הסעיף של הגברת התחרות בדואר'. בלי הסעיף הקטנטן לא היה ניתן להגיד את זה. זה סעיף שנועד לייצור עידון.

"גם אני, כרגולטור לשעבר של הדואר, חושב שצריכה להיות תחרות מולו, כי המדינה מאוד מתקשה לשמור על רמת שירות לציבור במחיר סביר בלי השוט התחרותי. אבל הרפורמה הזו עלולה למוטט את המתחרים, ואיתה גם את כל משטר הפיקוח על הדואר".

האם היה ניתוח כלכלי כלשהו שמראה שאפשר בכלל לקיים דואר ישראל באיזון כלכלי ?
"אני לא יודע שיש ניתוח כזה, אבל בוא נתקדם עוד שלב: אם אין מתחרים בשוק. יש חופש תעריפים לחברת הדואר, אז הם ייקרו את השירות, בלי חשש ממתחרים. זה מה שיקרה ברגע שהדואר יתגבר על המתחרים שלו וינצל את חופש התעריפים שלו, שהוא מקבל עכשיו כהקלה ברפורמה.

"הדואר אולי ייהנה בטווח הקצר, אבל יצור לעצמו סוג של בית קברות, כי זה יעלה את המוטיבציה להאיץ את המעבר לדואר אלקטרוני. זה לא פתרון לטווח ארוך".

לא סופרים את ועדת הכלכלה

לטענת לוי, הדיונים על הרפורמה בוועדת הכלכלה לא נגעו ברמת השירות של הדואר לציבור. "במכתב של השר, יש תנאים לאימוץ ההמלצות: תכנית כוללת לשיפור השירות", הוא אומר. "האם היא הוצגה? הציבור לא ראה אותה. זה היה תנאי למה שמאשרים עכשיו בוועדה. יש תכנית כזו אבל מסתירים אותה. תנאי נוסף לאימוץ ההמלצות הוא שהמנכ"לית תציג תכנית לתחרות בתחום החבילות הנכנסות בישראל".

איפה הבעיה ?
"הדיון לגבי ההסדרה של הדואר, ובוודאי לגבי הפרטה שלו, רץ מהר מדי. חברי כנסת כמעט מתחננים ואומרים: 'רגע, לא קיבלנו תשובות. לא ענו לנו', וכבר עברו להקראה של סעיפי החוק והצבעות עליהם.

"מונח בפניהם תיקון חוק הדואר, לא מונחת בפניהם הרפורמה בכללותה. טיב השירות לציבור, בחלקו הגדול, לא מגיע לשולחן שלהם".

אבל אם טיב השירות נמצא על פי חוק ברישיון החברה, זה באמת לא תלוי בוועדת הכלכלה
"כשאני הייתי בתפקיד, חברי הכנסת לא הקלו עלי,  ואמרו 'בוא תציג לנו הכל'. אם הייתי אומר 'אני בכלל לא צריך אישור ממך על פרמטר של פתיחת סניפים', היו עונים לי 'ככה? אז חכה , אני אייבש אותך'.

"זו עסקת חבילה. חברי הכנסת מרגישים, באינסטינקטים שלהם, שחלקים גדולים מטיב השירות לציבור לא מוצגים להם. והם צודקים. צריך להציג להם את כל הרפורמה בכללותה, כולל סעיפים שלא נמצאים בתיקון החוק".