רשות החשמל הכריזה אתמול (שני) על שימוע חדש בו היא מתכוונת להעניק תשלום מוגדל של 4 אגורות לקוט"ש למשך 10 שנים, ליצרני חשמל שיקבלו אישור חיבור למתקן במהלך שנת 2023. 

השימוע נועד להגדיל את יצור החשמל קרוב לאזור הצריכה העיקרי של ישראל – גוש דן – תוך חיסכון במשאבי רשת, אבדן חשמל בהולכה. על פי השימוע, התעריף המוגדל ישולם על כל החשמל שייצר המתקן, כולל ייצור לצריכה עצמית. הנהנים העיקריים מכוונה זו צפויים להיות בעלי שטח מתאים לחשמל סולארי בדו-שימוש קרקעי – גגות, חניונים ואחרים, או יצרני חשמל זעירים בגז (קו-גנרציה או טרי-גנרציה). בעתיד, גובה התוספת לתעריף עשוי להשתנות בעזרת הליך תחרותי.  

בדרך זו מקווה רשות החשמל להקטין את הפער בין צריכת החשמל הגדלה במהירות בגוש דן, לבין השחיקה היחסית של כושר הייצור בחשמל באזור זה.  

שתי מפות לקבלת התעריף המוגדל 

רשות החשמל פרסמה שתי מפות, המייצגות איזורים בעלי קיבולת רשת פנויה בהיקף משמעותי להעמסת מתקני ייצור חשמל נוספים. 

אחת היא לכל האזורים המרכז הארץ בהם יש רשת פנויה אשר יהנו מתוספת של כ4 אגורות. באזור של תל אביב, אשר מוכל גם במפה הראשונה, יש תועלת נוספת ושם צפוי להתקיים הליך תחרותי על גובה הפרמיה, אבל עד לסיומו, מי שיקים מתקן ייצור יקבל הבטחה לגבוה מבין הפרמיה שתיקבע בהליך תחרותי או 4 אגורות.  

מפת עדיפות לתשלום מוגדל על יצור חשמל ב4 אגורות לקוט"ש

ל"דבר" נודע כי בעלי גגות סולאריים נוטים להעדיף להתקין מערכות קטנות בהרבה מהאפשרי בעבורן, בשל התעריפים הנוכחיים של רשות החשמל. מדובר בעיקר בגופים מסחריים, אשר להם גג גדול, אך מעדיפים להקים מערכת קטנה בתעריף כדאי במיוחד, ולא למצות את שטח הגג, תוך ירידה בתשואת הפרויקט לאור תעריפים נמוכים בהרבה שקבעה רשות החשמל לצורך כך.  

לפי התעריפים כיום, במערכת בגודל ביתי, עד בהספק של 15 קילו-ואט, ישולם תעריף גבוה של 48 אגורות לקוט"ש. על מערכת בגודל של עד 100 קילו-ואט, ישולם תעריף גבוה של 41 אגורות לקוט"ש, למעט ה-15 קילו-ואטים הראשונים שיקבלו תעריף גבוה יותר. על מערכות בגודל של עד 630 קילו-ואט, ההספק שמעבר ל-100 הראשונים יקבל רק 18.91 אגורות לקוט"ש. מערכות גדולות יותר נדרשות להציע הצעה בהליך תחרותי במכרזים של רשות החשמל.  

כלל התעריפים ליצרנים סולאריים, כולל התשלום הנוסף המוצע לא נהנים מהצמדה וחשופים לשחיקה בשל אינפלציה.  

ל"דבר" נודע כי התועלת בייצור חשמל בפנלים סולאריים איננה מוסכמת בין גורמי הממשלה. רשות החשמל קבעה כי הספק ייצור חשמל סולארי נספר רק ב-30% מסך הספק הייצור בישראל, וזו עד לרמה של 3,600 מגה-ואט בלבד, ומעבר לו אפס.

לעומת זאת, גורמים במשרד האוצר סבורים כי חשמל סולארי כלל לא צריך להיספר משום שאינו מחליף את הצורך בבניית תחנות כח בגז, אלא רק מקטין את צריכת הגז בהן. עם זאת, גם באוצר מכירים בצורך של קידום ייצור סולארי באזור גוש דן, לאור בעיות ההולכה הקשות באזור זה, והביקוש לחשמל שגדל בקצב מהיר מהממוצע הארצי.  

הממשלה ועיריית תל-אביב חיסלו את חלופת רידינג 

הגורמים המקצועיים במשק האנרגיה תמכו בחלופה של שדרוג תחנת הכח רדינג בתל-אביב, כמקור האמין ביותר לפתרון בעיית אספקת החשמל לגוש דן. כיום, תחנת רדינג היא בתחנה מיושנת, הפועלת מאות שעות בלבד בכל שנה רק כשאין ברירה והיא גם יקרה להפעלה ומזהמת במיוחד. אלא שאישור תכניות הבניה היוקרתיות בשטח בו שכן בעבר שדה דב, הופכות את התכנית לשדרוג התחנה לבלתי רלוונטיות, לאור מגדלי מגורים שעתידים לקום בגובה הארובות הסמוכות.  

מפת הליך תחרותי לקביעת תשלום מוגדל על יצור חשמל

במקום זאת, החליטה הממשלה החלטה מותנית, לפיה תחנת רדינג תיסגר לשיפוצים, תוך הגדלת ההולכה לגוש דן על בסיס ייצור חשמל בתחנות אחרות. ככל שהקמת פתרון ההולכה לתוך תל אביב לא יקודם מספיק מהר, תחנת רדינג תחזור לפעול בעוד כמה שנים עד שנת 2030 ואולי אף מעבר לכך, לפני שתיסגר סופית. לפי החלטת הממשלה, המועצה הארצית לתכנון ובניה הייתה אמורה להכריע בנושא עד סוף חודש יולי, אך הדיון עדיין לא התקיים.  

לפי חברת נגה לניהול מערכת החשמל, כדי להימנע ממחסור בחשמל לגוש דן בשנים הקרובות, ישנו צורך בהקמת שתי תחנות כח חדשות – האחת באזור שורק ליד ראשון לציון והשניה בחלק הצפוני. התכניות הרלוונטיות לכך הן תחנת ריינדיר ליד כפר סבא, ותחנת קסם ליד ראש העין.  

החלפת תחנת כח בפנלים סולאריים מצריכה שטח בהיקף גבוה מאוד 

חשמל סולארי מגובה באגירה עשוי להוות חלופה להקמת תחנות כח בגז, אך רק תחת עמידה באילוצים מורכבים – הקצאת שטחים בהיקף גדול מאוד ומתקני אגירה שיכולים לאפשר לייצרו הסולארי אספקת חשמל רציפה יותר, שפחות תלויה בשעות השמש, גורמי צל וסופות אבק.  

אם טורבינת גז אחת יכולה לרכז בשטח קטן של מאות מטרים רבועים הספק חשמלי של 670 מגה-ואט, הרי שהחלפתה בפנלים סולאריים מצריכה לכל הפחות 33,350 דונמים של שטחי גגות, לצד מתקני אגירת חשמל גדולים ביותר בהיקף של לפחות 2,750 מגה-ואט/שעה, כדי לפצות על אי בנייתה. כלל השטח בישראל בו מותקנים כיום פנלים סולאריים עומד על בערך 45,000 דונם. מציאת שטח בהיקף של עשרות אלפי דונמים בקיטוע וביזור גדול ברחבי גוש דן, איננה בלתי אפשרית, אך הינה בלתי סבירה במבנה התמריצים הקיים, ועלולה להימשך שנים ארוכות.