בחודשים האחרונים מאז עלינו לאוויר, ניסינו להגיש על דפיו של עיתון אינטרנטי זה תמונה רחבה של המתרחש בחברה הישראלית והעולמית, תוך שימת דגש על תכנים שלא מקבלים את תשומת הלב הראויה להם במרחב הציבורי. לרגל השנה החדשה, בחרנו עשר כתבות ופרוייקטים ייחודיים המכילים מידע בלעדי ומציגים סיפורים מהזווית השונה והייחודית ל'דבר ראשון'. אנו מזמינים אתכם, הקוראים והקוראות לקרוא ולהיזכר באותם סיפורים, וגם להגיב עליהם ועל עוד רבים אחרים בעמוד הפייסבוק שלנו. אנחנו מצידנו, מבטיחים להמשיך ולעקוב אחרי כל אחד מהנושאים הללו גם השנה. הנה הכתבות לפניכם:
צוות מערכת 'דבר ראשון' מאחל שנה טובה לכל קוראינו וגמר חתימה טובה.
העם דורש צדק חברתי! חמש שנים למחאה החברתית
לפני חמש שנים העם דרש צדק חברתי. מה שהתחיל באוהל צנוע בהובלת אישה צעירה שלא היה לה איך לשלם על מגוריה, הפך למחאה החברתית הגדולה בתולדות המדינה. על מה הייתה המחאה? מה דרשנו אז, ומה התממש מאז? אילו גלגלים החלו לנוע בעקבות המחאה? ומדוע כולם טוענים שהמחאה נכשלה, כשבעצם ההצלחה הגדולה ביותר שלה עדיין לפנינו? במשך תקופה ארוכה קיימנו ראיונות עם אנשים ונשים שהיו פעילים במהלך המחאה החברתית במגוון רחב של תחומים, מפעילים חברתיים ועד למקבלי ההחלטות באותה תקופה, ושאלנו אותם שאלות על המחאה ועל העתיד. את הפרוייקט המלא ניתן לקרוא כאן
סיפורה של משפחת דוידוב
זוחרה ואמנון דוידוב, תושבי שדרות, עמדו לפני פינוי מביתם בשל עיכוב בתשלום המשכנתא. בני הזוג שעלו מאוזבקיסטן רכשו את הבית בשדרות ב-1996, ומשלמים מאז משכנתא במשך 20 שנים. בשל פציעה של האב ומחלה של האם, התקשו לשלם את כל הסכום. במהלך השנים החוב טפח ל-700 אלף שקלים, והמשפחה עמדה על סף פינוי מביתה. לאחר התערבות עורכי דין וירון שגיא בעל חברת ייעוץ לחייבים, ולאחר הפרסום ב'דבר ראשון', נדחה הפינוי. את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן
'האמהות' של המחאה מנעו את התלקחות האלימות
כמה מאות מבני העדה האתיופית הפגינו ב-3/7/16 בלב תל-אביב, למרגלות מגדלי עזריאלי וקרית הממשלה במחאה על האלימות המשטרתית ויחס מוסדות המדינה לעדה האתיופית. אלמלא 'האמהות' שהובילו את המחאה יחד עם שאר הפעילים זה היה נגמר בפצועים. את הסיקור הלא מההפגנה ניתן לקרוא כאן
הקיצוץ שהתחפש
משרד האוצר פרסם את התוכנית הכלכלית לשנים 2017-2018. על פי ההצהרות דובר על הגדלת תקציב המדינה בשיעור של 5.1% לעומת 2016. אך בדיקה מעמיקה יותר שערך כתב 'דבר ראשון' מראה כי אמנם מדובר בתוספת לעומת הסכום שאמור היה להתווסף לתקציב על פי כלל ההוצאה, אך בכל זאת, יש כאן "תרגיל": קיצוץ שמתחפש לתוספת. את ההסבר המפורט ניתן לקרוא כאן
האם משרד החינוך הטעה בתי ספר מקצועיים על מנת להעבירם לפיקוחו?
שולי אייל, מנהל אגף בכיר במשרד הכלכלה, שלח למנכ"לי רשתות בתי הספר המקצועיים מכתב שהגיע לידי 'דבר ראשון', בו טען כי משרד החינוך ממשיך בנסיונותיו להעביר את בתי הספר המקצועיים לפיקוחו, וזאת בניגוד החלטתו של ראש הממשלה, כי בתי הספר המקצועיים ישאר במשרד הכלכלה ולא יפוצלו ממערך ההכשרה המקצועית בישראל. את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן
עשור למלחמת לבנון השניה
154 הרוגים ומאות פצועים ישראלים, אלפי רקטות וטילים שנורו על ישובי הצפון, 34 ימי מלחמה – וחברה ישראלית אחת שהתמודדה עם מלחמה שהפכה את העורף לחזית. לציון עשור למלחמת לבנון השניה, יצרנו ב'דבר ראשון' פרוייקט מיוחד הסוקר את אותה מלחמה דרך זוויות שונות ומגוונות: מבט מעמיק על ארגון חיזבאללה, חזרה לסיפורם של שמונת עובדי הרכבת שנהרגו מפגיעת קטיושה בחיפה, האם המלחמה השיגה את מטרותיה? ועוד. את הכתבות במלואן ניתן לקרוא כאן
קרן קיימת מפריטה בסתר
בשקט בשקט, וללא דיון ציבורי, מפריטה קק"ל נכסים במאות מיליארדי שקלים. תוך הטעיית המוסדות של הקק"ל, מובילה הנהלת קק"ל להפרטה אדירה של קרקעות העם היהודי. ב'דבר ראשון' חשפנו כי למעלה מ-650 נכסים של הקק"ל, חלקם באזורי ביקוש יוקרתיים, יופרטו בקרוב. את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן
החצר הנשית
החצר הנשית בחיפה – מרחב בטוח עבור נשים ונערות מכל המגוון האנושי בחיפה, עמדה בפני סגירה משום שלא נכנסה לשום תבנית תקצוב מהמשרדים השונים. חשיפת 'דבר ראשון' הביאה בין השאר להשארת המקום המיוחד והחיוני הזה פתוח. את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן
בעקבות הפיגוע בשרונה מרקט: האם הייתה בעיה באבטחה?
הפיגוע בשרונה מרקט בתל אביב, בו נהרגו ארבעה אנשים, התרחש באמצע מתחם קניות ופנאי, בו מבלים מדי יום אלפי ישראלים. שאלות מטרידות עולות מהפיגוע שהתרחש כ-30 מ' ממאבטחי 'שרונה-מרקט'. ובכל זאת, מי שלכד את המחבל הנמלט היו מאבטחי רשות השידור, המרוחקים כ-200 מ' ממקום הפיגוע. מדוע? ואיך זה קשור למספר השוטרים בישראל? את התחקיר המלא ניתן לקרוא כאן
האוטופיסט מקזבלנקה
ההיסטוריון דוד גדג' נתקל במקרה בכתביו של ההוגה היהודי-מרוקאי מכלוף אביטן, ונדהם מהעושר הרוחני וההגותי, וגם מכך שלא שמע עליו עד אז. הכתיבה האוטופית של אביטן, והעולם העתידי -שוויוני ראוי שיסעירו את רוחנו, וירחיבו את הבנתנו של יהדות מרוקו. את הכתבה המלאה ניתן לקרוא כאן