רשות החשמל לא תעמוד ביעדי המעבר לאנרגיות מתחדשות, על פי נתונים שהגיעו ל׳דבר׳ ממרכז השל לקיימות. הפיגור בעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות צפוי לגדול עם השנים, ולא לקטון. הנתונים מצביעים על ירידה בקצב בקשות החיבור לאנרגיות מתחדשות. הירידה ניכרת גם במתח נמוך וגם במתח גבוה.
רשות החשמל הפחיתה השנה את התעריף המשולם למתקנים בגודל 200-100 קילו-ואט, ומספר הבקשות צנח בהתאם. בשנת 2021 הוגשו 5,008 בקשות חיבור, ב-2022 קצב הבקשות עומד רק על 1,800 (448 בקשות ברבעון הראשון).
הממצאים מתאימים לדבריו של מנכ"ל משרד האנרגיה, ליאור שילת, לפיהן המתקנים הסולאריים שהוקמו עד כה היו בבחינת ״קטיף פירות נמוכים״, כאשר התקנות נוספות יצריכו מאמץ גדול יותר. זהו מאמץ, שלטענת מרכז השל, רשות החשמל לא ביצעה כראוי, ולכן התוצאות של ירידה בקצב ההתקנות לא איחרה להגיע.
יעדי 2025 הולכים ומתרחקים
היעד הממשלתי היה לייצר 10% מהחשמל באנרגיות מתחדשות ב-2020. אלא שמתברר שהמדינה תעמוד ביעד הזה רק ב-2023. איחור של 3 שנים. לישראל אין סיכוי לקפוץ מ-10% אנרגיות מתחדשות ב-2023, ל-20%, היעד שהוצב ל-2025.
אך להערכת צוות NZO, שחוקר את נושא האנרגיות המתחדשות במרכז השל, אם רשות החשמל תצליח לשמור על קצב ההתקדמות הנוכחי בפיתוח מתקני ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ולא תצליח להגדיל אותו, ההחמצה תהיה עצומה: רק 13% מסך האנרגיות יהיו מתחדשות ב-2025, במקום 20%. על מנת לעמוד ביעד, אומרים בצוות NZO, יש להסדיר תמריצים כלכליים מספיקים למיצוי התקנות מעל בתי עלמין, חניונים ומגרשי משחקים ותיקון אסדרת הגגות, כך שתביא למיצוי של גגות גדולים.
איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות ״אנרגיה ירוקה לישראל״, אומר שהחסם המרכזי לשינוי הוא חוסר התיאום בין משרדי הממשלה. "אלו עסוקים בוויכוח אינסופי כבר עשור ואת התוצאה רואים בשטח. במשרד האוצר רוצים את הזול והגדול, כלומר מתקנים סולאריים קרקעיים במכרזים, ואילו במנהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות מעוניינים בדו-שימוש, שהוא קטן ויקר, וחוסמים את היישום במתקני קרקע״.
״הפתרון לא נראה באופק״, אומר פרנס, ״תוסיף את מצב רשת החשמל ואת הקושי לפתח אותה במהירות, וקיבלת מתכונת לכישלון בטוח ואי עמידה ביעדים גם בשנת 2025״.
הממשלה הקצתה כספים בתקציב לגז, אך לא למתחדשות
ייקור תעריף החשמל ומימון החשמל מתקציב המדינה, הן שתי דרכים להעמיס הוצאות על הציבור, אבל יש ביניהן הבדל חשוב. העמסת הוצאות המעבר לאנרגיות מתחדשות על תעריף החשמל, כפי שנעשה כיום, פוגעת בשכבות העניות יותר.
מימון של עליית תעריף החשמל מתקציב המדינה, תאפשר לפרוס את ההוצאות בצורה נוחה יותר לשנים הבאות, ולהטיל חלק גדול יותר מהנטל על אוכלוסיות מבוססות.
מימון מדינה נדיב של תעריף החשמל בעשור הקרוב, לצורך האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות, יכול בעת ובעונה אחת לשרת כמה מטרות: להוריד את תעריף החשמל; להאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות; ולקדם את הגמילה מפחם.
במקביל, המהלך יחסוך נזקים עקיפים שייגרמו לציבור כתוצאה מזיהום אוויר ומפליטת גזי חממה.
בעולם מקצים תקציבים, בישראל לא
בבריטניה, הופחת המע"מ על פנלים סולאריים וטכנולוגיות משלימות מ-5% ל-0% למשך 5 שנים. באיטליה, ניתן לקבל החזר של עד 110% מהממשלה על התקנת מערכת סולארית, במסגרת תכנית התייעלות אנרגטית בבניינים שלמים.
באירופה יש תכנית חדשה שנכנסה לתוקף במאי בשם REPOWER EUROPE, שמקדישה 128 מיליארד יורו ב-5 שנים, להאצת השימוש באנרגיות מתחדשות ובתחבורה חשמלית. ארה״ב מחוקקת השבוע תמריצים להאצת אנרגיות מתחדשות בעשרות מיליארדי דולרים בכל שנה, בעשור הקרוב.
אלא שבישראל, רשות החשמל הציגה במאי האחרון תכנית מפורטת לקידום אנרגיות מתחדשות שמבוססת על רגולציה בלבד, ללא מקורות תקציביים. לא רק שישראל לא מממנת את המעבר לאנרגיות מתחדשות, שתעריף החשמל המתייקר מעמיס על הצרכנים בעקיפין חלק ממיסי הגז.
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת BDO, אמר ל'דבר' ש"לא רק הפחם והגז התייקרו, גם מחירי הפנלים הסולאריים והסוללות עלו בכ-25% והתמורה ליצרן בישראל לא השתנתה, וזה פוגע בכדאיות. לעומת זאת, אם מתקן סולארי מחליף כעת ייצור בפחם, אז הוא לא מייקר את התעריף לציבור, רק יוצר חשמל נקי יותר".
תגובת רשות החשמל
״הרשות פרסמה לאחרונה תכנית עבודה מפורטת לעמידה ביעדים שנקבעו לשנת 2025, אשר כוללת את כל הנתונים וההנחות ביחס לקצב ההתקנה בשנים הקרובות. לא ברור לנו על בסיס אילו נתונים קובע מרכז השל שהשיעור בשנת 2025 צפוי לעמוד על 13% ועל כן איננו יכולים להתייחס לכך.
״בכל הנוגע למחירי הפנלים – נכון להיום, מרבית הפרויקטים מוקמים בהמשך להליכים תחרותיים רבים שפרסמה הרשות בשנים האחרונות, במסגרתם מציעים המתמודדים השונים את המחיר למכירת החשמל. על מנת לעמוד בהתחייבות להקמת המתקנים, מצרפים המציעים גם ערבות כספית שמחולטת במקרה של ״ביטול הפרויקט. נכון להיום, שיעור ביטולי הפרויקטים הוא זניח ועל אף העלייה הזמנית במחירי הפנלים, הרשות אינה סבורה כי צפויים ביטולים רבים, ובוודאי שלא נדרשת התערבות מיוחדת בדיעבד שמשמעותה ייקור תעריף החשמל ופגיעה בעיקרון השוויון של ההליכים התחרותיים.
״בכל הנוגע להסדרי השוק – החל משנת 2023, בהמשך לשימוע שפרסמה הרשות, מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות יוכלו לקום באופן חופשי על בסיס מכירה ישירה לצרכנים, דרך מספקים פרטיים. בשיטה זאת, ההכנסה ממכירת החשמל על ידי אותם מתקנים מתואמת יותר עם תעריפי החשמל הכלליים״.