ארגון המזון העולמי של האו"ם מציין שבירת שיא במחירי המזון העולמיים. לפי הודעת הארגון המחירים הממוצעים עלו בחודש מרץ בכ-12.5% לעומת פברואר והגיעו לשיא של כל הזמנים (מאז ייסוד המדד בשנת 1990), כאשר גם בפברואר נפרצו שיאי המחירים הקודמים.
רוסיה ואוקראינה הן יצואניות גדולות של חיטה ודגנים אחרים, כאשר אוקראינה היא גם יצואנית משמעותית של שמן חמניות. אף כי לא נוצר מחסור אבסולוטי במזון, ישנו ייקור משמעותי במחירים של מוצרים אלו בשווקים. הדגנים התייקרו בממוצע ב-17%, ושמן צמחי עלה ב-23%. הארגון מעריך כי לפחות 20% מהחיטה שנזרעה באוקראינה לא תיקצר בפועל, אך ייצור החיטה העולמי צפוי לעלות ב-1.1% בשנת 2022, למרות הפגיעה ביבולים באוקראינה.
מחירי הבשר התייקרו ב-4.8% ומחירי הסוכר התייקרו ב-6.7%, לאחר ירידה של 20% בחודש מרץ. מחירי מוצרי החלב התייקרו זה החודש ה-7 ברציפות והשלימו עליה של 23.6% בתקופה זו. שר האוצר ליברמן הודיע בשבוע שעבר על הכוונה לדחות את התייקרות מחירי מוצרי החלב שבפיקוח עד לסוף השנה הנוכחית בישראל. מחירי מוצרי חלב שלא בפיקוח ומוצרי מזון אחרים כבר החלו להתייקר והמגמה צפויה להימשך.
גוברת הסכנה לרעב
למלחמה יש גם השלכות נוספות שעשויות לייקר את ייצור המזון גם בהמשך השנה כמו התייקרות גז המחצבים, שמשמש כחומר גלם בייצור הדשנים, והתייקרות משמעותית במחירי הדשנים החקלאיים.
מחירי מזון בגבהים כאלה, גוברת הסכנה לרעב, גם ללא מחסור משמעותי במזון. מדינות שונות נבדלות ביכולתן להבטיח מוצרי מזון לאזרחיהן. בעוד מצרים מסוגלת למכור נכסים ממשלתיים, במדינות שסועות כמו תימן, לבנון או בלתי מתפקדות כמו דרום סודן הסכנה לרעב מוחשית יותר.
ארגון המזון העולמי פרסם תכנית להגברת ביטחון המזון, שלא ממוקדת בדרכים להוזלת המחירים, אלא להגדלת האפקטיביות של מערכות תמיכה סוציאלית מדינתיות במדינות התלויות ביבוא מזון. עוד מומלץ לספק ביחד עם תשלומי העברה חומרי הסברה בנושא תזונה בריאה, ולהגביר את המאמץ להכללת אוכלוסיות חלשות ברשימות ממשלתיות של מקבלי תמיכה, במדינות בהן מערכות המדינה אינן כוללות כיום את כלל האזרחים, מה שמונע מהם לקבל תשלומים מהממשלה.
עוד ממליץ הארגון למקד סיוע בפליטים, אשר נעדרים מקורות הכנסה ויתקשו עוד יותר להזין את עצמם. כמוכן, הארגון מציין שמאמצי אוקראינה להמשיך לשלם קצבאות לאזרחיה עלולים להיכשל בעבור האזרחים החיים כעת תחת שליטה רוסית.
