ממשלת גמביה הודיעה אמש (רביעי) על פרישתה מאמנת רומא ומבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). גמביה הצטרפה בכך לבורונדי ודרום אפריקה, שפרשו מאמנת רומא בשבועיים האחרונים, כמחאה על כך שבית הדין פועל לטענתם רק נגד אפריקנים. שר ההסברה של גמביה, שריף בוג'נג, הציג את החלטת הממשלה בטלוויזיה הממלכתית ואמר כי "למרות שקוראים לו בית הדין הפלילי הבינלאומי, הוא למעשה בית הדין הבינלאומי הלבן לרדיפה והשפלה של שחורים, ובמיוחד אפריקנים".
"הרבה מדינות מערביות, לפחות שלושים, ביצעו פשעי מלחמה נתעבים נגד מדינות ריבוניות עצמאיות ונגד אזרחיהן מאז שנוסד בית הדין, ולא הוגש כתב אישום אפילו נגד מדינה מערבית אחת בגין פשעי מלחמה", הוסיף בוג'נג. נשיא גמביה, יחיא ג'אמיע, אמר בעבר כי ביקש להביא את האיחוד האירופי בפני בית הדין הפלילי בשל מותם של מהגרים אפריקאים רבים בים התיכון, אך לא זכה לתגובה. ה-ICC טרם הגיב להודעת גמביה.
BREAKING! Gambia also announces withdrawal from International Criminal Court (ICC) – https://t.co/Rb45dqC87u pic.twitter.com/09nGABareK
— African Leadership Magazine (@AfricanLM) October 26, 2016
בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא הגוף המשפטי היחיד שבידיו סמכות בינלאומית להעמיד לדין בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הוא נוסד בשנת 2002 מתוקף אמנת רומא, וחברות בו 124 מדינות, בהן כל מדינות אמריקה הדרומית, כמעט כל אירופה, רוב אוקיאניה וכמחצית מאפריקה. בנוסף לכך, 31 מדינות חתמו על אמנת רומא אך לא אשררו אותה ולא העבירו חקיקה תואמת במדינתם. ישראל, ארה"ב וסודן הודיעו למזכ"ל האו"ם כי על אף שחתמו על אמנת רומא, הן לא מתכוונות להיות צד בבית הדין. 41 מדינות נוספות, ביניהן סין והודו, כלל לא חתמו על האמנה.
למה פרשו מדינות אלה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג?
לפני שבועיים הודיעה בורונדי על פרישתה מבית הדין, ובכך הפכה למדינה הראשונה שמבקשת להתנתק מאמנת רומא. נשיא בורונדי, פייר נקורונזיזה, חתם על הצו המורה על העזיבה בשבוע שעבר. זאת לאחר שבנובמבר 2015, שגרירים של כמה מדינות אירופאיות בבורונדי, ביניהם השגריר הבריטי, התריעו כי רצח עם מתחיל במדינה נגד אנשי האופוזיציה בני הטוטסי. נשיא ארה"ב ברק אובמה הורה להוציא את בורונדי מתכנית הפיתוח של אפריקה (AGOA) בשל "התעמרות מתמשכת באנשי אופוזיציה הכוללת התנקשויות, רצח ללא משפט, עינויים ומעצרים שרירותיים". לפי דוח של הליגה הבורונדית לזכויות אדם 507 אזרחים במדינה נרצחו בידי כוחות הביטחון במהלך שנת 2015. בדצמבר 2015 משרד החינוך וצבא בורונדי ערכו מפקד אתני שעל פי החשש אמור לשמש כמסד נתונים לקראת השמדתם של האזרחים בני הטוטסי. באותו החודש הכריז בת הדין הפלילי הבינלאומי כי יחקור את הפשעים בבורונדי. נראה כי זה מה שעומד מאחורי פרישתה של בורונדי מאמנת רומא.
בשבוע שעבר הודיעה גם דרום אפריקה על פרישתה מבית הדין. בשנה שעברה, ב-14 ביוני 2015, בית משפט בדרום אפריקה הוציא צו איסור יציאה זמני מגבולות המדינה על נשיא סודן עומר אל-בשיר, ששהה ביוהנסבורג במסגרת פסגת האיחוד האפריקני. צו זה אמור היה לאפשר לממשלת דרום אפריקה להסגיר את נשיא סודן לבית הדין הפלילי הבינלאומי, לאחר שבשנת 2010 יצא נגדו צו מעצר בינלאומי בגין מעורבותו ברצח העם בדארפור.
ממשלת דרום אפריקה לא הסגירה את אל-באשיר וזעמה על החלטת בית המשפט לעכב את יציאתו מהמדינה, שפגעה לכאורה ביחסי ממשלת דרום אפריקה עם ממשלת סודאן. פרשה זו, שחשפה את המתח הרב בין בית המשפט לממשלה בדרום אפריקה, ואת חוסר הנכונות של הממשלה להתמודד עם מי שמואשם בביצוע רצח עם, לא הוזכרה במכתב הפרישה של דרום אפריקה מאמנת רומא.
EXCLUSIVE: The letter that South Africa's Government sent to the UN Secretary General withdrawing from the Rome Statute/#ICC #sabcnews pic.twitter.com/nEgwBgSwB6
— Sherwin Bryce-Pease (@sherwiebp) October 20, 2016
בהודעה לעיתונות שפרסמה אמש, גינתה ממשלת בוטסואנה בחריפות את החלטת דרום אפריקה לפרוש מבית הדין וטענה כי כל היה עליה להעלות את הבעיות באספת המדינות החברות.
גם פרישתה הטרייה של גמביה מבית הדין הפלילי הבינלאומי מגיעה לאחר הידרדרות ביחסיה עם אומות המערב. בדצמבר 2014 הודיע האיחוד האירופי כי ישעה את תמיכתו במדינה המוסלמית בעקבות "הפרות בוטות של זכויות אדם" שתועדו במדינה. חודשיים לפני כן חוקק בגמביה חוק הקובע כי כל גילוי של אהבה הומוסקסואליות הוא פלילי והעונש עליו הוא מאסר עולם.
פרישתן של שלוש המדינות האפריקאיות מבית הדין, והכישלון שלו להביא לדין פושעי רצח עם מסודן, מעידים על חולשתו. חולשה זו נובעת מהגיבוי המועט לו הוא זוכה במועצת הביטחון של האו"ם, שהיא "הגוף המבצע" שאמור לאכוף את תוקפו של בית הדין. המתיחות במועצת הביטחון של האו"ם, שהחמירה לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה והתערבותה בסוריה, מקשה על המוסדות הבינלאומיים כולם – ובראשם על בית הדין הפלילי הבינלאומי – לעשות צדק בעולם.
פרישת גמביה מאמנת רומא היא רק נקודה בציר ארוך של היחלשות המוסדות הבינלאומיים. הראשונים לשלם את המחיר של התפרקות המוסדות הבינלאומיים הם ילדי אפריקה, האוכלוסייה המוחלשת ביותר בעולם. ובמקרה הזה ילדי גמביה, בורונדי ודרום אפריקה שמדינתם לא תהיה כפופה עוד לגוף שמטרתו בסופו של דבר למנוע רצח עם נוסף.
