"אם לדבוראים לא ישתלם לייצר דבש בארץ, הם יפסיקו לגדל את דבורי הדבש", מזהיר פרופ' שרוני שפיר, מנהל המכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. לדבריו, מצב כזה יפגע בכלל החקלאים בישראל, ובעיקר בציבור: "יהיו פחות דבורים שיאביקו את השדות והמטעים, והתוצרת החקלאית תפחת בצורה משמעותית. גם מחיר שירותי ההאבקה יעלה, ויגזור עלייה במחירי הפירות והירקות".

ערב ראש השנה נטבלו תפוחים בדבש מעל שולחנות חג ברחבי הארץ, אחרי שנת שיא בייצור דבש בישראל: 4.2 טון דבש, בכ-120 אלף כוורות. אבל לא הכול דבש. החלטת שר החקלאות עודד פורר על פתיחת הליך תחרותי ליבוא דבש בצנצנות, מטרידה לא רק את הדבוראים, אלא גם ובעיקר חקלאים רבים, מדן בצפון ועד אילות בדרום, שאינם מגדלים ולו דבורה אחת.

לדברי פרופ' שפיר, שמנהל את מרכז טריווקס לחקר דבורים בפקולטה לחקלאות ומומחה לקבלת החלטות של דבורים, הדבר צריך להטריד את כלל הציבור הישראלי. הוא מזכיר שמעבר לייצור הממתיק הטבעי האהוב, תפקידן המרכזי של דבורי הדבש הוא האבקת הפרחים, שבלעדיה לא יוכלו להיווצר פירות וירקות.

"חשבו שהיבול הנמוך קשור בחוסר בדשן, השקייה או כשל אחר בגידול, ברגע שהגברנו את ההאבקה היבולים גדלו." (צילום: Shutterstock)

"להאבקה ערך כלכלי אדיר בגידולים חקלאיים, וחשיבות רבה במערכות אקולוגיות", מסביר שפיר. "בין 75% ל-80% ממגוון התוצרת החקלאית שאנו אוכלים מואבק על ידי חרקים. הרוב המוחלט על ידי דבורי דבש, שהן המאביק החשוב ביותר בחקלאות."

"נזק כלכלי חמור לא רק לחקלאי, אלא גם למדינה"

"ככל שהדבוראי מקבל פחות דבש, עלות שירותי ההאבקה תהיה גבוהה יותר", מסביר שפיר את הגיון התמחור של שירותי ההאבקה. "מטעי אבוקדו, לדוגמה, חייבים האבקה. אלא שהדבורים לא כל כך מחבבות את הצוף שלו, לכן הן מייצרות דבש לא איכותי במיוחד, ובכמות נמוכה יחסית לגידולים אחרים.

"דבוראי שיציב את הכוורות שלו במטע אבוקדו, יפסיד דבש שיכול היה לקבל במקומות אחרים. מצד שני, האבוקדו תלוי בהאבקת דבורים ב-100%, ומדובר בפרי ייצוא חשוב ורווחי שמתפתח בארץ בשנים האחרונות."

"יוצא מכך שקיומו של ענף האבוקדו תלוי מאוד בהמשך הגידול המקומי של דבורי הדבש. זה ענף מתפתח מאוד בארץ, וכבר היום מדברים על מחסור בדבורי דבש להאבקה של מטעי אבוקדו. המשמעות היא שלא תהיה מספיק האבקה, כתוצאה מכך לא יהיו מספיק פירות והחקלאי הישראלי לא יוכל לייצא."

דבורה מלקטת צוף מפרח עץ אבוקדו, "דבוראי שיציב את הכוורות שלו במטע אבוקדו יפסיד דבש שיכול היה לקבל במקומות אחרים" (צילום: Shutterstock)

"התוצאה היא נזק כלכלי חמור לא רק לחקלאי, אלא גם למדינה, שתקבל פחות מיסים ותספוג ירידה בתמ"ג. אף על פי שיצוא האבוקדו שווה המון כסף, הוא לא מגיע לדבוראי שנותן את שירותי ההאבקה, ומאפשר את כל הטוב הזה."

לדברי שפיר, הצפת שוק הדבש בארץ בדבש מיובא לא רק שלא תביא להורדת מחיר הדבש, אלא אף תגרום לעליית מחירי הפירות והירקות. "אם המדינה תכשיל את הדבוראי והוא לא יוכל להתקיים מהדבש, לא תהיה לו שום סיבה לגדל דבורים. מי שיפסיד הם מגדלי הפירות והירקות, והצרכנים שישלמו יותר על מזון, כי עלות ההאבקה תהיה הרבה יותר גבוהה."

"יש פה כשל שוק: הערך הכלכלי של האבקה מוערך בפי 30 מערך הדבש, אבל זה לא מגיע לדבוראי"

שפיר מסביר שהתמורה שמקבל הדבוראי רחוקה מלשקף את התרומה שלו בפועל לכלל המשק החקלאי. "עקרונית יש פה כשל שוק", הוא מסביר, "אנחנו מאוד תלויים בהאבקה על ידי דבורים, והערך הכלכלי של ההאבקה שהן עושות מוערך במיליארדים: פי 30 ומשהו יותר מערך הדבש שהן מייצרות. כשל השוק נעוץ בכך שהדבוראי לא מקבל פי 30 יותר עבור שירותי ההאבקה, שהוא מספק".

"לשם השוואה, על פי מחירון מועצת הדבש, עלות שירותי האבקה נעה בממוצע בין 225 ל-725 שקלים לכוורת, בהתאם לסוג הגידול, העונה ולחבל הארץ בו היא מוצבת. למעשה, הדבוראי נותן שירות במחיר נמוך בהרבה מערך התפוקה שהוא מייצר. מה שמחזיק את הדבוראי זה שהוא גם יכול למכור דבש ומזה להתקיים. הדבוראי בעצם מסבסד את המדינה, בעזרת שירותי ההאבקה שהוא נותן, בכך שהוא מקבל תמורתם תשלום נמוך בהרבה ממה שהם בעצם שווים."

"הדבוראי בעצם מסבסד את המדינה, בעזרת שירותי ההאבקה שהוא נותן" (צילום: דורון הורוביץ/פלאש90)

יש מודעות לחשיבות של הדבורים לחקלאות?
"היום יש יותר מודעות להאבקה, בעיקר כי ב-15 השנים האחרונות הדבורים נעלמות ופתאום מבינים כמה הן חסרות. אפילו אם מסתכלים על מגדלים שגידלו אבוקדו, עצי פרי נשירים כמו אפרסק, נקטרינה, שזיף, תפוח, הם לא היו מספיק מודעים לחשיבות ההאבקה. חשבו שהיבול הנמוך קשור בחוסר בדשן, השקיה או כשל אחר בגידול. רק ב-15-20 השנים האחרונות, במחקרים משותפים עם מכון וולקני, מכון מיג"ל, שה"מ ואוניברסיטת תל אביב גילינו עד כמה היבול היה נמוך בגלל מחסור בהאבקה. ברגע שהגברנו את ההאבקה, היבולים גדלו."

"עדיף לשלם טיפה יותר על הדבש מאשר על כל האוכל שאנחנו אוכלים"

מה היית ממליץ למתווי המדיניות?
"אני לא עוסק בכלכלת חקלאות, אבל כמו שאני רואה את הדברים, לדבורים יש תרומה מאוד גדולה בשירותי ההאבקה. אם לא תהיה סיבה מספיק טובה למגדל להחזיק דבורים, אז השירותים שלו יהיו יותר יקרים ומחירי המזון יעלו. יכול להיות שהמדינה יכולה לסבסד את הדבוראים, אבל אז בעצם האזרח משלם את זה דרך המיסים שלו."

"עדיף לשלם טיפה יותר על הדבש מאשר על כל שאר האוכל שאנחנו אוכלים. לשם כך צריך לחשוב על מהלכים של מדיניות מכל הכיוונים. על פניו, נראה לי עדיף לתת לדבוראים להרוויח מהדבש, כשהם מסבסדים את המדינה בשירותי האבקה זולים, מאשר שהצרכן ישלם על מזון יקר או שהמדינה תסבסד את הדבוראי."

"מי שיפסיד הם מגדלי הפירות והירקות, והצרכנים שישלמו יותר על מזון כי עלות ההאבקה תהיה הרבה יותר גבוהה." למצולמת אין קשר לכתבה (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט/ פלאש 90).

"שקדים מקליפורניה עולים הרבה יותר מבעבר, כי צריך לשלם יותר לדבוראים. זה מה שיקרה בארץ"

התמעטות הדבורים ברחבי העולם היא תופעה שמדאיגה מדענים, כלכלנים, מדינאים ויצרנים כבר כמעט שני עשורים. המחסור בדבורים להאבקה מבשר אסון אקולוגי, אך גם פוגע בחקלאים ברחבי העולם, ומסב נזק סביבתי וכלכלי אדיר. פרופ' שפיר מביא את התהפוכות שחווה ענף השקדים בקליפורניה כמקרה בוחן.

"בשני העשורים האחרונים קשה יותר לגדל דבורים בקליפורניה." אומר שפיר. שוק השקדים הוא אחד מעמודי התווך של יצרני הממתקים ודגני הבוקר בעולם. השוק הסיטוני העולמי לשקדים שווה כ-8.6 מיליארד דולר. גידול השקדים בארה"ב מתרכז בקליפורניה החמימה, שמייצרת 78% מיבול השקדים העולמי. מגדלי השקדים בארה"ב משתמשים מדי חורף בכמיליון וחצי כוורות להאבקת המטעים שלהם, שנסמכים רק על האבקת דבורים.

כוורת דבורים במטע שקדים בקליפורניה. מחיר הצבת כוורת להאבקה זינק בשני העשורים האחרונים בלבד מ-50 דולר ב-2004 ל-200 דולר ב-2019 (צילום: Shutterstock)

הוצאות ההאבקה של מגדלי השקדים בקליפורניה עלו מ-6.7% מעלות הגידול ב-1998 ל-20% ב-2016. מחיר הצבת כוורת להאבקה זינק בשני העשורים האחרונים בלבד מ-50 דולר בממוצע ב-2004, ל-200 דולר בממוצע ב-2019. בעונת ההאבקה האחרונה האמיר המחיר ל-210 דולר בממוצע לכוורת.

"מי שמשלם עבור עליית המחירים הזאת הוא הצרכן," מסביר שפיר. "שקדים מקליפורניה עולים הרבה יותר מבעבר, כי צריך לשלם יותר לדבוראים. זה מה שיקרה בארץ. מחיר המזון לא ירד. אולי אנשים יקנו דבש יותר זול, ויחסכו 10 שקלים בראש השנה, אבל זה כנראה יהיה דבש פחות איכותי, ויש יותר סכנה לזיופים. המחיר הגדול יותר שנשלם כולנו הוא שיעלה הרבה יותר כסף לקנות פירות וירקות, כי מחסור בדבורים להאבקה יגרום להיצע נמוך."

"אין עדיין טכנולוגיה שתתאים לעשרות דונמים שבהם יש ביליוני פרחים"

האם אפשר למנף את שירותי ההאבקה שנותנות הדבורים כדי לייצר יותר תוצרת חקלאית, בתנאים הקיימים עכשיו?
"זה משהו שאנחנו כל הזמן חוקרים ומנסים לעשות. אין פתרון קסם. הרעיון הוא לא רק להכניס כמות גדולה יותר של דבורים למטע, אלא גם לעשות את זה בצורה איכותית יותר. כאן יש חשיבות להבנת ההתנהגות של הדבורים. המעבדה שלי מתמחה בהבנת התנהגות של דבורים. אנחנו בוחנים קוגניציה של דבורים, למידה שלהן והתנהגות."

הבנת תהליכי קבלת ההחלטות בדבורים היא המומחיות של פרופ' שפיר. במרכז טריווקס לחקר הדבורים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית לומדים החוקרים את התנהגותן ברמת הפרט וברמת הכוורת. המטרה: לפתח פתרונות לבעיות בהאבקת גידולים שונים מתוך הבנת התנהגות השיחור (איסוף הצוף) של המאביקים.

דבורים בכוורת (צילום: Shutterstock)

קיימות חלופות כיום להאבקה?
"דבורי בומבוס טובות כגיבוי וכהשלמה להאבקה שנסמכת על דבורי דבש, אבל הן לא תחליף. מחקרים שעשינו מראים שדבורי בומבוס מחזקות את ההאבקה. הן פעילות בתנאים מסוימים שבהם דבורי דבש פחות פעילות ולכן, בנישות מסוימות כמו עגבניות, אפשר להיעזר בהן."

"הכנסה של דבורי בומבוס משנה את ההתנהגות של דבורי הדבש. היא יכולה להעלות את היעילות שלהן, ואפשר להשתמש בהן בימים של מזג אוויר קצת יותר קר. אבל בנחיל של דבורי בומבוס יש פחות פרטים מאשר בנחיל של דבורי דבש, והוא לא זול בכלל. זה לא פתרון יעיל ברוב המקומות, והוא גם הרבה יותר יקר מדבורי הדבש. גם דבורי הבר יכולות לתת מענה חלקי לחיזוק, אבל גם זה רחוק מאוד מלהיות פתרון שיחליף את דבורי הדבש."

מה עם חלופות טכנולוגיות?
"קיימות גם חלופות טכנולוגיות, אבל הן יכולות לשמש כהשלמה ולא כתחליף לדבורים. חלקן מיועדות מלכתחילה לייעול השימוש בדבורי דבש: יש בשוק האגריטק חברות שמייצרות סנסורים, שתפקידם לסייע לדבוראים להתמודד עם בעיות שונות שקשורות להאבקה, מעבר לאיום היבוא. יש גם ניסיונות להכניס טכנולוגיה שתשפר את פעילות דבורי הדבש שלהן אנחנו חייבים את האוכל שלנו. מדובר בהשקעה בשיפור חייהן של הדבורים, שנגזרת שלו היא שיפור ההאבקה."

"בשנים האחרונות הוקמו חברות סטארטאפ שמפתחות פתרונות לשירותי האבקה בעזרת רחפנים, אמצעים מכאניים על הקרקע, שימוש ברוח וכדומה", מציין שפיר, אלא שכרגע, לדבריו, הם מיועדים לנישות מאוד ספציפיות. דוגמה אחת היא זרוע מכאנית שתבצע את ההאבקה במקום דבורי בומבוס בחממות עגבניות, שבהן אפשר להתקין מסילה ייעודית.

הפגנה של חקלאי ענף הדבש מול ביתו של שר החקלאות עודד פורר ביישוב משמר דוד. "המחיר הגדול יותר שנשלם כולנו הוא שיעלה הרבה יותר כסף לקנות פירות וירקות" (צילום: ללא קרדיט)

"אלה טכנולוגיות שאפשר להשתמש בהן בצורה מוגבלת, וכך הן גם משווקות", מדגיש שפיר, "הן מתאימות בתנאים מסוימים, במזג אויר מסוים, במקרים מאוד ספציפיים. אין עדיין טכנולוגיה שתתאים לעשרות דונמים של אבוקדו, שבהם יש ביליוני פרחים ומיליוני דבורים מזמזמות. אנחנו עדיין מאוד רחוקים משם שנות אור. העולם מתקדם טכנולוגית, אבל הדרישה להאבקה רק הולכת וגדלה, ככל שהמדינות המתפתחות מתקדמות לתזונה עשירה ומזינה כמו זו שבמדינות המפותחות."