החשב הכללי במשרד האוצר, באמצעות יחידת החוב בחטיבת המימון, והבורסה בתל-אביב, הודיעו אתמול (רביעי) על ניסוי ביישום של הנפקת אג"ח דיגיטלית על גבי תשתית מבוססת בלוקצ'יין. לגופים צוות משותף חדש הבוחן מערכת ניסויית למסחר וסליקה בנכסים דיגיטליים. הפלטפורמה החדשה מבוססת על טכנולוגיות חדשניות – בלוקצ'יין (Distributed Ledger Technology – DLT), חוזים חכמים (Smart Contracts) וטוקניזציה (Tokenization).
ניסוי זה ייערך בעקבות מגוון ניסויים דומים שבוצעו על-ידי מוסדות פיננסים ובנקים מרכזיים בעולם בקשר להנפקת מטבעות דיגיטליים.
לפי הודעת החשב הכללי והבורסה, "תהליכי הנפקה וניהול חוב מדינתי הם תהליכים מורכבים, שנעשים בהיקפים משמעותיים, מחייבים סנכרון בין מערכות שונות, משלבים גורמים רבים, מקומיים ובינלאומיים ומחייבים מעקב וליווי רגולטורי הדוק".
הפרויקט מיועד להוזיל עלויות, לקצר את פרקי הזמן הכרוכים בהנפקה ובסליקה של אג"ח מדינה, להגביר את השקיפות, לייעל תהליכים ולהפחית סיכונים, אך ללא פירוט אילו עלויות מקובלות אמורות להיחסך בעזרתו.
איתי צישנבסקי, כלכלן ובלוגר, כתב בטוויטר כי ניסויים מקבילים במוסדות פיננסיים ברחבי העולם לא הצליחו להביא לשיפור המיוחל, בשל מגבלות מובנות בטכנולוגיה.
1/ הכל התחיל ב-2018, כאשר הבנק העולמי הכריז שהוא הולך "להנפיק סדרת אגרות חוב בבלוקצ'יין". מדובר בסדרה קטנה, 110 מיליון $ אוסטרלי (הבנק העולמי מנפיק בשלל מטבעות, כי הוא הבנק העולמי) לשנתיים. הבנק העולמי דיווח על ביקוש רב לאג"ח, שזה לא מעניין כי יש ביקוש רב לכל הנפקה שלו. https://t.co/LBhx90JL4N
— Itay Ci (@CiItay) October 19, 2022
אגרת חוב של מדינת ישראל היא התחייבות נקובה הנקובה במטבע כלשהו, לרוב בשקלים. שימוש בארנקים דיגיטליים ותוכנות שמכונות 'חוזים חכמים' מחייב התגברות של שתי משוכות שהניסוי מתעלם מהן – הכנסת שקלים לארנק דיגיטלי שרשאי להשתתף במסחר באג"ח וביצוע תשלומי הקרן והריבית של האג"ח באותו מטבע במועדי הפדיון, כך שיוכל להיות מופקד בחשבון בנק רגיל. בשונה מהמסחר בין שחקנים מורשים, לא הוצג שום מידע לגבי נקודות הכניסה והיציאה מהמערכת היעודית וחיבורה למערכת הפיננסית הרגילה.
חברת Fireblocks היא חברה פרטית שבסיסה בניו-יורק, אשר שוויה מוערך בכ-8 מיליארד דולר. נוסדה בשנת 2018 ע"י מייסדים ישראלים מומחי Cybersecurity ומספקת פלטפורמה להעברה מאובטחת של נכסים דיגיטליים באמצעות ארנקים אלקטרוניים בתחום זרוע סיכונים רבים. עיקר פעילותה קשורה באחזקה של מטבעות קריפטו (בלוקצ'יין ציבורי) ולא במסחר בניירות ערך תחת פיקוח (על בסיס בלוקצ'יין פרטי). בפוסט הציבורי היחיד של החברה ברשת פייסבוק נכתב כי העברה מאובטחת של נכסים דיגיטליים מתוארת כ"סיוט, מה שהופך את הגידול בפעילות לכמעט בלתי אפשרי ללא הגדלת הסיכון".
לחברה למעלה מ-1500 לקוחות מוסדיים, בעיקר בתחום המשמורנות (אחזקה מאובטחת) של מטבעות קריפטו. הפתרון של FIREBLOCKS אמור לסייע להתמודד עם החסרונות המובנים של בלוקצ'יין – דוגמת אבדן המפתח הפרטי, שגורם לאבדן הנכס. חיסרון נוסף שהחברה מתיימרת להגן מפניו הוא היכולת המובנית בבלוקצ'יין לשלוח את תכולת הארנק הדיגיטלי לכתובת ארנק לא נכונה או בלתי קיימת, ללא אפשרות לבטל את הפעולה לאחר ביצועה.
במשרד האוצר סבורים שטכנולוגיית בלוקצ'יין יכול לתרום לשיפור המערכות הפיננסיות
לפי הודעת האוצר, החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר כי "אני מאמין שטכנולוגיית מבוססות בלוקצ'יין הן כאן להישאר ולאורך זמן יחלחלו לליבת השווקים הפיננסים וישנו אותם באופן מהותי ועמוק. חובתנו היא לבחון טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות כל העת".
סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן אמר "מדובר בצעד בעל פוטנציאל לקידום שוק ההון משכולל ונגיש יותר וכן על ייעול ניהול החוב הממשלתי. אני רוצה להודות לבורסה לניירות ערך ולשותפים הנוספים בפרויקט חלוצי וחשוב זה".
אנשי פיננסים כבר מתחילים להתפקח מבלוקצ'יין ומקריפטו
השקעות הון אדירות בחברות סטארטאפ בתחומי קריפטו ובלוקצ'יין מתחילות לדעוך. לפי נתוני PITCHBOOK, עד שנת 2020 היה מדובר במיליארדים בודדים בשנה. בשנת 2021, קרנות הון סיכון השקיעו סכום עצום של 25.5 מיליארד דולר, אך השנה סכום זה צפוי לרדת. ברבעון הראשון הושקע סכום שיא של כמעט 11 מיליארד, אך ברבעון השלישי רק 4.4 מיליארד.
בסך הכל מדובר בעשרות מיליארדי דולרים שהושקעו בתעשייה שהצליחה בעיקר לייצר זרם עצום של הבטחות לשיפורים במערכות פיננסיות, ללא שום רעיון שזכה לאימוץ ממסדי נרחב או אפילו להוכחת יעילות משופרת מול טכנולוגיה מסורתית במסגרת פיילוט.
בחודש שעבר התרחשה ועידת מדיניות הקריפטו 2022 ביוזמת המתכנת והיזם סטפן דיל. במסגרת האירוע הוירטואלי, התראיים, קית' פריצ'ארד, לשעבר מנהל טכנולוגיות מידע בבנק JP מורגן צ'ייס, על התועלת האפשרית בטכנולוגיית בלוקצ'יין לשימושים פיננסיים.
פריצ'ארד אמר כי הוא "בוחן את הבעיות הקיימות בתחום ואיך הטכנולוגיה החדשה יכולה לפתור אותן טוב יותר מטכנולוגיה קיימת. אני מבין היטב את טכנולוגיית הבלוקצ'יין, אבל לא מבין אילו בעיות בשירותים פיננסיים היא פותרת יותר טוב מטכנולוגיות מנוסות וותיקות. לא ראיתי אף אחת כזו עד היום. כן, בלוקצ'יין יכול לספק סביבה ללא צורך במתן אמון, אבל האם זו בעייה אמיתית בעולם הפיננסי?".
פריצ'ארד הוסיף כי המאפיין של יומן רישום עסקאות אחוד, שמתאפשר באמצעות בלוקצ'יין, הוא תכונה שהתנסה בפיתוח ממוחשב שלה כבר לפני 30 שנה, באמצעות שכפול בסיס הנתונים, "בלוקצ'יין זה לא מאוד שונה. כולם יכולים לראות את אותו מידע, אבל זה לא עדיף על טכנולוגיות וותיקות, בדוקות ומנוסות. זה לא שאין שום שימוש לבלוקצ'יין, אלא שהוא לא מיוחד ולא חדשני ולא עדיף על שיטות קיימות כמו בסיס נתונים משוכפל".
את העניין העצום בבלוקצ'יין בעולם העסקי הוא מסביר ככזה נובע בעיקר מפחד – "אם לא אכנס לזה, אז המתחרים שלי ישיגו יתרון עלי, אבל העניין בזה דועך אחרי שמבינים שזה לא מביא שום יתרון".
פניית 'דבר' למשרד האוצר, לחברת FIREBLOCKS ולבורסה לגבי התועלות המקוות מהניסוי לא נענו עד מועד פרסום הכתבה.
