המפקח על הבנקים יאיר אבידן שלח היום (רביעי) מכתב לבנקים הישראלים בנושא ״הוגנות צרכנית בסביבה פיננסית משתנה״. המכתב רומז באופן עדין כי הבנקים פועלים באופן בלתי הוגן, לאור העלאות הריבית שביצע בנק ישראל. בעוד הריביות על הלוואות זינקו, הריביות על פקדונות עלו באופן קטן מאוד, ובמקביל ישנם מאות מיליארדי השקלים – לפחות 600 מיליארד – שמונחים בחשבונות העובר ושב ללא ריבית כלל.

בין היתר הודיע המפקח במכתב כי ״בכוונת הפיקוח על הבנקים לפעול לפרסום שיעורי הריבית הן המשולמים בפועל על-ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים בעד פיקדונות שקליים, והן הנגבים בפועל בעד מתן אשראי, זאת כדי לתת ללקוחות כלי פשוט שיסייע להם להשוות בקלות בין התנאים המוצעים בתאגידים הבנקאיים השונים ולבחור את המוצר המתאים להם."

השוואה מחייבת סטנדרטים ברורים 

פקדון בבנק איננו מוצר פשוט להשוואה בשל ריבוי הפרמטרים שלו – תקופת "נעילת" הכסף, קנס השבירה, תחנות היציאה, הריבות המובטחת, הצמדות – אם יש כאלו – לריבית הפריים או למדד המחירים לצרכן, גובה מינימלי ושיפורים בהתאם לסדר הגודל של הפיקדון עצמו. מדובר במוצר אישי, שניתן לשפר אותו באמצעות מיקוח בסניף הבנק עצמו, מעבר להצעות שמתפרסמות באתר הבנק.

השוואת מחירים פשוטה מחייבת לקבוע מספר מסלולים סטנדרטיים להשוואה מבחינת התנאים, כאשר הפער מתבטא בגובה הריבית שמוכן הבנק לשלם – מנגנון שלא קיים כיום.

המפקח מזכיר את השינוי בעולם המשכנתאות, שאמור להפוך אותן פשוטות יותר להשוואה, אך בשלב זה המפקח רק מבקש מהבנקים " לתת את הדעת לשיפור יכולת ההבנה וההשוואה של הלקוחות גם ביחס למוצרים בנקאיים אחרים" מבלי לקבוע כללים מחייבים בנושא הזה.

לפני כשבוע פנה יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר (ישראל ביתנו) לבנקים ולמפקח על הבנקים בדרישה להעלות את גובה הריביות על פקדונות, בהתאמה לעליה בריבית על הלוואות.

אין בישראל כיום בנקאות קואופרטיבית או אגודות אשראי, הפועלות במודל עסקי של מרווח נמוך במתכוון בין ריבית על הלוואות לריבית על פקדונות, למעט אגודת האשראי אופק שהנמצאת בתהליך הקמה, ולא תוכל לספק שירות מתחרה בשנה הקרובה. במודל זה, המוסד הפיננסי איננו שואף למקסם את רווחיו, אלא לספק את השירות הפיננסי באופן היעיל ביותר, תוך העברת מירב החיסכון ללקוחות, שהם גם בה בעת גם בעלי המוסד עצמו.