שר החוץ יאיר לפיד נאם בשבוע שעבר בכנס של ״אול ג׳ובס״ רגע לפני שעידית סילמן הטילה פצצה פוליטית. הנאום של ראש הממשלה החליפי, ומי שעתיד אולי להיות ראש ממשלת ישראל, עסק בכלכלת ישראל ובחזון שלו ל״מיליון ישראלים בהייטק״. 5 הערות על החזון של לפיד.
״יש לנו רק מקום אחד ללכת אליו: מיליון ישראלים בהיי טק״.מתוך הדברים שאמרתי היום בועידת שוק ההון האנושי במרכז פרס לשלום וחדשנות >>
Posted by Yair Lapid – יאיר לפיד on Monday, April 4, 2022
- ללפיד יש חזון, וזה כשלעצמו הישג
״התפקיד המרכזי של ממשלה הוא להגדיר חזון כלכלי״, אמר שר החוץ בפתח נאומו. ההיסטוריה שלו ככותב טורים היתה ניכרת היטב בנאום, שהתאפיין במטבעות לשון וסאונד בייטים. הרעיונות שהציג לפיד היו קוהרנטיים, הוא התייחס גם לביקורות, נתן הקשרים היסטוריים והציג תפיסת עולם מנומקת.
בשונה מארה״ב, בה פועלים עשרות גופים ומכוני מחקר שעסוקים בהשפעה על המדיניות הציבורית, ישראל סובלת ממחסור ברעיונות פוליטיים והצעות לצעדי מדיניות שנובעים מתפיסת עולם מגובשת ומעודכנת.
לקראת מערכות בחירות בישראל, חלק מהמפלגות מגבשות מצע פוליטי לרוב עמום ומלא באמירות שיישמעו נכון לקהל הבוחרים. אבל חברי המפלגות לא מסתובבים ברובם עם אוסף של רעיונות ורפורמות ליישום.
את החלל שמותירים נבחרי הציבור, ממלאים אנשי משרד האוצר. התכניות שלהם מגובשות ומוכנות, הרבה לפני שחברי הממשלה בכלל נכנסו לתפקיד. התכניות הללו מנווטות את הכלכלה הישראלית. עוד לפני תוכן דבריו של לפיד, עצם ההבנייה של רעיונות וכיוונים כלכליים מחוץ למסדרונות האוצר, חשובה כשלעצמה.
- ניאו ליברליזם רך, עם השקעות מדינה
הרעיון היסודי שלפיד הציג בכנס נוגע למערכת היחסים שבין השוק למדינה. ״אני איש השוק החופשי״, אמר יו״ר יש עתיד, ״אני לא מאמין בכלכלה מתוכננת ואני לא מאמין בהנדסה חברתית. מצד שני, גם בשוק החופשי יש לממשלות תפקיד. הן צריכות לייצר את התנאים שבהם השוק החופשי. יכול לעבוד״.
לפיד הוא לא סוציאל דמוקרט. תפקיד המדינה איננו, לשיטתו, לספק רווחה בסיסית לכל האזרחים, בדומה למודל מדינות הרווחה הסקנדינביות. התפקיד שהוא מייעד למדינה הוא ״לייצר את התנאים שבהם השוק החופשי יוכל לעבוד״, ובכך הוא קולע להגדרה המילונית של ״ניאו ליברל״.
עם זאת, הפרשנות שלו ל״תנאים״ האלה רחבה יחסית, ומפרידה אותו מהניאו-ליברליזם בגרסתו הקשיחה, שהוביל בעבר נתניהו, וכיום מובילים ליברמן והאוצר.
חלק מהתנאים שהמדינה צריכה לייצר לשוק החופשי, בתפיסה הניאו ליברלית, מתמצים בהגנה על מנגנון השוק על ידי מניעה. לדוגמה: מניעת תיאום מחירים או היווצרות קרטל. לפיד, מנגד, מתייחס גם ל״השכלה גבוהה, השקעה במדע טהור ותשתיות מחקר ופיתוח״. בהמשך הנאום מונה לפיד גם את התנאים הבאים: חינוך טכנולוגי; מערכות הסבה מקצועיות; פריסת תשתיות אינטרנט; ודאגה לתנאים הפיזיים שיאפשרו עבודה.
לעומת הניאו ליברליזם הקשיח, שרואה בכל התערבות של המדינה דבר מגונה, לפיד מייעד למדינה תפקיד רחב יותר של מעורבות ישירה בפיתוח התעשייה. מרכיב זה בולט באופן שבו הוא תיאר את היסטוריה של תעשיית ההייטק, החורג מהנרטיב המקובל של יחידי סגולה, ומתייחס למעורבות המדינה בהכשרה, בהקמת קרנות הון סיכון וחממות לחדשנות, וגם בטיפוח מערכת החינוך.
״לא נגיע למיליון איש בהייטק״, אמר לפיד, ״בלי השקעות מסיביות בחינוך ובלי מעטפת חברתית חזקה״. בכך סימן את תפקיד המערכת הציבורית לשיטתו, אותו ניתן לסכם במילה אחת: תשתיות. נראה שלפיד מתחבר לביקורת שהשמיע בנק ישראל על מדיניות האוצר, ולקריאה שלו להגדיל את ההשקעות על מנת לתמוך בחיזוק הפריון.
התפיסה הזו קוראת להגדלת השקעות המדינה והרחבת התקציב, אבל יכולה לדור בכפיפה אחת עם הקטנת השירותים החברתיים והתמיכה הסוציאלית.
- חזון ההייטק בעייתי ערכית וכלכלית
הצבת ההייטק כפסגת השאיפות הלאומית בעייתית. קודם כל ברמה הערכית. במה עדיף מפתח משחקי הימורים באינטרנט על סייעת בגן ילדים עם צרכים מיוחדים? מלבד בכך שהמשכורת שלו גדולה פי 10 משלה? האם תרומתו לעולם או לחברה הישראלית גדולה יותר? למה מדינת ישראל צריכה לעודד דווקא אותו כגיבור שלה?
אבל יש בעיה בהצבת ההייטק בראש סדר העדיפויות של הכלכלה הישראלית גם אם לא מתייחסים לצד הערכי. התפיסה שניתן להכפיל את מספר העובדים בענף תוך זמן קצר שגויה.
המחסור בכוח אדם בהייטק הוא גדול, אבל הוא מרוכז במשרות שדורשות ניסיון ובעיקר כישורים ומיומנויות גבוהות, לא כאלה שרוכשים בכמה מפגשי אחר הצהריים.
״פוטנציאל ההשתלבות של צעירים ערבים בני 18 בהייטק״ אמרה הכלכלנית מריאן תוכו בראיון ל׳דבר׳, ״עומד על 3%״. בראיון טוענת תוכו שהעיסוק בהייטק בחברה הערבית יצא מפרופורציות.
מחקר שנעשה על ידי מרכז טאוב מראה שההייטק בישראל נמצא כרגע במיצוי. המחקר הצליב בין המיומנויות של הבוגרים בישראל (לפי סקר PIACC) לאלה שנדרשות בהייטק, וקבע שהתחום קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו.
במצב זה, לחיצה על דוושת הגז של גיוס ישראלים נוספים להייטק, משמעותה בעיקר קניבליזם של מקצועות אחרים של עובדים בעלי מיומנויות כמו רופאים, מהנדסים, עורכי דין ונוספים.
הקניבליזציה הזאת איננה נוגעת רק להווה אלא גם לעתיד: כמה צעירים בעלי יכולות גבוהות ירצו ללמוד הנדסה או רפואה, בידיעה שהמשכורות בהייטק גבוהות פי כמה וכמה.
בטווח הארוך, שיפור רוחבי ועמוק של מערכת החינוך הישראלית יכול להגדיל את מספר הבוגרים בעלי המיומנויות, שיילכו גם להייטק, כמו גם לקמצועות נדרשים נוספים במגזר הציבורי. בטווח הקצר והבינוני, התחממות יתר של התחום יכולה לגרום לנזקים חברתיים וכלכליים במשק.
בעיה נוספת היא המחלה ההולנדית מפניה הזהיר בנק ישראל בדו״ח השנתי שלו. המחלה ההולנדית היא התחזקות של סקטור מייצא ייחודי אחד, שמחזק את שער המטבע, ודוחק החוצה סקטורים מייצאים אחרים, חלשים יותר. סימנים למצב הזה כבר ניכרים במשק הישראלי, והם יכולים להחריף בקלות.
- חיזוק החזקים
״המדינות המצליחות והעשירות בעולם הן לא שוויוניות״, אמר לפיד בנאום, ״למרות זאת, אנחנו מעדיפים שישראל תהיה אחת מהן״. לא ברור לאילו מדינות בדיוק התכוון שר החוץ. מלבד ארה״ב, ברוב המדינות המערביות הפערים הכלכליים קטנים יותר מאשר בישראל.
המדינות הסקנדינביות, שבהחלט עונות להגדרה ׳המוצלחות והעשירות בעולם׳ הן גם השוויוניות ביותר בעולם.
במדינות עולם שלישי שסובלות מעוני כרוני, מדד ג׳יני לפעמים נמוך, אבל זו אינה קבוצת מדינות שישראל משווה את עצמה אליה.
מעבר לאי השוויון כגזירת גורל כלכלית, לפיד נתלה באתוס קפיטליסטי נוסף, כלכלת החלחול מלמעלה למטה ״גם חברת הקייטרינג שעובדת בשביל ההייטק מרוויחה הרבה יותר״, אמר לפיד, ״גם מעצב, מנהל חשבונות, אנשי שיווק ומי שמתקין את השולחנות״. החלחול כלפי מטה הוא לכאורה טבעי, תהליך קוסמי שגורם ליושבי המשרדים ברמת החייל לשלם יותר למנקה בחברת הקבלן. מה לגבי החוק שתמיד מחפשים לשלם כמה שפחות?
החזון של לפיד מכיל קיטוב מעמדי בין מעמד עובדי ההייטק למעמד נותני השירותים. החזקים מתחזקים עוד יותר. יאמר לזכותו של לפיד שהוא מכיר בכך בצורה מסוימת. ״הפתרון הוא לא למנוע מאנשים להרוויח הרבה כסף בשמו של צדק חברתי מלאכותי״, אמר לפיד, ״הפתרון זה לא להוריד את השכר בהיי טק, אלא להעלות את שכר המורים״.
העלאת שכר המורים היא אכן דרך לצמצום פערים, אלא שהגדלת הכנסות המדינה ממסים שמשלמים בעלי המשכורות הגבוהות בהייטק לא מבטיחה את זה. לראייה, בשנתיים האחרונות המדינה הכניסה הרבה מאוד כסף ממסים, 23 מיליארד שקלים מעל לצפי, אבל שר האוצר ליברמן החזיר את רובו בחזרה למעמדות הגבוהים באמצעות הטבות מס, והיתר הלך להקטנת הגרעון.
- האם לפיד יתעקש לממש
המדיניות המעשית שתיגזר מהרעיונות של לפיד, היא המבחן החשוב ביותר. אם יישום החזון יתמצה בסופו של דבר במתן הקלות נוספות להייטק, כפי שהממשלה הזו כבר עושה, זה יהיה למעשה עוד מאותו דבר.
אם ראש הממשלה החליפי יתעקש על הוצאה תקציבית גדולה יותר על חינוך, הכשרה מקצועית ומחקר ופיתוח; ניתן יהיה לומר שהוא אכן קובע סדר יום כלכלי חדש. חזונו של לפיד מזכיר יותר את המלצות בנק ישראל ממדיניות שר האוצר. את ההמלצות הללו כינה ליברמן ״עצות מהיציע״.
