סטפן דיל, מה כל כך נורא בקריפטו?
"זו צורה של תרמית פירמידה שרצה באינטרנט. רוב המשתתפים מפסידים. היא בנויה לסחוט כסף מהעניים והנואשים".

אז למה כשקוראים על קריפטו בתקשורת זה נראה כמו עוד ענף כלכלי חדשני?
"חלק מהעיתונאים מושקעים בעצמם בתעשייה, ולכן מציגים לציבור מצג שווא של השקעה פיננסית במקום הונאה".

לדיל (35) יש כיום חברת תוכנה משלו. הניסיון שלו ממוקד במפגש בין שירותי תוכנה לשירותים פיננסיים. "יש לי מיומנויות גם בפסיכולוגיה וגם בתכנות", הוא אומר בראיון ל'דבר'. "אני יודע מה יעבוד בזירה הכלכלית ומה לא".

"אם לא נכריח רגולטורים לעבוד, הם לא יעשו את זה"

דיל התחיל בקטן. ב-2016 הוא החל לכתוב על קריפטו באתר שלו לקהילה מצומצמת של מתכנתים ואנשי טכנולוגיה. כיום הוא כבר מתחזק בלוג, אתר הסברה, ספר שנמכר באמזון, ראיונות בכלי תקשורת חשובים בעולם הפיננסי, ובקרוב גם ועידה קריפטו-סקפטית ראשונה, שמטרתה להביא לידיעת מקבלי החלטות מידע אמין על תעשיית הקריפטו, במקום מתקפת יחסי ציבור ולוביסטים מרופדים בתקציבים גדולים של חברות בתעשייה.

הראיון מתקיים בתקופה נוחה יחסית לדיל. מטבעות הקריפטו קרסו השנה, ושורה ארוכה של משקיעים הפסידו הון משמעותי. אבל מבחינתו זה לא מספיק.  

"קריפטו הוא בהחלט בעיה, אבל הדמוקרטיה האמריקאית לא נראית כל כך טוב כעת. אולי אירופה יכולה לעשות יותר בחזית הזו. אם לא נכריח רגולטורים לעבוד, הם לא יעשו את זה. לכן אני מדבר איתם. הם באמת ישנו על ההגה ולא עשו את העבודה שלהם, וצריך לגרום להם לעשות אותה". 

המיליונים שנגנבו מהפיליפינים עברו למחנות המוות בצפון קוריאה

אחת ההונאות החמורות ביותר שקרו בשנה האחרונה היה שוד קריפטו בשווי של יותר מ-620 מיליון דולר. הפריצה בוצעה באינטרנט, מקופה שהייתה שייכת למשחק Axie Infinity, מעין הונאת פירמידה בפני עצמה. המשתתפים במשחק קונים בכסף רב את זכותם לשחק, ואמורים להרוויח במשחק קריפטו למחייתם. שווי הקריפטו היה מבוסס על הצטרפות של עוד שחקנים, שירכשו גם הם את הזכות לשחק. לפי הידוע כעת, החשודים המרכזיים הם פורצים מצפון קוריאה. נכסי הקריפטו הגנובים הועבר ל"מיקסר" בשם טורנדו.קאש, שייעודו להסוות את נתיב הכסף, כך שהצפון קוריאנים יכולים להשתמש בארנקים לא מזוהים כדי להמיר אותו לדולרים.  

השבוע הכריזה ארצות הברית סנקציות על טורנדו.קאש, אבל יעילותן מוטלת בספק, משום שחלק גדול מהפעילות של גוף זה נעשית ללא שרת מרכזי שאפשר לתפוס ולהשבית.  

לא מדובר ב"סתם" כתובות: OFAC בעצם הוציאו מחוץ לחוק כל כתובת את'ריום (ו-USDC) שמשוייכת ל-Tornado Cash – מערבל מטבעות שמיועד להגדיל את האנונימיות של המשתמשים בו. pic.twitter.com/GDs0LU3YDc

— Asher Aharonov (@AsherAharonov) August 9, 2022

"התקרית עם צפון קוריאה אפלה", אומר דיל. "Axie מבצעים הונאת פירמידה של הפיליפינים וגוזלים כסף מהעניים, ואז הצפון קוריאנים משיגים מימון למחנות המוות שלהם. אם זה לא עניין של ביטחון לאומי בנקודה הזו – אני לא יודע מה כן. זה נהיה ממש גרוע".

"כל כלכלן מוניטרי יגיד שקריפטו לא יכול לשמש כמטבע"

עמדתו הנחרצת של דיל נגד הקריפטו התפתחה ככל שעסק בנושא. ב-2016, כשהחל לכתוב עליו, עדיין היה מעט מהוסס. "חשבתי שאולי יש לגיטימציה לטכנולוגיית בלוקצ'יין, אבל כשזה התפתח הבנתי שאין בזה שום יתרון טכני. כל אתגר תכנות שאפשר לפתור עם בלוקצ'יין, אפשר לפתור טוב יותר בלעדיו, חוץ מאשר מטבעות קריפטו, שהם מעין השקעה טורפנית. אז הבנתי שזה לעולם לא יעבוד, כי לבנות כסף מחוץ לשלטון המדינה זה רעיון גרוע כלכלית שסותר את עצמו".

מה הסתירה?
"זה פרדוקס הקריפטו: ככל משהו טוב יותר ככסף, הוא גרוע יותר כהשקעה – ולהיפך".   

אנשים מאמינים שזה טוב ככסף?
"לאנשים יש כל מיני אמונות משונות, משיחיות כלכלית ודברים אחרים. מה שאנשים מאמינים בו לא בהכרח מתיישב עם ההיגיון. זה לא חדש שאנשים מאמינים בדברים אבסורדיים. אבל כל כלכלן מוניטרי יגיד שקריפטו לא יכול לשמש כמטבע. האמונות שרווחות בציבור זה סיפור אחר". 

כספומט למסחר בביטקוין. "זה לא חדש שאנשים מאמינים בדברים אבסורדיים" (צילום: AP Photo/Charles Krupa)

איך התחילה הפעילות שלך?
"ב-2018 התחיל הפרויקט של פייסבוק להשיק את המטבע ליברה, וזה היה מניע חזק לשיח הציבורי על הנזק שיכול להיגרם מכך. הבלוג שלי התחיל להיות פופולרי בקרב קוראים מתעשיית ההיי-טק, וגם קצת אצל אקדמאים ומקבלי החלטות". 

כמה קראו אותך?
"הרבה קוראים אותי בתעשיית התוכנה, יש מאות אלפי צפיות בשנה. אני אדם שפונים אליו מ'פיננשייל טיימס' ומ'וושינגטון פוסט' לתגובות בנושא הזה. המדיה היא דרך טובה להגיע למקבלי החלטות. הם מקבלים מידע מלוביסטים וקצת מהתקשורת".  

אבל הקריפטו ממשיך לשגשג.
"נכון, ולכן הבנתי שאני צריך לעשות הרבה יותר. כתבתי מכתב לפרלמנט הבריטי, לפרלמנט לאירופי ולקונגרס האמריקאי. בניתי אתר שמסביר על קריפטו, ולמה זה לעולם לא יכול לעבוד". 

להתמודד מול לובי ענק מדושן בדולרים 

מתנגדי הקריפטו כיום הם קבוצה קטנה יחסית, אבל יש בה בולטות למדעני מחשב, מתכנתים, מומחי כלכלה ומומחי סביבה שהחליטו לחשוף את המבנה התרמיתי של תעשייה שלמה, שמקצה עשרות מיליוני דולרים ליחסי ציבור ולובינג פוליטי. "צבא הלוביסטים" של תעשיית הקריפטו בארצות הברית כולל יותר מ-240 שכירים, בכירים לשעבר בגופי האכיפה האמריקאיים ובעלי קשרים פוליטיים מסועפים. לדעת דיל, האתגר הוא בכלל להגיע עם המידע הבלתי משוחד אל מקבלי ההחלטות, כדי להסביר על המבנה התרמיתי של כלכלת הקריפטו, ועל הנזקים החמורים שמסבה לסביבה צריכת החשמל העצומה של רשתות המחשבים שכלכלה זו דורשת.  

אחד הטריגרים לפעילות הפוליטית העכשווית היה ציוץ' של ג'ורג' סטולפי, מדען מחשבים מברזיל: "כל מדען מחשבים אמור להיות מסוגל לראות שמטבעות קריפטו הם מערכות תשלום בלתי מתפקדות לחלוטין ושטכנולוגיית בלוקצ'יין (כולל 'חוזים חכמים') היא הונאה טכנולוגית. האם הם יהיו מוכנים לומר זאת בקול רם?"  

Every computer scientist should be able to see that cryptocurrencies are totally disfunctional payment systems, and that "blockchain technology" (including "smart constracts") is a technological fraud. Would they please say that out loud?

— Jorge Stolfi (@JorgeStolfi) May 5, 2022

מאות מתכנתים ומדעני מחשב הגיבו לאתגר. רובם הגדול תמך, ומעטים ביקרו, בעיקר אלה שמועסקים בתעשיית הקריפטו. בעקבות ההצלחה היחסית, דיל היה שותף לכתיבת מכתב של 26 מדעני מחשב ומתכנתים שנשלח לבכירים בסנאט האמריקאי, וקרא ל'מדיניות חדשנות פיננסית אחראית'. "ההיסטוריה של הטכנולוגיה מלאה דרכים ללא מוצא, התחלות שווא והחלטות בכיוון שגוי", נכתב. "אנחנו קוראים לכם להגן על המשקיעים ועל המערכת הפיננסית העולמית מפני הסיכונים החמורים שנגרמים על ידי נכסי קריפטו, ולא להיכנע להסחות דעת מסובכות טכנולוגית, שמסתירות היעדר ערך שימושי".

תת-תרבות הקריפטו: "ערבוב בין תרמית פירמידה לכת"

דיל הוא אחד המארגנים של הוועידה הקריפטו-סקפטית הראשונה שתיערך בספטמבר, עם הרצאות של מגוון מומחים בתחומי הטכנולוגיה, הכלכלה, הבנקאות, התקשורת והסביבה. האירוע יתקיים בלונדון, ורבים ישתתפו בו מרחוק. דיל מקווה למשוך כמה שיותר מקבלי החלטות לדיוני הוועידה, כדי לאזן את השפעת הלובי של התעשייה. דיל הוא גם המחבר העיקרי של ספר בשם "לפוצץ את בועת הקריפטו" שיצא לאחרונה לאמזון. 

למי מיועד הספר?
"בעיקר לרגולטורים ולאנשי תוכנה. זו ביקורת קריפטו מזווית כלכלית, טכנולוגית, חברתית, אתית, ורגולטורית".

מה מטרתו?
"זה מעין מדריך אינטלקטואלי שמפרק נרטיבים של תומכי קריפטו". 

מה מאפיין את הנרטיבים שלהם?
"כל פרויקט בקריפטו נכשל. לכן כל 12-6 חודשים צריך להמציא נרטיב חדש. עכשיו זה  WEB3("שלב חדש בהתפתחות האיטרנט") ו-DAO (ארגונים מבוזרים מבוססי בלוקצ'יין). לאנשים יש זיכרון של דג זהב. זה הכול הונאה בקנה מידה גדול, וממשיכים להמציא לזה דברים. שום דבר מזה לא באמת עובד. ידוענים הציגו NFT בטלוויזיה, ועכשיו הם שומרים על שקט, כי הם מבינים שקידמו הונאה". 

איך אפשר לבלום את הקריפטו?
"מכיוון שרוב האנשים שמשקיעים בקריפטו רוצים רק עוד כסף רגיל, אם אתה שולט בבנקים הרגילים ובגישה שלהם אל זירות קריפטו, אפשר לחנוק את זרימת הכסף. מאחר שקריפטו דומה לפירמידה, צריכים קורבנות חדשים כל הזמן, אחרת זה יתמוטט. זירות קריפטו תלויות לגמרי בבנקים רגילים ובחברות כרטיסי אשראי. אם רגולטורים רוצים לטפל במשבר הקריפטו, הם יכולים לנתק גישה לבנקים ולהטיל סנקציות על גופים זרים. אם יש רצון פוליטי, אפשר פשוט לחתום על צו". 

אבל הונאות קריפטו ממשיכות להתרומם גם אחרי שהן קורסות. אף אחד לא היה נותן שוב לכסף לברני מיידוף, אבל אנשים יקנו שוב ביטקוין, גם אחרי הקריסה השנה.
"אני לא מסכים עם הטענה הזו. הרבה הונאות פיננסיות הן בעלות היסטוריה ארוכה יותר מקריפטו. מיידוף החזיק 22 שנים. זה כפול בערך מקריפטו. הונאת הפירמידה MMM ברוסיה קיימת יותר מ-40 שנה. עכשיו זה צץ באפריקה ובמזרח אסיה בצורות חדשות. יש בארצות הברית פרויקטים כמו הרבלייף ו-MWAY. הם קיימים עשרות שנים, והם מצאו נישה רגולטורית שמרשה להם להתקיים. להרבה פירמידות יש נטייה לצוץ מחדש אחרי שהן מתרסקות. קריפטו הוא לא ייחודי במובן הזה". 

מסביב לקריפטו הולכת ונוצרת תת-תרבות, שהיא יותר מסתם הונאה פיננסית.
"זה ערבוב בין תרמית פירמידה לכת. יש לזה שלוחות לכל רוחב התרבות וזה באמת די מוזר. זה נכון שלא כל הבועות הפיננסיות הן אותו דבר. אפשר לבחון אם קריפטו מול בועת הצבעונים בהולנד (גאות מתגברת במסחר בבצלי פרח הצבעוני במאה ה-17, שהגיעה לממדים עצומים בגלל ספקולציות, ולבסוף התפוצצה – א.ר) או לבועת הדוט קום. יש בועות פרודוקטיביות ויש בועות לא פרודוקטיביות. אבל אם זה כמו המשבר של 2008 ובועת הצבעונים, אז צריך רגולציה כדי לעצור את זה".  

יש לך עסק משלך וחיים שאתה די מרוצה מהם. למה להקדיש זמן ומאמץ להיאבק בקריפטו?
"אני לא מקבל על זה כסף. אני עושה את זה מתוך אחריות. אם זה יתפשט, זה יהיה ממש נורא לחיים שלנו. לא הייתי רוצה לחיות בעולם שבו יש אימוץ מאסיבי של קריפטו. לכן אני רוצה לעצור את זה".