חברי הכנסת עמר בר-לב (המחנה הציוני) ועופר שלח (יש עתיד) קראו אתמול (שני) להוצאתם של סעיפי חוק הנוגעים לתקציב הביטחון מחוק ההסדרים. השניים שלחו מכתב בנושא ליו״ר הכנסת, יואל (יולי) אדלשטיין, יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ אבי דיכטר (הליכוד), היועץ המשפטי לכנסת, עו״ד אייל ינון והיועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון, עו״ד מירי פרנקל-שור.

במכתבם, מחו חברי הכנסת, על העובדה כי ארבעה סעיפים הנוגעים לענייני ביטחון יכללו בחוק ההסדרים, "ולפיכך יידונו – קרוב לוודאי בוועדת החוץ והביטחון – ויוצבעו בהליך המזורז, הנגזר מן החובה להעביר את החוק במסגרת אישור התקציב עד ל-31.12 השנה", לשון המכתב.

הסעיפים המדוברים נוגעים ליישום מסקנות ועדת גורן ביחס לנכי צה״ל, קיצור שירות החובה בחודשיים נוספים החל משנת 2020, הוראות לענייני פרישה מצבא הקבע במסגרת מודל הקבע החדש בצה״ל ועקרונות לקביעת תקציב הביטחון.

"חוק ההסדרים במקורו לא יועד לכך שהממשלה תעביר חוקים בחטף. אך עם השנים החוק הלך וטפח ועכשיו מנסים לצמצם אותו", אמר ח"כ בר-לב ל'דבר ראשון'.

"בנושא צמצום השירות בחודשיים, אני רוצה לשמוע את עמדת הרמטכ"ל ושר הביטחון, כדי להצליח לגבש עמדה שלי. זה לא משהו של מה בכך" הוסיף בר לב, "ועדת שקד ישבה על קיצור השירות שנה. זה לא דבר קטן שאפשר להעביר אותו בקלות. זה לא מתקבל על הדעת".

בר לב התייחס גם למסקנות ועדת גורן, עליהן אמר כי מדובר בנושא "מאוד מורכב ומאוד כואב, אי אפשר להעביר את זה בלי לשמוע את אגף הנכים ובלי לשמוע את צה"ל את הנכים עצמם".

שני חברי הכנסת המכהנים כראשי ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון למוכנות, כשירות ותפיסת הביטחון ובניין הכוח, וחברים בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, טוענים כי חוק ההסדרים והעברת החוקים בחטף עלול לפגוע קשות "בנושאים עקרוניים, שלחלקם – בוודאי לשלושת הסעיפים הראשונים שפורטו – יש היבטים ערכיים ומהותיים קריטיים". עוד הוסיפו שלדעתם "יש להם היבט ציבורי משמעותי, הראוי לדיון נפרד, מלא ומפורט".

הקשחה בתנאים

ועדת גורן, שפרסמה את המלצותיה בשנת 2010, דנה בקריטריונים לקבלת מעמד של נכה צה"ל. למרות ששר הביטחון דאז, משה בוגי יעלון אישר את המלצותיה במלואן, הן מעלות שאלות ערכיות ביחס של המדינה לנכיה. על פי ההמלצות יוקשחו הקריטריונים לקביעה הקובעים את הזכאות לסיוע ממשרד הביטחון באמצעות דירוג המושפע מסוג השירות של הנפגע (חובה, מילואים או קבע) ומנסיבות הפציעה או המחלה. אנשי הקבע צפויים להיות הנפגעים העיקריים של המהלך, מפני שלא יהיו כשירים להנות מקריטריון "פגיעה בשל השירות" (פגיעה בעלת מאפיינים מיוחדים לשירות הצבאי, אך לא קרתה במהלך פעילות מבצעית).

שינוי מבני נוסף שכלול בחוק ההסדרים הוא במודל הפנסיה לאנשי הקבע, במסגרתו סוכם על יצירת מידרוג של "קבע ראשוני" ו"קבע מובהק". משמעות הסיכום היא שייתכן שאיש קבע שמעוניין להמשיך בקריירה צבאית ייאלץ לפרוש בגיל 35 עם פיצויי פיטורים בלבד. על פי החוק, עתיד צה"ל להביא לפרישתם של 40% מאנשי הקבע.

מי שצלח את גיל 35 ייכנס לקטגוריית "קבע מובהק". מתוכם, 65% של אנשי הקבע שיישארו בצבא עד גיל 55 יפרשו עם פנסיית גישור מלאה .כאשר מתוך הקבוצה הזאת, כ–40 אנשי מטה מובהקים יאוזרחו, כלומר יישארו בצבא עד גיל 67 ויקבלו פנסיה רגילה עם הגיעם לגיל פרישה.