הסכמי שכר למורים, הרפורמה בחקלאות, תקציב 2023 ועסקת החבילה: למצב הביניים אליו נכנסה היום (ד׳) המערכת הפוליטית עם התפטרותה של ח"כ עידית סילמן (ימינה) צפויה להיות השפעה ניכרת על הכלכלה הישראלית.
ההתפטרות של יו״ר הקואליציה משאירה את האופוזיציה עם 60 אצבעות בלבד, ללא רוב בכנסת. אלא שבמצב הזה, גם האופוזיציה לא יכולה להעביר הצעת אי אמון לפירוק הממשלה, לה נדרש רוב של 61 קולות. קשה לראות איך עוברים חוקים חדשים בכנסת כזו.
האפשרויות להתרת הסבך הפוליטי הן הכרזה על בחירות מצד הקואליציה או מצד האופוזיציה במידה שתצליח לגייס חבר כנסת אחד נוסף; או הרכבת ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית; או המשך ההתנהלות במצב הנוכחי עד להצבעה על התקציב הבא. במידה שלא יעבור, תתפזר הכנסת, וישראל תלך לבחירות. בתרחיש האחרון הכנסת הזו תמשיך לפעול עוד כשנה.
בכל אחד מהתרחישים נראה שהיכולת של הממשלה הנוכחית לפעול ברמה הכלכלית תהיה מוגבלת מאוד. אלו המהלכים הכלכליים שיתקעו:
הרפורמה בחקלאות
ליברמן הכריז על יישום הרפורמה, אבל בפועל המכסים שהוסרו עד כה אינם על מוצרי הליבה של החקלאות הישראלית. בכך השאיר שר האוצר מרחב נוסף למשא ומתן, תוך שהוא מחזיק את חרב הסרת המכסים על צווארם של החקלאים ביחס לתכנית שכוללת מעבר לתמיכות ישירות והשקעה בחדשנות.
כעת, היכולת של ליברמן לקדם חקיקה שנויה כל כך במחלוקת, מוטלת בספק. גם הסרת מכסים חד צדדית, אותה הוא יכול לבצע בחתימה בלבד, יכולה להתהפך על ידי הכנסת. בשורה התחתונה סביר להניח שהרפורמה בחקלאות נכנסת להקפאה.
תקציב 2023
לתקציב הנוכחי יש עוד 8 חודשים, אבל אם המערכת הפוליטית עומדת בפני בחירות והרכבת ממשלה חדשה, יתכן ששנת 2023 תפתח בתקציב המשכי. חוק התקציב ההמשכי תוקן כך שהנזק יהיה חמור פחות מבעבר, אבל עדיין משמעותו של תקציב המשכי היא צמצום תקציבי.
הסיעות שמרכיבות את ממשלת בנט לפיד קיוו אולי להותיר חותם באמצעות תקציב 2023-2022. תקציב 2021 נעשה כולו בהובלת האוצר, ועבר באצבעותיהם של חברי הממשלה והקואליציה. כעת, אבדה ככל הנראה ההזדמנות להותיר חותם כלכלי.
עסקת החבילה
החוק שמיישם את עסקת החבילה במשק, שנחתמה בין ההסתדרות, המעסיקים והאוצר, נבלם בוועדת הכספים על ידי מרצ והעבודה. יהיה קשה לקדם אותו בלי קואליציה שנהנית מרוב. החוק כולל העלאה מדורגת של שכר המינימום ל-6,000 שקלים עד 2025, הנהגת שעון גמיש לשעות נוספות, תוספת יום חופשה לעובדים ועוד.
אם חברי הכנסת לא יצליחו להתכנס סביב חוק חדש, שכר המינימום יעלה רק באפריל שנה הבאה. עד אז הוא צפוי להישחק בגלל עליית המחירים.
נקודות הזיכוי במס הכנסה ומענק עבודה
התכנית במסגרתה תתווסף נקודת זיכוי ממס הכנסה, להורים לילדים בגילאי 12-6, ותהיה תוספת למענק העבודה למשתכרים שכר נמוך, נמצאת בדיונים בוועדת הכספים. הדיונים אמנם קרובים למיצוי, והחוק היה צפוי לעבור במליאה הקרובה, אבל אובדן הרוב בקואליציה עלול לעצור את החקיקה. לחוק היו מתנגדים באופוזיציה ובקואליציה, בטענה שהוא מגדיל את ההכנסה הפנויה בעיקר של המעמדות המבוססים.
הסכם שכר למורים
ההסכם הקיבוצי האחרון של הסתדרות המורים הסתיים ב-2019, והדיונים על הסכם שכר חדש נדחו שוב ושוב בגלל הקורונה והמשבר הפוליטי. אם לא תקום ממשלה חדשה במהרה, תמצא עצמה הסתדרות המורים בלי שר אוצר של ממש עליו היא יכולה להפעיל לחץ סביב תחילת הלימודים בספטמבר.
הלגיטימציה של ממשלת מעבר לחתום על הסכם בסדר גודל כזה (שכר המורים הוא 10% מתקציב המדינה) מוטלת בספק. כך, המורים יכולים למצוא עצמם פותחים שנה נוספת בלי הסכם חדש.
סיוע לעסקים בגל האומיקרון
תזכיר החוק לסיוע לעסקים שהכנסתם בינואר-פברואר ירדה ב-35% לפחות מהמחזור, פורסם רק אתמול, ואמור להגיע לכנסת בסוף הפגרה, אחרי פסח. הלחץ הציבורי בנושא יכול לגרום לכך שהחוק יעבור גם במצב הפוליטי הנוכחי, אבל לאופוזיציה כוח מיקוח גדול יותר לבקש בו שינויים לאור הביקורת על דלות הסיוע לעסקים.
חוק המטרו
החוק שמניח את הבסיסים התקציביים והרגולטורים להקמת רכבת תחתית בתל אביב כבר אושר לקריאה שנייה ושלישית, אבל לא הגיע לדיון במליאה. מדובר בחקיקה מסובכת שמתפרשת על עשרות עמודים, ודחייתה לכנסת הבאה משמעותה ככל הנראה עיכוב בביצוע הפרויקט. תקציב הקמת המטרו עומד על כ-150 מיליארד שקלים שיתפרשו על פני יותר מעשר שנים.
מי יתן יד לקיצוץ רוחבי?
בנוסף לאלה, נושאים רבים שהיו בשלבים מקדמיים יותר יתקעו, ביניהם תכנית שר האוצר לשינוי במס על קניית ורכישת דירות והתכנית לקליטת עולים מאוקראינה ורוסיה.
שאלה מעניינת היא מה יעלה בגורל הקיצוץ הרוחבי אותו ליברמן מעוניין לקדם, והאם השותפות הקואליציוניות יסכימו לקיצוץ, למרות שהממשלה הנוכחית ככל הנראה סיימה את דרכה.
