האם התוכנית של חברת ניהול המערכת היא תוכנית לעמידה ביעדי הממשלה או תוכנית להנמכת ציפיות? נועם וינר, מהנדס חשמל ומוביל תחום אנרגיות מתחדשות בארגון הסביבתי 'שומרי הבית', חושב שהתוכנית גורמת בפועל להנצחת הפיגור של ישראל אחר יעדי האנרגיות המתחדשות בשל גישות מיושנות ותרבות של אי-הפקת לקחים משגיאות עבר. לדבריו, יש דרכים לשלב באופן מואץ פתרונות רשת ומתקני אגירה, שדרכם אפשר לקלוט הרבה יותר חשמל סולארי ופחות גז.  

חברת נגה לניהול מערכת החשמל פרסמה לאחרונה את טיוטת תוכנית הפיתוח עד שנת 2035, כשהיא מטילה צל משמעותי על היעד הממשלתי של השגת 30% מייצור החשמל באנרגיות מתחדשות ב-2030. במקום זאת, התוכנית בנויה לפי שלושה תרחישים שונים ל-2030 – 18%, 24% ו-30%. כבר כיום מצב הרשת הוא אחד החסמים המשמעותיים לקליטת הספק נוסף של חשמל סולארי.  

"בתוכנית כתוב 30% מתחדשות, אבל הם אומרים אולי 24% או רק 18%", אומר וינר ל'דבר'. "הכוונה שלהם היא להנמיך ציפיות, להוריד את היעד, וזה מה שהם יודעים להציע". 

אולי היעדים הנמוכים הם מה שרשת החשמל הישראלית באמת מסוגלת לקלוט עד סוף העשור?
"לדעתי יש להם בעיה בתפיסה המקצועית. בתוכנית החדשה מציעים כמויות נמוכות של אנרגיה סולארית שתוכל להתחבר לרשת. למדתי לעומק את משק החשמל הישראלי, ואת הטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות בארץ ובעולם. על התוכנית החדשה של נגה חתומים אותם אנשים שחתמו על התוכנית הקודמת, שעדיין נכתבה באגף תפ"ט (תכנון ופיתוח טכנולוגיות, א.ר.) בחברת החשמל, לפני שהאגף עבר לנגה, וכבר שם רואים בעיות יסודיות". 

אילו בעיות?
"התוכנית הקודמת היא ממרץ 2020, והיא הוגשה למוחמד יחיא מרשות החשמל. 50 עמודים של בדיקת תרחישים שמתארים כמה הספק חדש נצטרך באנרגיות מתחדשות, באגירה ובגז. הדבר המדהים הוא שכתוב שם שב-2039 עדיין נצטרך להוסיף 1,800 מגה-ואט מתחנות גז פיקריות (תחנות כוח ייעודיות לשעות שיא הביקוש לחשמל). בתרחיש הכי פרו-מתחדשות ואגירה, הם הציעו הספק מצטבר חדש של בערך 2,200 מגה-ואט פיקריות".

התקנת פאנלים סולאריים על גג בגדרה. "זו לא חברה פרטית, אלה כספי ציבור – שיראו איפה טעינו, ומה עושים פעם הבאה כדי שלא נטעה" (צילום: ChameleonsEye / Shutterstock.com)

מה הבעיה בזה?
"הבעיה היא שתחנה פיקרית מאוד מזהמת ולא יעילה, והרבה יותר יקרה משילוב בין סולארי לאגירה. לפי התחשיבים שלהם, רק ב-2028 העלות של סולארי משולב באגירה ישתווה לעלות של חשמל מתחנה פיקרית". 

ואז הם מציעים להמשיך לבנות כאלו גם שנים קדימה?
"הרבה יותר גרוע. בחודשים שאחרי פרסום התוכנית הזו, התפרסמו תוצאות של מכרזים של רשות החשמל לחשמל סולארי עם אגירה במחיר של בערך 20 אגורות לקוט"ש. במכרז הבא זה אפילו ירד קצת. החשמל מתחנה פיקרית עולה סביב 60 אגורות לקוט"ש – יקר פי 3. היית מצפה שמישהו יסתכל על המציאות ויעשה קצת חושבים".

ממה זה נובע?
"לדעתי יש כאן עניין של שמרנות מחשבתית, וזו בעיה קשה. לנגה ולרשות החשמל אין מושג איך עושים משק חשמל בעולם של אגירה. הן לא עשו את זה מעולם. היית מצפה מגוף רציני לקחת חברה בינלאומית שעשתה את זה כבר, ולבקש מהם עבודה שתראה איך משלבים את זה ברשת הישראלית. במקום זה, אותם עובדים של נגה אומרים 'תסמכו עלינו' – ומה התוצאות? ניתוק מהמציאות".

ומה אתה עשית לגבי זה?
"לפני 6 חודשים נפגשתי עם ראשי המחלקות בתפ"ט לגבי הצעה שלי איך אגירה יכולה לייעל את רשת החשמל בישראל, גם את הייצור וגם את ההולכה. ראיתי שהתרחש שינוי מסוים בהנחות היסוד. במרץ 2020 דובר על הספק אגירה של 4.4 ג'יגה בעוד 20 שנה. בפגישה הם כבר דיברו על 12 ג'יגה אגירה עד 2030. בלי תוספת אגירה, רבע מהחשמל הסולארי ילך לפח. מה עוד הם אמרו? יהיו לנו כל כך הרבה תחנות בגז ואין לנו מה לעשות איתן, אז נציע שהן יפעלו שבוע-שבוע – כמו טבחים בצבא. התרשמתי שחלק גדול מהצוות המקצועי עדיין עמוק בעולם הגז. כששרת האנרגיה קארין אלהרר נכנסה לתפקיד, נפגשתי עם יועץ אישי שלה בנושא הזה".  

שרים יכולים לעצב מדיניות, לא להחליף את הדרג המקצועי.
"אני שואל איפה הפקת הלקחים? אנחנו מדברים על תכנון כל משק החשמל בישראל 20 שנה קדימה. אם אלו התוצאות, זה חוסר אחריות של השר, של מנכ"ל המשרד, של נגה. הם לא עשו בדק בית רציני. זו לא חברה פרטית, אלה כספי ציבור – שיראו איפה טעינו, ומה עושים פעם הבאה כדי שלא נטעה. זה לא קרה, ולכן גם היום הם מציעים שפע של תחנות כוח חדשות בגז".

התוכנית החדשה עדיין כוללת תרחיש של 30% מתחדשות.
"מה שהתוכנית החדשה אומרת זה: 'טעינו, צריך הרבה יותר גז. אנחנו לא מסוגלים לעמוד ביעדים האגרסיביים של שיפור רשת החשמל'".

כי תכנון והקמה של קו הולכה במתח הכי גבוה לוקח 10 שנים.
"אוקיי. אז אם זה המצב, למה שלא יעשו תכנון קדימה? בדיוק כמו שנעשה עם תחנות הכוח בגז. תבדקו מה צריך ב-2040, קחו מקדם ביטחון, תתכננו רשת להספקים האלה. מהדרום צריך להפיק 40% מהאנרגיה של ישראל ב-2040. התכנון צריך להתאים ליעדים הללו. כן עשו אותו בתחנות הכוח בגז, אבל לא בפיתוח הרשת שדרושה לקליטת מתחדשות".

תמיד אפשר להיות חכמים בדיעבד. מה אפשר לעשות מחר בבוקר שלא נעשה?
"קרתה פה פאשלה. לא חשוב מי – לא תכננו רשת בזמן. במצב היום, אומרים שאין משאבי רשת כדי לחבר מספיק מתקנים סולאריים. אבל לפי מה שמראה ד"ר נורית גל, יש יותר מדרך אחת לפתור את הבעיה. דרך אחת היא להוסיף רשת. ואז באים חכמי חלם ואומרים שזה לוקח עשור. אבל היא מראה שיש עוד דרכים. זה לא רק מתקני אגירה, זה גם שרשת החשמל כיום עובדת בקריטריון אמינות גבוה עם שולי ביטחון גבוהים למקרה של תקלה. בעצם יש קיבולת ספייר. רוב הזמן הרשת פנויה. יש בסך הכול כמה עשרות תקלות בשנה. אפשר להיות חכם יותר, ובמקרה של תקלה לנתק יצרנים סולאריים מהרשת ולפצות אותם בדיעבד". 

אתה רוצה להוריד את אמינות אספקת החשמל כדי לחבר יותר חשמל סולארי?
"לא. אני רוצה שמי שמנהל את הרשת יעבוד בצורה יותר חכמה. נכון, זה יהיה יותר קשה, צריך לדעת מתי מתקרבים לקצה ואז לנתק יצרנים כדי לא להגיע לעומס יתר. בשגרה, זה לא צפוי לקרות. השוליים ברוב השעות בשנה הן של 100%. רק בימים הכי חמים, או בסופת החורף בתקלה שמשביתה את הכול, אתה נדרש לקיבולת כפולה. בשביל זה אנחנו משלמים כל השנה, על קיבולת לא מנוצלת". 

תגובת חברת נגה לניהול מערכת החשמל 

לטענה שהתוכנית מכוונת להורדת ציפיות לעמידה ביעדי הממשלה: "התוכנית החדשה היא מאתגרת מאוד, שאפתנית ומחויבת להשגת יעדי המתחדשות, ומנהל המערכת בטוח שהיא ניתנת למימוש. יש אכן בתוכנית צעדים מאתגרים שדורשים שיתוף של כלל השחקנים במשק, והכוונה היא לרתום את כולם לתהליך". 

לטענה של 'פספוס' בהערכות הכלכליות של עלות האגירה: "כל הנתונים לגבי הערכות כלכליות למתקני סוללות התקבלו ותואמו עם רשות החשמל, ומבוססים על הערכות של גורמים בינלאומיים וכן על רכש בארץ. אנחנו מבצעים הרצה כוללת של המערכת, ובמסגרת זו משולבים מועמדים טכנולוגיים שונים שלכל אחד מהם יש תפקיד אחר. תפקיד הפיקרים ואופן הפעלתם לא מתלכדים עם זה של מערכות אגירה או מערכות אגירה משולבות PV. לכן, צריך להיזהר בהשוואה פשטנית של טכנולוגיות. המערכות המשלבות יחידות סולאריות עם מתקני אגירה מייצרות חשמל גם בשעות הערב (על ידי פריקת האנרגיה שנאגרה) וגם בשעות היום על ידי ניצול אנרגיית השמש שלא שימשה למטרות אגירה. מערכות אלו מייצרות חשמל אלפי שעות בשנה. לעומת זאת, יחידות פיקר מיועדות לייצר חשמל רק בשעות של ביקושים גבוהים במיוחד (הבטחת הספקה) ומופעלות מעשרות שעות בשנה בלבד. לכן לאמירה שיש כאן פספוס אין בסיס". 

לטענה על היעדר התייעצות עם מנהלי מערכות חשמל שכבר מתנסות בשיעורים גבוהים של אנרגיות מתחדשות לא רציפות ומתקני אגירה: "אנחנו סוקרים באופן שוטף את הנעשה בעולם לצורך שילוב טכנולוגיות מתקדמות בפיתוח מערכת ההולכה. במסגרת תוכנית הפיתוח שהגישה נגה לאישור הרשות והשרים נכללים צעדים להגברת החדירה תוך שליטה ובקרה על מתקני הייצור באנרגיות מתחדשות, הכול תוך שמירה על שרידות המערכת". 

לטענה על האפשרות לקלוט יותר חשמל סולארי דרך שינוי קריטריון האמינות: "תוכנית הפיתוח שהגישה חברת נגה נעשתה בהתאם למתווה של ניצול מקסימלי והכללת אגירה ככלי תכנוני לקליטת אנרגיות מתחדשות. מנהל המערכת איפשר ניצול מרבי של התשתית הקיימת וביצע מספר רב של פעולות שמטרתן לאפשר שילוב מתקני אנרגיה מתחדשת".