חברת מפעלים פטרוכימיים הודיעה אתמול (שבת) שהשלימה את רכישת השליטה בבזן. רכישת 16.4% ממניות החברה לישראל בבזן העלו את החברה לאחזקה של 32% בחברה, עם היתר שליטה חדש מהמדינה.

הליך רכישת השליטה נעשה תוך הנדסה פיננסית מסובכת. החברה ביצעה הסדר חוב גדול וגם גיוס חוב חדש, כדי לממש את זכות הסירוב שבידיה על מכירת מניות החברה לישראל, שבשליטת עידן עופר, לקבוצת חג'ג'. 8.5% מהמניות יוקצו בעתיד לחלק מבעלי החוב של החברה, כחלק מהסדר החוב. פטרוכימיים שילמה 554 מיליון שקלים בעבור המניות, שישועבדו גם הן לטובת בעלי החוב, שעמד טרם ההסדר על 1.65 מיליארד שקלים, כנגד מניות בזן בשווי של 600 מיליון שקלים בלבד.

טענות להטעיית משקיעים בגיוס החוב 

רכישת השליטה בבזן גרמה לדאגה בקרב ארגוני סביבה ואיגוד הערים לאיכות הסביבה במפרץ חיפה, בשל הרקע של החברה בתעשיית הדלקים, לעומת הרקע של קבוצת חג'ג' בנדל"ן. הארגונים טענו שקבוצת חג'ג' מתאימה יותר לניהול, בשל כוונת הממשלה לסלק את התעשייה הפטרוכימית במפרץ ולהחליפה בבינוי למגורים ולתעסוקה.

פטרוכימיים הצהירה שתקבל על עצמה לשתף פעולה באופן מלא עם הגורמים הרלוונטיים לצורך יישום החלטת הממשלה 1231, שכוללת "הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה, תוך שמירה על הביטחון האנרגטי ואספקת דלקים סדירה למשק", נושא שאוזכר גם בהיתר השליטה עצמו.

הארגונים 'מנקים את מפרץ חיפה', 'שומרי הבית' ו'מגמה ירוקה' פנו לרשות ניירות ערך בטענה שמפעלים פטרוכימיים הטעתה משקיעים, בכך שהציגה מצג כפול לגבי המניות המשועבדות לבעלי החוב במהלכיה להשגת הסדר חוב. בפרסום מ-7 בספטמבר נטען שמכירת המניות אפשרית ללא צורך בכל אישור מהמדינה, ואילו בפרסום מ-11 בספטמבר נכתב שמכירת המניות אפשרית רק בכפוף להיתר השליטה והשעבוד.

הרשות הגיבה לארגונים ש"העניין ייבדק ויטופל לפי סמכויות הרשות ושיקול דעתה הקבועים בדין", והוסיפה שמדובר בטיוטת הצעת המדף ולא בהצעה עצמה, שמעמדה מחייב יותר מבחינה משפטית.

בסופו של דבר, גיוס החוב הסתיים עם ביקוש גבוה, ומפעלים פטרוכימיים הנפיקה אג"ח בהיקף של 490 מיליון שקלים, בריבית לא נמוכה של 7.5% לשנה. הביקוש לאג"ח היה בהיקף של מיליארד שקלים.

לאחר הסדר החוב, השליטה בפטרוכימיים מתחלקת לשתי קבוצות – 36% לבעלי השליטה המקוריים, דייוויד פדרמן, עדי פדרמן, אלכס פסל ויעקב גוטנשטיין, בשותפות עם חברת גרין אויל בבעלות אדר שוורץ ואוהד שוורץ, חתניו של בני שטיינמץ, לצד יונה פוגל ומייקל בוברוב. אם גרין אויל תקבל גם היא היתר שליטה מהמדינה, נתח קבוצה זו יעלה ל-48%. 64% יוקצו לחלק אחר מבעלי החוב, נוסף על אגרות חוב בשווי של 245 מיליון שקלים. שווי זה ידולל ל-55% אם יתקבל היתר שליטה לגרין אויל.

על הכוונת של פטרוכימיים: רכישת שאר המניות של החברה לישראל

בזן כיום היא רווחית במיוחד, אבל תחום זיקוק הדלקים מושפע באופן ישיר מרווחיות מגזר הנפט כולו, שנוטה לנוע במחזורים צפויים של גאות ושפל עמוקים. כל עוד השיבושים באספקת הנפט בעולם נמשכים, מחיר הנפט צפוי להישאר גבוה ואיתו גם מרווח הזיקוק של בתי הזיקוק. לכן, בטווח קצר, נראה שהשגת שליטה בבזן משתלמת יותר מאחזקה באגרת חוב בשווי גבוה יותר, בלי שלחברת מפעלים פטרוכימיים יש דרך להחזיר את החוב.

לפי הדיווח של פטרוכימיים לבורסה, אם החברה לישראל לא תמכור את המניות הנוספות שלה בבזן למשקיעים בעלי אופציה עליהן עד 9 בספטמבר 2023, פטרוכימיים תוכל לרכוש כ-8% ממניות בז"ן בגבוה מבין שני מחירים – 91 אגורות למניה או 90% ממחירן בבורסה – ב-15 ימי המסחר שקודמים לפקיעת האופציה.