המשא ומתן בין ישראל ללבנון לגבי תיחום הגבול הימי קרובים לסיכום, מה שיאפשר חתימה של הסכם בימים הקרובים. השגת הסכם צפויה לרסן את איומי ארגון הטרור חיזבאללה ולסלול את הדרך לחיפושי גז בלבנון. במקביל, מאגר כריש הישראלי, הסמוך לשטח הימי שבמחלוקת מדרום, צפוי להתחיל להפיק גז בשבועות הקרובים.
מבחינת ארצות הברית המתווכת בדיונים, ההסכם מקדם את האסטרטגיה האמריקאית באזור: ייצוב המצב בלבנון וערעור ההשפעה האיראנית דרך חיזבאללה. מבחינת לבנון, שנמצאת במשבר כלכלי ושלטוני קשה, להסכם משמעות גדולה.עד כה, חברות זרות שזכו לשטחי חיפוש גז בלבנון סירבו לפעול במדינה בטרם השגת הסכם עם ישראל.
מבחינת ישראל אין להסכם משמעות יוצאת דופן, שכן לישראל יש כבר מאגרי גז פעילים. עם זאת, להסכם עשויה להיות משמעות מרסנת כלפי ארגון הטרור חיזבאללה, שאיים לתקוף את אסדת הגז כריש, הממוקמת מדרום לשטח המחלוקת המקורי ואמורה להתחיל להפיק גז בשבועות הקרובים.
המחלוקת: איך ממשיכים את קו הגבול היבשתי
ראשית המחלוקת בשנת 2011, אז הגישה לבנון לאו"ם את גרסתה לגבול הימי בין המדינות, שמעניקה ללבנון רצועה של 860 קמ"ר נוספים לעומת הגרסא הישראלית לקו הגבול. ההבדלים נובעים מעמדת לבנון לסמן את קו הגבול בהמשך לגבול היבשתי, לעומת עמדת ישראל לסמן אותו ב-90 מעלות לחוף. נסיונות פשרה דאז לא צלחו. העניין בסימון הגבול הימי חודש לאור מציאת מאגרי הגז הישראלים ומשבר האנרגיה החריף בלבנון. היות והמדינה שסועה בין כוחות שונים, לבנון החריפה את תביעותיה בחודשים האחרונים בעידוד ארגון הטרור חיזבאללה.
מפגשי משא ומתן ישירים בשנת 2020, בעת כהונתו של שר האנרגיה הקודם יובל שטייניץ (הליכוד) לא הצליחו להביא לפשרה מוסכמת, ודרישות לבנון בחודשים האחרונים חריפות מאי פעם, מה שמנע הסכמה.
אם רוצים להבין את מהות משחק המשא ומתן הלבנוני, שלפתע ניסו להמציא עוד גבול ימי חדש עם ישראל עם שטח גדול בהרבה עבורם, אז תראו את המפה הבאה. לפתע, מאגר "כריש" ב"שטח לבנון" ????????????????#إسرائيل #لبنان #Israel @General_Aoun @steinitz_yuval@IsraelHayomHeb pic.twitter.com/hccql4fVX9
— Dean Shmuel Elmas (@ElmasDean) April 12, 2021
המתווך האמריקאי מטעם ממשל ביידן, עמוס הוכשטין, הצליח להגיע לטיוטת הסכם המנטרלת את מרבית המחלוקות ואמורה לכלול איזור מפורז בין קווי הגבול המקוריים שבמחלוקת.
בסיכומו של דבר, לבנון נסוגה מהחרפת הדרישות וחזרה למתווה פשרה במסגרת המחלוקת המקורית, בו מראש ישראל הביעה נכונות לפשרות. אינטרס לבנוני משמעותי הוא החרגה של קו הגבול, כך שמאגר קאנא יכלל בשטח הימי של לבנון. ראש אמ"ן לשעבר, עמוס ידלין, הסביר בראיון ברדיו 103 כי ישראל מוכנה להתגמש לגבי הגבול הימי כדי שלבנון לא תשקע לכאוס מוחלט, אך תובעת פיצוי כספי בנושא מאגר קאנא אם אכן ימצאו בו כמויות מסחריות של גז או נפט, דרישה אליה מתנגד ארגון חיזבאללה.
מודיעים על השהייה זמנית של המו"מ עם לבנון. תזכורת על סטטוס המו"מ: לבנון נסוגה מעמדתה המקסימליסטית (קו 29 הדרומי) ושבה לבסס את תביעותיה על קו 23 הנמצא *מצפון* לכריש. זאת, תוך דרישה לחרוג ממנו כדי לכלול את מאגר הגז קאנא (קאנא תמורת כריש) בשטחה. נראה שישראל טרם הגיבה לדרישה הזאת.
>> pic.twitter.com/2jNWflEp1L— Udi Evental (@UEvental) July 3, 2022
בלבנון מכהן מאז מאי פרלמנט חדש, אך המדינה עדיין נמצאת בשיתוק פוליטי מאחר ולא הושגה הסכמה להקמת ממשלה חדשה. במדינה שורר מחסור במזון בדלק ובחשמל שגורמים למשבר הומניטרי משמעותי ולהתפרצויות של זעם ציבורי. ארגון חיזבאלללה מנסה למנף משבר זה להגדלת כוחו הפוליטי בתמיכת איראן, שהתחייבה לספק למדינה דלק שיחולק על ידי חיזבאללה. מנגד, מנסים האמריקאים לחזק את ממשלת לבנון ולספק בידה אמצעים לשרת את תושבי המדינה, ובכך לייצר אופציה חלופית לתלות באיראן ובחיזבאללה.
מחלוקת פנים ישראלית על תוקף ההסכם
כנגד הסכם אפשרי על סימון הגבול הימי הוגשו שתי עתירות לבג"ץ מטעם ארגון קהלת, בטענה שהעברת הסכם שכזה מהווה ויתור על שטחים ריבוניים המחייבים אישור במשאל עם. שר האנרגיה הקודם מהליכוד – יובל שטייניץ – אמר לאתר "זמן ישראל" באוגוסט האחרון כי לא מדובר בויתור על ריבונות וניתן להעניק תוקף להסכם בממשלה בלבד, ללא אישור הכנסת ברוב מיוחס וללא משאל עם, משום שהשטח הינו שטח המים הכלכליים (עד 250 מייל מקו החוף) ולא שטח ריבוני של המדינה (עד 12 מייל מקו החוף).
ראש האופוזיציה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו האשים לפני שבוע את ראש הממשלה יאיר לפיד (יש עתיד) בכניעה לאיומי נסראללה, כחלק ממערכת הבחירות בישראל. נתניהו האשים את לפיד כי "עכשיו הוא מתכוון למסור ללבנון, ללא שום פיקוח או בקרה מצד ישראל, מאגר גז בשווי מיליארדי דולרים שישמשו את חיזבאללה לרכישת אלפי טילים ורקטות שיכוונו לערי ישראל".
לפי לפיד, מדובר ב"חוסר אחריות לאומי נורא" מפי נתניהו ש"לא מכיר את הפרטים כי לא קיבל עדכון ביטחוני. זו פגיעה באינטרסים של ישראל". עוד הודיע לפיד כי "נתתי לצוותי המשא ומתן שלנו פרמטרים ברורים מאוד בתיאום עם שר הביטחון איפה נמצאים הצרכים שלנו בביטחוני, במדיני ובכלכלי. אם נגיע לזה תוך שמירה על הפרמטרים האלה – טוב. אם לא – מדינת ישראל חזקה ותדע להגן על עצמה".
ביום ראשון האחרון קיים לפיד "דיון ביטחוני מיוחד" במסגרת פורום בלתי פורמלי, בהשתתפות ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, הרמטכ"ל כוכבי, ראש המוסד ברנע ובכירים נוספים במערכת הביטחון. בדיון נדונו תרחישים שונים כולל התרחיש בו ההסכם נכשל או לחילופין מתעכב, וישראל הזרמת הגז ממאגר "כריש" מתחילה ללא הסכם לגבי הגבול הימי – התרחיש לגביו איים חסן נסראללה מזכ"ל חיזבאללה – בו יתקוף את אסדת כריש.
לפי אורנה מזרחי, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, קיומו של ויכוח ציבורי גלוי בישראל לגבי ההסכם הצפוי עם לבנון ותוקפו החוקי יכול להפעיל לחץ אפקטיבי על לפיד להימנע מחתימת ההסכם, גם אם מבחינה משפטית הדבר יתאפשר.
בלבנון עצמה, אזרחים רבים מקווים להקלה אפשרית במשק האנרגיה, עם יושג הסכם ואם לבנון תוכל לשכנע חברות זרות לבצע קידוחי גז ונפט בשטחה הימי, ואולי להפחית במעט את תלותה ביבוא אנרגיה.
