זינוק מחיר הדלק בישראל ב-66 אגורות הוא חלק ממגמה עולמית, של עלייה מהירה במחירי האנרגיה בעקבות במלחמה באוקראינה. ענקיות הנפט והגז בעולם, שהביקוש למוצר שלהן זינק מבלי לא נדרשו להוצאות גדולות יותר, מציגות רווחי שיא בסכומים של עשרות מיליארדי דולרים של תזרים חפשי. פתיח בירול, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, העריך בוועידת דאבוס שההכנסות לבדן יעלו מ-1.5 טריליון ל-4 טריליון דולר.

שטף הון כזה יכול לנטרל את המאבק הסביבתי למשיכת השקעות מחברות גז ונפט. החברות עצמן מתלבטות איזה נתח להקצות להשקעות בדלקים, לעומת השקעות באנרגיות מתחדשות וחלוקת רווחים לבעלי המניות. בבריטניה הטילו מס חד פעמי מיוחד על רווחי החברות, באמצעותו מתכוונים לממן מענקים לעניים.

הרווחים מזנקים

ענקית האנרגיה "של" דיווחה על רווח שיא רבעוני בכל הזמנים, של 9.13 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנת 2022.  גם הכנסות ארמקו הסעודית עלו ב-80% והיא חזרה להיות החברה הציבורית בעלת השווי הגבוה בעולם, מעל אפל.

חברת אקווינור, שבשליטת ממשלת נורבגיה, רשמה רווח של 18 מיליארד דולר ברבעון הראשון השנה, בעיקר בשל מכירות הגז, לעומת 4.1 מיליארד ברבעון הראשון בשנת 2021. מחיר הגז הממוצע שמכרה החברה גדל ב-345%, בעקבות המחסור העולמי בגז מחצבים שהוחרף עוד יותר בשל המלחמה באוקראינה, והרצון לצמצם תלות באספקת אנרגיה מרוסיה.

מתקן נפט של חברת ארמקו (צילום: REUTERS/Maxim Shemetov/File Photo)

למרות החרם של גופים ומדינות על ייבוא גז, פחם ונפט מרוסיה, המחירים עלו ברמה כך כך גבוהה עד שרוסיה מקבלת יותר כסף על פחות אנרגיה שמיוצאת בסך הכל. מאז ראשית הפלישה שלה לאוקראינה רוסיה גבתה כ-62 מיליארד יורו על אנרגיה, ברובם מהאיחוד האירופי, יותר מאשר שנים שלמות בעבר.

בעוד שווקי המניות סוערים כיום ונמצאים בירידות חדות, בייחוד במגזר הטכנולוגיה, הרי שמדדי מניות האנרגיה, בייחוד האנרגיה הפוסילית המזהמת נמצאים במגמה חיובית עם עליות של כ-50% מתחילת השנה.

האיחוד האירופי מתקשה להתנער משימוש בגז. לא מדובר רק בהחלטה שקיבל לשמור על סיווג השקעות בגרעין ובגז "כהשקעה חיונית למעבר ירוק" בתנאים מסויימים, אלא גם בנסיונות לייבא כמה שיותר גז מרחבי העולם בנסיון לקזז את רכישות הגז מרוסיה. למעשה, ממשלות האיחוד החליטו לסבסד במיליארדים נוספים את אזרחיהן, שמהווים כיום צינור כלכלי לניפוח רווחי החברות שמפיקות נפט וגז.

"מחירי האנרגיה נעים במחזורים"

ד"ר עילי רטיג, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן סבור שעליית המחירים הנוכחית בדלקים הייתה צפויה מראש והמלחמה באוקראינה רק האיצה אותה. "זה היה חלק מהשיקול של פוטין לפלוש לאוקראינה. הוא חשב שזה יהיה מגן נגד סנקציות ועליית המחירים היו חלק מההחלטה על עיתוי הפלישה" הוא מסביר.

ד"ר עילי רטיג (צילום: ג׳ון מור, אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס)

למה יש עליה כה משמעותית במחירי האנרגיה ?
 "ב-70 השנים האחרונות יש דפוס קבוע של מחזורים של עליה ורידה במחירי הנפט. כשהמחיר גבוה יש פריחה של טכנולוגיות חלופיות וצורכים פחות, ביחד עם מגמה של חיפושים מוגברים למאגרי נפט חדשים. כשהמחירים התרסקו, כמו ב-2014, קורה תהליך הפוך – ההשקעה בטכנולוגיות חלופיות יורדת, חברות הנפט מפסיקות חיפושים חדשים. ואז אנשים קונים יותר מוצרים, טסים יותר. נפט נמצא כמעט כמרכיב בכל סחורה ואז הביקושים עולים, השדות הקיימים מתרוקנים, ההיצע והביקוש נפגשים והמחירים חוזרים לעלות".

לפי רטיג טווח הזמן בין תחילת חיפושים להפקת נפט משדות חדשים יכול להגיע ל-10 שנים, ולכן התחום נע בתנודתיות מאוד גבוהה. " ב-2020 היה כבר ברור שהביקוש מדביק את ההיצע, ואז הגיעה הקורונה וריסקה את הביקוש וגם את ההשקעות. היום יש זינוק בביקוש".

מכה לקפיטליזם הירוק

גורמים בתנועה הסביבתית החלו כבר לפני שנים ארוכות לבנות תנועה רחבה של גורמי השקעה קפיטליסטיים שיתחייבו למשיכת השקעות מתחום הדלקים הפוסיליים, בתקווה להאיץ את המעבר מהם בעזרת חסמי מימון. ארגון STAND EARTH פרסם באוקטובר האחרון כי 1485 מוסדות , שניהלו אז כמעט 40 טריליון דולר נמנעים מהשקעות ישירות בדלקים פוסיליים. ארגון 100 climate action , מתגאה ב-700 קבוצות השקעה פרטית, שמנהלות 68 טריליון דולר באופן מצרפי, שמחויבות למשיכת השקעות מלאה עד שנת 2035.

אבל למרות המאמץ הגדול, חברת הייעוץ וההשקעות קרלייל טוענת כי יוזמות אלו לא מצליחות להפחית פליטות, משום שאינן מטפלות בביקוש לדלקים עצמם, שלא נעצר, אלא גדל. בעולם ההשקעות עצמו, יש כיום קנאה בעליית הערך הגבוהה במניות הגז והנפט והתלבטות לגבי האופן בו נכון להפעיל שיקולים סביבתיים בתוך שוק ההון. חלק מיוזמות ההשקעה הירוקה נוטות כיום להחליף את הצעד האגרסיבי של משיכת השקעות בניסיון להשפיע מבפנים על הנהלות החברות המזהמות, על מנת להפחית פליטות.

מחאת האקלים בתל-אביב. הרווחים הגדולים לחברות הנפט יאתגרו את המאבק הסביבתי (צילום: מגמה ירוקה)

מבחינה אקלימית, עמידות פיננסית לענקיות הנפט לא מבשר טובות. לפי הערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, התקדמות לכיוון ניטרליות פחמנית מחייבת לא רק צמצום השקעות בנפט וגז, אלא גם השארה באדמה של חלק מרזרבות הנפט והגז במאגרים שכבר התגלו, אלא שהמגמה העולמית מתרחקת מהשגת יעדי האקלים.

לפי הערכת ריסטאד אנרג'י, ההשקעות בנפט וגז יגדלו השנה ל-628 מיליארד דולר ברחבי העולם, לעומת 602 מיליארד בשנת 2021, גידול של 4%, כאשר מקטע הפקת הגז לבדו מציג גידול של 14% בהשקעות. בחברה צופים המשך במגמת גידול מתון בשנים הבאות, אך נמוך משנת 2019, בה הושקעו לקרוב ל800 מיליארד דולר בנפט וגז.

מחירי הדלקים הגבוהים מהווים תמיכה עקיפה במעבר לאנרגיות מתחדשות, אלא שמעבר כזה לוקח שנים ארוכות, ודורש גם השקעות עתק בתשתיות. מדובר בשינויים מורכבים לביצוע בחשמול מגזר התחבורה, התעשיה והחימום הביתי וברשת החשמל עצמה, כך שאין להם השפעה מיידית על שוק הדלקים המזהמים הפורח.

מה לעשות עם הכסף?

למרות ההכנסות הגדולות, חברות האנרגיה לא ממהרות להשקיע את הכסף בהתרחבות. חברות אנרגיה רבות, ביניהן שברון, קונוקו פיליפס ופיוניר נטורל ריסורסס החליטו להשתמש בכסף כדי לחלק דיבידנדים ולהגדיל את חלוקת הרווחים לבעלי המניות. שברון התחייבה גם לרכישה חוזרת של מניות, צורה נוספת של חלוקת רווחים, בסכום של בין 5 ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך הגבלת ההשקעות החדשות ל-17 מיליארד דולר בשנה.

לפי הוול-סטריט ז'ורנל, ישנן מספר סיבות לכך שחברות הנפט והגז מעדיפות כיום לממש רווחים, תוך דחיית הלחצים הפוליטיים להגדלת התפוקות בטווח הקרוב. החזר חובות יפחית את התלות של החברות בצרכי מימון מחדש, ומכאן גם את החשיפה שלהם לנזק עתידי מקמפיין של קפיטליזם ירוק.

חברת היעוץ דה-לויט מעריכה שבין השנים 2010 עד 2019 חברות קידוחים אמריקאיות הכניסו רק 800 מיליארד דולר, לעומת השקעות של 1.1 טריליון. לכן, הן אינן ממהרות להגדיל השקעות במידה משמעותית, תוך זיכרון של פשיטות הרגל הרבות בשנת 2014, לאחר מלחמת מחירים עולמית שחתכה את מחיר הנפט באופן דרמטי.

"ענקיות הנפט צריכות לפצות על 8 שנים שחונות, וכל מיני משקיעים אקטיביסטים התחילו להשתלט עליהן. מה שהם עושים עכשיו זה מגבירים חיפושים" אומר רטיג.

מה הן עשו כשהנפט היה במחירי רצפה ב2020 ?
"החברות החכמות, כמו שברון, ניצלו הזדמנות לרכוש חברות קטנות, דוגמת הרכישה של נובל אנרג'י שפעלה בישראל. הגז הישראלי סתם היה בונוס. לנובל היו הרבה זיכיונות לשדות נפט של סידוק הידראולי. במחיר של 60 דולר לחבית זלות הפסדית, אבל ב100 דולר הן רווחיות".

האם נראה מגמה של חברות נפט שרוכשות פרויקטים של אנרגיות מתחדשות ?
"בהחלט כן, אבל חשוב להסביר את ההבדלים. ענקיות נפט הן לא כל כך מבינות באנרגיות מתחדשות, הטכנולוגיה שם מתפתחת מאוד מהר וחברות נפט ענקיות פחות טובות בהתמודדות הזו עם טכנולוגיות ופטנטים שמתיישנים מהר. גם את הסידוק ההידראולי – שזה נפט אלטרנטיבי – הובילו חברות קטנות".

פאנלים סולאריים בנוף הפירמידות בגיזה, מצרים. "אנרגיה מתחדשת מכניסה פחות כסף מנפט" (צילום: Shutterstock)

ומבחינת הרווחיות ?
"אנרגיות מתחדשות מכניסות פחות כסף מנפט, שכמעט לא משמש לחשמל. הביקוש לנפט קשיח וחזק, אבל יש כאן מגמה של הפיכה מחברות נפט וגז לחברות אנרגיה ואיזו היערכות לשלב הבא. אבל מבחינת רווחים, הנפט לוקח בקלות".

יש להן שיקולים נוספים חוץ מרווחיות ?
"זה משרת גם צרכים של גיוון ההשקעה והפחתת הסיכון, וגם תורם לדימוי שלהן. מבחינתן זו עמדת זינוק לעתיד של משק אנרגיה נקי, אבל זה לא מחליף בשבילן את הדלקים הפוסיליים".

"ישראל לא צריכה להציל את אירופה מעצמה"

כיום יש לחצים גדולים על ישראל לייצא גז לאירופה. איך זה משפיע על השחקנים המקומיים ?
"הגברת היצוא למצרים דרך ירדן מיצתה את מה שקל לבצע. כעת דרושות השקעות גדולות בצנרת או במתקן הנזלה. הלחץ לייצא גז מישראל לא כזה משפיע בפני עצמו. ממשלת ישראל רוצה לייצא ממילא. מי שיחתום חוזה ל-15 שנה ויממן צינור הוא זה שיקבל גז. אין סוגיה של חוסר רצון פוליטי. הממשלות של האיחוד האירופי אוהבות לדבר, אבל אין חוזים עם התחייבות לכסף שהופכת את זה למשתלם".

מה לדעתך הגישה הנכונה שישראל צריכה לנקוט בנושא הגז ?
"אני מכבד את הדעה שאומרת שכלכלית נכון לייצא עכשיו כמה שיותר גז וזה יכול לעודד עוד חיפושי גז, אבל אני נוטה לדעה ההפוכה, לפיה עדיף לשמור על מה שיש לנו ולקחת פחות סיכונים.

"לדעתי זה לא חכם למהר ולהציל את אירופה מעצמה. היא הכניסה את עצמה לבעיה וישראל לא תוכל לפתור אותה. כמות הגז שאנחנו יכולים לייצא לא תעזור משמעותית לצרכניות הגדולות ביבשת, אולי לבולגריה, אבל אם נעשה את זה, זה יקצץ המלאי הגז המקומי. בעוד 5 שנים אולי לא יהיו סנקציות על רוסיה ואולי הביקוש ירד מסיבות אחרות".

כמה שנים של מלאי גז כדאי שנשמור לעצמנו ?
"בעיני חשוב לייצא גז לשכנים שלנו, אחרת לא היה צידוק כלכלי לפתח את מאגר לוויתן וזה תורם ליציבות המשטרים סביבנו. לא רואה מדוע ישראל צריכה למהר ולכלות את משאביה. לדעתי ישראל תמשיך להשתמש בגז גם בעוד 50 שנה. יש איזה פרדוקס , ככל שאתה מאמין יותר באנרגיות מתחדשות, ככה אתה נוטה יותר להאמין שבעוד 30 שנה לא נצטרך גז, ואז אולי מוטב לייצא אותו מהר. אני סקפטי לגבי היכולת של מתחדשות להחליף את כל הצרכים שלנו ועדיף לנו לשמור גז ליותר מ-30 שנה קדימה".