לפחות 239 מהגרים אפריקאים נספו בטביעה של שתי סירות דרכן ניסו להגיע מלוב לחופי אירופה. כשלושים ניצולים שהגיעו ביום רביעי השבוע לחוף האי האיטלקי למפדוסה מסרו לנציגי האו"ם על טביעתן של הסירות, עליהן היו גם ילדים ונשים. בתוך כך מסר דובר ארגון ההגירה הבין-לאומי (IOM) כי מספר הנספים בים התיכון מאז תחילת 2016 הוא לפחות 4,220 בני אדם.
לפני כחודש דווח כי 2016 צפויה להיות השנה ראשונה בה יטבעו למוות כ-10,000 מהגרים, בעוד מספר הפליטים בעולם הגיע בסוף שנת 2015 ל-65.3 מיליון בני אדם.
העלייה החדה במספר מקרי המוות בקרב מהגרים בשנים האחרונות קשורה בעליה המתמדת בכמות הפליטים בעולם. סוכנות הפליטים של האו"ם הודיעה ביוני השנה כי מספר הפליטים בעולם הגיע בסוף שנת 2015 ל-65.3 מיליון. 40,8 מיליון מבין הפליטים נותרו בארץ מולדתם (אלה מכונים בשפה המקצועית "עקורים"), 21.3 מיליון פליטים היגרו למדינה אחרת ו-3.2 מיליון הגישו בקשת מקלט רשמית. נתוני האו"ם מלמדים כי בכל דקה בשנת 2015 נעקרו מביתם 24 בני אדם (פי ארבע מעשור לפני כן), ולמעשה אחד מכל 113 בני אדם על כדור הארץ נאלץ להימלט מביתו. הנתונים מצביעים גם על כך שמעל מחצית מהפליטים (51%) הם ילדים.
מרבית מקרי המוות המתועדים של מהגרים מתרחשים בים התיכון. לפי נתוני ארגון ההגירה הבין-לאומי, בכל שנת 2014 טבעו למוות בים התיכון 3,224 מהגרים, ובשנת 2,015 טבעו 3,695 מהגרים. מחקר שפורסם בשבועון הצרפתי לה-מונד דיפלומטיק, מעריך את מספר המהגרים שטבעו בין השנים 2000-2014 בכ-23,000. הנתונים מלמדים כי בשנתיים וחצי האחרונות טבעו למוות 9,944 מהגרים בים התיכון, לעומת 23,000 שטבעו ב-14 השנים הראשונות של המאה ה-21. לפיכך מדובר במספר כפול של קרבנות מדי שנה. אם נשווה נתונים אלה למספר הקרבנות בעשור האחרון של המאה ה-20, בו טבעו בממוצע 295 מהגרים מדי שנה, ניווכח כי מדובר במספר קרבנות הגדול פי 17.
מספר גורמים הובילו לעלייה במספר הקרבנות בים התיכון בשנים האחרונות, וספציפית השנה. ראשית, ההגירה מהמזרח התיכון ומאפריקה לאירופה הגיעה לשיא חסר תקדים בשנה שעברה, במהלכה כמעט מיליון בני אדם עשו את הדרך המסוכנת לעבר היבשת הנכספת. רבים מהם הגיעו ממדינות בהן מתרחשים באופן יום-יומי סכסוכים מדממים ומעשי זוועות, דוגמת סוריה, עיראק, אפגניסטאן, ניגריה, סודאן ולוב. חלק משטחיהן של מדינות אלו נמצאים בשליטת ארגון דאע"ש, שמבצע בתושביהם פיגועים ומעשי טבח. אלא שדאע"ש אינו הארגון היחיד שפועל כך, וגם פעילות הארגונים והמדינות שנלחמות בו כוללת ביצוע של פשעי מלחמה. המצב הזה מסביר את בחירתם של מהגרים רבים לקחת סיכון גדול בעבור הסיכוי לזכות בחיים בטוחים באירופה.
גורם אחר שהביא לריבוי הקרבנות דווקא השנה הוא הנתיב בו בחרו המהגרים. דובר ארגון ההגירה הבינלאומי, ג׳ואל מילמן, אמר לפני כ-3 חודשים כי כמעט כל מקרי המוות השנה התרחשו בנתיב הימי המסוכן בין לוב לאיטליה. מילמן הוסיף כי "מאז חתימת הסכם גירוש הפליטים בין אנקרה לאיחוד האירופי, כמעט ופסקה לחלוטין התנועה על הנתיב הקצר והבטוח יותר בים האגאי, בין טורקיה ליוון". ואכן, לפי הנתונים שפרסם ארגון ההגירה הבינלאומי, ניתן להבחין כי 85% מבין הקרבנות טבעו בשעה שניסו להגיע מצפון אפריקה לאיטליה בנתיב העובר במרכז הים התיכון, 13% נוספים טבעו שעה שניסו להגיע מטורקיה ליוון בנתיב המזרחי, והיתר טבעו שעה שניסו להגיע לספרד בנתיב המערבי.
אולם לאחרונה אנו עדים לסדקים במימוש ההסכם בין טורקיה לאיחוד האירופי, במסגרתם מתגבר מחדש גל ההגירה מטורקיה ליוון. רק בחודש האחרון הגיעו לחופי יוון אלפי מהגרים, מרביתם סורים, אפגנים, פקיסטנים ועירקים. מדובר במספרים קטנים בהרבה ביחס ל-1,700 המהגרים שהגיעו ליוון מדי יום בתקופה המקבילה אשתקד, אלא שמגמת העלייה עשויה להעיד על שינוי מדיניות של טורקיה. שינוי זה נובע מההפיכה שכנגד שמוביל ארדואן בטורקיה מזה חודשיים, ובעקבותיה עומד המו"מ בין טורקיה לאיחוד האירופי על סף קריסה.
שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ביקרה לפני שבועיים באנקרה לראשונה מאז ניסיון ההפיכה הכושל, בניסיון להציל את המו"מ עם טורקיה. אחד מעיקרי המו"מ בין טורקיה לבי האיחוד האירופי, ואולי הנושא הבוער ביותר עבור האירופים, הוא הדרישה מטורקיה למנוע את ההגירה ליוון. לאחר הפגישה עם נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, אמרה מוגריני כי השניים הסכימו "לדבר יותר אחד עם השני ופחות אחד על השני". כעת נדרשת טורקיה, המארחת הגדולה ביותר בעולם של פליטים ממדינות זרות, להחליט אם לאכוף את השמירה על חופיה או שמא לאפשר למהגרים לזרום לאירופה.
