ערעורה של חברת השליחויות וולט, על אישור התביעה הייצוגית נגדה שמבקשת להכיר בשליחיה כעובדים, הוגש ביום שלישי בבית הדין הארצי לעבודה. הליך התביעה הייצוגית, שנמשך כבר כשנתיים, ייעצר כעת עד שיכריע בית הדין הארצי לעבודה בירושלים אם לקבל את הערעור או לדחותו.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בחודש שעבר בתביעתו של גולן חזנוביץ', שליח עבר של החברה, על הכרה ביחסי עבודה ותשלום זכויות נוספות, כתביעה כייצוגית שהכרעתה תחול על כלל השליחים. בחברת וולט מנסים ככל הנראה להימנע מכך, ולכן ערערו על אישור התביעה כייצוגית.
וולט טוענת בערעור כי בית הדין בתל אביב שגה כשקבע שהתביעה מתאימה להתדיין כתביעה ייצוגית, מכיוון שהמקרה של התובע, חזנוביץ', אינו מתאים לייצג את הקבוצה, כלל שליחי וולט, בין היתר כי "קיימים חוסר זהות מובנה באינטרסים של חברי הקבוצה השונים, וחשש כי אישור התובענה כייצוגית יסב יותר נזק מתועלת לחברי הקבוצה".
בנוסף, טוענת וולט, כי בית הדין האזורי שגה בהכרתו על קיומם של מבחני התקשרות מסוג יחסי עבודה (הקבועים בפסיקה) בין וולט לשליחיה, בהמשך לקו הטענות שלה לאורך כל התיק.
בוולט טוענים שבית הדין "התעלם לגמרי מרצונם של השליחים ליהנות מהיתרונות הגלומים במודל של כלכלת הפלטפורמות", כגון עצמאות וחוסר מחוייבות, למרות שבעבר לא הצליחה להביא הוכחה לכך שזהו רצון רוב שליחיה, ואף סירבה להצעת פשרה שתאפשר לשליחים לבחור בין שני מודלים.
כך למשל נטען, "למרות שעמדה (ועדיין עומדת) בפניהם אפשרות לעבוד כעובדים שכירים בחברות משלוחים (כגון "תן ביס"), השליחים אינם מעוניינים בכך". בוולט מציינים גם רשימת המתנה של עשרות אלפי שליחים המחכים להיכנס לעבודה בחברה, אך אינם מציגים נתונים המוכיחים זאת.
טענה מעניינת נוספת של וולט היא שלהחלטה יש השלכות דרמטיות על יכולת המשך פעילותה, היות ולדבריה, "הכרה בקיומם של יחסי עבודה בינה ובין השליחים (ככל שתתרחש) תחייב את וולט לבצע התאמות משמעותיות בבסיס המודל שלה, במטרה להתאימו למחויבויות ארגונית וכלכלית דו-צדדית המאפיינת יחסי עבודה, הרבה מעבר לפיצוי שתידרש לשלם לחברי הקבוצה (ככל שתידרש)".
בחברת השליחויות אף מאיימים כי, "שינוי מודל פעילות ישפיע בצורה מהותית וייתכן שאף בלתי הפיכה על המשך פעילותה של וולט בישראל, ועל כדאיות ההשתתפות של בתי העסק, השליחים והצרכנים בפלטפורמה שלה, כמו גם על הערך המוסף שהיא תורמת לכלכלה הישראלית".
כיום, וולט לא מעסיקה את שליחה במסגרת יחסי עבודה, והם נאלצים לעבוד מולה כ"עצמאיים", בתגמול עבור משלוח וללא שכר מינימום או זכויות סוציאליות, מה שמכונה "תעסוקת חלטורה" או "כלכלת פלטפורמה", ומפעילה כך אלפי שליחים ברחבי הארץ. לכן, הפסיקה בתביעה הייצוגית כנגדה עשויה לשנות את עולם "תעסוקת החלטורה" בישראל.
