נבחרת הנשים בג'ודו הפכה בשנים האחרונות למעצמה עולמית. מאז אולימפיאדת טוקיו זכו ספורטאיות הנבחרת הנבחרת ב-21 מדליות בטורנירי הגרנד סלאם והגרנד פרי וב-4 מדליות נוספות באליפות אירופה. "זאת הרמה שלנו, זה לא שהתחרויות הפכו ליותר קלות, אנחנו פשוט נהיינו טובות יותר", אומרת ל'דבר' הג'ודוקא הצעירה ענבר לניר.

הפריחה של הנבחרת בשנה האחרונה מייצרת אופטימיות לעתיד מזהיר. הנבחרת הישראלית מורכבת מבסיס צעיר שכולל את גפן פרימו, גילי שריר, מאיה גושן, ענבר לניר ורז הרשקו בנות 22 עד 24 לצד תמנע נלסון לוי ושירה ראשוני הוותיקות.

ענבר לניר עם מדליית הכסף בגרנד סלאם בודפשט. "כשמכוונים גבוה מגיעים גבוה" (צילום: איגוד הג'ודו הישראלי)

לדעתה של לניר, התפוצצות המטורפת בנבחרת הנשים היא לא דבר פתאומי. "זאת עבודה של שנים אחורה, הצוות עושה עבודה מדהימה איתנו והסטנדרטים כל כך גבוהים, אז כשמכוונים גבוה מגיעים גבוה", אומרת לניר. "אנחנו חבורה של בנות מוכשרות ורעבות שעובדות קשה בשביל להצליח. כשההצלחה מגיעה ביחד זה מרים את השאר, כשמישהי מצליחה זה נותן עוד דרייב".

איך זה נראה בשגרה שלכן כנבחרת?
"אני רואה אותן יותר מהמשפחה שלי, אז כשאת נמצאת כל כך הרבה זמן ביחד, זה כבר נהיה משפחה שניה. אנחנו מעודדות ונותנות כתף לבכות כשמישהי מפסידה ודוחפות אחת השנייה באימונים. אם זה לתת גם טיפים קטנים בזמן אימון אחת לשנייה כדי לשפר את הטכניקה, אפילו אם מישהי הולכת לסופר היא תמיד תשאל מי צריכה משהו".

"אין זמן לחשוב, רק לאחרונה קלטתי שהייתי באולימפיאדה"

לניר בת ה-22 עשתה בשנה האחרונה קפיצת מדרגה מדהימה. מאז האולימפיאדה בטוקיו, בה הייתה חלק מהנבחרת שזכתה במדליית הארד, היא זכתה בחמש מדליות בטורנירי הגרנד סלאם, 3 מכסף ו-2 מארד ומדליית כסף נוספת בגראנד פרי שנערך בשבוע שעבר בקרואטיה.

"לפני טוקיו הייתי בסוג של מרדף הישרדות על הכרטיס. גם שם היו לי תחרויות מאוד טובות, אבל לא היה זמן לעבד או לחשוב", היא מספרת. "רק לאחרונה קלטתי שהייתי באולימפיאדה. הגוף מגיב מהר, אבל למוח קשה לעכל. כשנגמרה האולימפיאדה היה לי רגע לנשום עמוק, להבין איפה אני נמצאת, להבין את היכולות שלי וזה מה שעשיתי בתקופה הזאת".

ענבר לניר (שנייה מימין למעלה) ונבחרת ישראל בג'ודו עם מדליית הארד באולימפיאדת טוקיו (צילום: REUTERS/Sergio Perez)

איך הצלחת לעשות את קפיצת המדרגה מאז טוקיו?
"לדעתי ההצלחות זה בפרטים הקטנים. אני כל הזמן עובדת, כל יום שעובר אני מרגישה שאני יכולה להיות יותר טובה, אני לא מוותר לעצמי על כלום, זאת דרך שמוכיחה את עצמה. גם עכשיו כשהיה הפרש של חמישה חודשים בין מדליה למדליה, לא הורדתי את הרגל מהגז, זה לא משהו שמערער אותי או מוריד את המוטיבציה. להפך, יש תקופות שהולך ויש תקופות שפחות הולך. אני כל הזמן חושבת על התמונה הגדולה ולא על התחרות הספציפית".

ההצלחה של הנבחרת מתבטאת גם בעלייה האישית בדירוג העולמי. לראשונה יש לנבחרת הנשים חמש ספורטאיות שמדורגות בעשרת המקומות הראשונים של המשקל שלהן. לניר מדורגת כעת במקום ה-3 בדירוג העולמי, מיקום השיא שלה בקריירה.

ענבר לניר ומאמן נבחרת הנשים שני הרשקו. "האמנתי בדרך והלכתי אחריו בעיניים עצומות" (צילום: באדיבות איגוד הג'ודו בישראל)

"אני זוכרת שחזרנו להתאמן אחרי האולימפיאדה, שני הרשקו (מאמן הנבחרת) אמר לי שאנחנו עושים את זה עכשיו אחרת ואני לא הולכת עוד פעם להיכנס מהמקום האחרון בשנייה האחרונה בדירוג, אני אבסס את עצמי בראש הרשימה", אומרת לניר. "האמנתי בו, האמנתי בדרך והלכתי אחריו בעיניים עצומות. זה עובד ואני ממש שמחה לראות את עצמי כמעט בראש הרשימה".

את מכוונת למקום הראשון בעולם?
ברור שכן.

"לא הייתי מהילדות שרואות טלוויזיה ואוכלות במבה"

לאולם הג'ודו לניר הגיעה לראשונה בכיתה א', בעקבות אמא שלה, שתאמנה בצעירותה תחת מי שהיום יו"ר האיגוד, משה פונטי. "הייתי ילדת חוגים, הייתי בכל החוגים האפשריים. התעמלות קרקע ומכשירים, אקרובטיקה אווירית, בלט, סטפס. לא הייתי מסוגלת לשבת. לא הייתי מהילדות שרואות טלוויזיה ואוכלות במבה, לא היו רואים אותי בבית".

מה את זוכרת מהפעם הראשונה שלך בחוג?
"אני לא אשכח את השיעור הראשון, כל כך שמחתי שאני יכולה לנוע בחופשיות במרחב. לבטא את עצמי בצורה פיזית, זה משהו שאני מאוד אוהבת בג'ודו זה שיש לי את היכולת לבטא את עצמי", אומרת לניר. כבר באימון הראשון, המאמן זיהה את הפוטנציאל שלה והקפיץ אותה להתאמן בקבוצה של הגדולים יותר.

ענבר לניר בתחילת דרכה בג'ודו. "הייתי בכל החוגים האפשריים" (צילום: אלבום פרטי)

אחד היתרונות של לניר כספורטאית הוא העיסוק הגופני לצד הג'ודו. לניר הייתה עד גיל 15 באקרובטיקה אווירית ועד גיל 13 למדה בלט. "הייתי עם נעלי פוינט והכל, המורה ממש לקחה את זה קשה כשעזבתי".

במה העיסוק בסוגי ספורט נוספים תרם לך בג'ודו?
"אני חושבת שלתת לילד להתנסות בכל כך הרבה חוגים מגוונים, נותן לו יכולות פיזיות גם של התמצאות במרחב. אני ממש מרגישה שזה עשה את ההבדל, יש משהו ביכולות הפיזיות שאני מביאה, שהן שונות ממי שעסק רק בג'ודו כל החיים שלו. ברמה של ההתמצאות במרחב והתנועתיות".

מה את אוהבת בג'ודו שגרם לך לבחור בו?
"ג'ודו זה ענף מאוד מגוון שמתאים לכל מבנה גוף. בכל גובה וכל משקל את יכולה להצליח ויש לך את היתרונות שלך. לאנשים נמוכים יש מרכז כובד נמוך ומאוד קשה להפיל אותם, הם יכולים לעשות תרגילי ברכיים. לאנשים גבוהים יש גפיים ארוכות וקל להם להגיע לאחיזה, אבל מצד שני מרכז הכובד שלהם גבוהה ולכן קל יותר להפיל אותם. את יכולה למצוא את היתרונות בכל מבנה גוף".

ענבר לניר בגרנד סלאם תל אביב. "התגובות שלי חדות" (צילום: באדיבות איגוד הג'ודו בישראל)

מה הסגנון שלך?
"אני חושבת שמה שמייחד אותי זה שאני מאוד מתפרצת ואגרסיבית, התגובות שלי חדות. אני פחות עובדת טקטית, אני פחות מגיעה לניקוד זהב או הדקות האחרונות של הקרב. אצלי הכל מאוד דינמי, הכל קורה מאוד מהר, יש מלא אקשן. זה מעולה כשזה לטובתי, אבל פחות כשאני נופלת. העבודה עכשיו היא לשפר את ההצלחות ולהמעיט את ההפסדים".

"אשמח מאוד להשמיע את התקווה בתחרות"

בשבועיים האחרונים זכתה לניר פעמיים במדליית הכסף בגרנד סלאם בהונגריה וגרנד פרי קרואטיה, אבל במהלך הקריירה הבוגרת שלה עוד לא זכתה במדליית הזהב. "אני מאוד אשמח להשמיע את התקווה בתחרות", אומרת לניר.

רז הרשקו (מימין), ענבר לניר והמאמן שני הרשקו עם המדליות בגרנד פרי זארגב (צילום: באדיבות איגוד הג'ודו בישראל)

"אני חושבת שהייתה לי תחרות טובה בהונגריה, אני מאוד מרוצה ממה שהבאתי ואיך שהרגשתי. כמובן שאני תמיד שואפת להיות בראש הפודיום, אבל אני מסתכלת על הדרך ולא על נקודות ספציפיות. אני מרגישה את ההתקדמות, לא רק בתחרויות, אלא גם באימונים. אני בטוחה שהטיפוס האיטי יגיע בסוף לפסגה".

מה המטרות שלך להמשך?
"אנחנו חוזרות לארץ לתקופת אימונים והתחרות הבאה תהיה אליפות העולם באוקטובר. אני מתכננת לעשות עוד קפיצת מדרגה בתקופה הזאת כדי להגיע לאליפות העולם הכי מוכנה שאפשר ולעשות שם עבודה טובה".