דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ' בניסן תשפ"ד 28.04.24
24.6°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 24.6°תל אביב
  • 21.8°חיפה
  • 24.2°אשדוד
  • 27.2°באר שבע
  • 33.9°אילת
  • 30.9°טבריה
  • 22.9°צפת
  • 26.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

הצעה שתגדיר חברות פלטפורמה כגון וולט ואובר כמעסיקות מעוררת סערה בפרלמנט האירופי

ההצעה תעלה להצבעה בדצמבר | וולט ואובר הגדילו את תקציב הלובינג שלהן לקראתה | חושף שחיתות באובר לפוליטיקאים: "תעמדו איתן מול לובי חברות הפלטפורמה"

מונית אובר באיחוד האירופי (צילום: Jakub Porzycki via Reuters Connect)
מונית אובר באיחוד האירופי (צילום: Jakub Porzycki via Reuters Connect)
הדס יום טוב

הפרלמנט האירופי צפוי להצביע בדצמבר הקרוב על הצעת הנציבות שתגדיר חברות פלטפורמה כגון וולט ואובר כמעסיקות. לפי ההצעה, פלטפורמה שעומדת בשניים מתוך חמשת מבחני התעסוקה שבהצעה תוגדר כמעסיקה, ועובדיה יהיו זכאים לזכויות עובדים, הפרשות וזכויות סוציאליות, נוסף על סדרת חוקי הסדרה הכוללים הסכמי עבודה סדורים, שקיפות אלגוריתמית וחובות ארגוניות אל מול האיחוד האירופי והמדינות החברות שיוטלו על חברות הפלטפורמה.

לפי הנציבות האירופית, כיום עובדים למעלה מ-28 מיליון איש באירופה באמצעות פלטפורמות עבודה דיגיטליות. בשנת 2025, מספרם צפוי להגיע ל-43 מיליון איש. על פי ההערכות, כ-5.5 מיליון מסווגים באופן שגוי כעצמאים, רובם בפלטפורמות ענק כמו Uber ו-Wolt המסווגת, בכל העולם וכן גם בישראל, את שליחיהן ונהגיהן כ"קבלנים עצמאיים"- מעמד השולל מהם זכויות סוציאליות והטבות הנלוות להעסקה. כעת, לקראת ההצבעה הסופית והדיונים בין מוסדות האיחוד האירופי על ההצעה, מתעוררות שלל סערות בפרלמנט.

חברות הפלטפורמה משקיעות בלובינג

בשבוע שעבר פרסם ארגון צרפתי בשם Observatoire des multinationals מחקר חדש, לו קרא "מסמכי אובר 2", על שם הדלפת הענק מהחברה ביולי האחרון שכללה כ-124 אלף מסמכים העוסקים בקשריה הפוליטיים בשלל מדינות, כולל ישראל, שנוצלו לטובת האינטרסים שלה.

המחקר עוסק בפעילות הלובי של חברות הפלטפורמה בבית הנבחרים האירופי בבריסל ובמוקדי כוח אירופאיים נוספים בשנים האחרונות ומאז פרסום ההצעה בדצמבר שעבר, ובוחן את המגוון הרחב של האמצעים העומדים לרשותן של חברות הפלטפורמה לממש את האינטרסים שלהן באירופה, הן במישרין והן בעקיפין.

שליח וולט (צילום: נתי שוחט /פלאש 90)
שליח וולט (צילום: נתי שוחט /פלאש 90)

המחקר חשף, בין השאר, כי ההוצאה על לובינג של חברות הפלטפורמה במוסדות האיחוד הוגדלה באופן מסיבי במהלך השנים האחרונות. עוד נחשף כי ככל שהמהלכים להסדרת כלכלת הפלטפורמה באירופה התקדמו, הפלטפורמות הגבירו את הוצאותיהן על לוביסטים בבניין הפרלמנט האירופי בבריסל.

ההוצאה של ענקית ההסעות אובר על לובי באיחוד האירופי, עלתה ב-1,400% בשבע השנים האחרונות, והיא עומדת כרגע על מעל 700 אלף אירו בשנה. נוסף על כך, אובר גם העבירה את הלוביסט הראשי שלה לבריסל באפריל האחרון.

ענקית המשלוחים וולט, הפועלת גם בארץ, מככבת מיד אחריה עם הוצאה של מעל 400 אלף אירו בשנה על לובי באיחוד, ומספר הלוביסטים שלה בבריסל גדל מאחד בשנת 2020 ל-9 ב-2022. כמו כן, נחשף כי חברות הפלטפורמה חברות בסתר בהנהלות ובכוחות המימון של חברות לובי גדולות- אובר, למשל, נמצאת במבני הייעוץ של Business Europe, חברת הלובי הגדולה ביותר בבריסל.

העובדים דורשים מהפוליטיקאים לנקוט צד

לאחר פרסום הדו"ח, ביום שלישי האחרון, הפגינו אנשי קונפדרציית האיגודים המקצועיים האירופית (ETUC) וארגוני עובדים בלגיים מחוץ לפרלמנט האירופי כדי לדרוש מהפרלמנט "לעמוד איתן" מול לובי חברות הפלטפורמה ולא לתת להן להחליש את טיוטת הנציבות לקראת ההצבעה. המחאה התארגנה בזמן שנאם בפרלמנט הלוביסט לשעבר של אובר, מארק מקגאן, שנהפך לחושף השחיתות, לאחר שהדליף את מסמכי אובר המקוריים ביולי האחרון, לצד אברהים בן עלי, נהג אובר לשעבר ומייסד איגוד הנהגים של אובר.

מקגאן האשים בנאומו את חברות הפלטפורמה ב"אילוף של הדמוקרטיה", כלומר, שימוש בדמוקרטיה ובנציגיה למקסום רווחיהן, ופנה למחוקקים האירופיים בבקשה לסווג מחדש את עובדי הפלטפורמה כעובדים על מנת להבטיח את זכויותיהם.

הוא המשיך וטען כבעבר שאובר וחברות נוספות הטעו את העולם לגבי היתרונות של כלכלת הפלטפורמה, שילמו לאקדמאים כדי להטות ממצאי מחקרים, הציפו במכוון שווקים שונים ברחבי העולם ופעלו עבור האינטרסים שלהן גם כנגד נבחרי ציבור. בתום נאומו, מקגאן זכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל.

אובר (צילום: Editorial credit: MikeDotta / Shutterstock.com).
אובר (צילום: Editorial credit: MikeDotta / Shutterstock.com).

בשימוע נפרד באותו הזמן, שמעו חברי הפרלמנט האירופי את זוזנה פוצ'יקובה, מנהלת המדיניות הציבורית של אובר באיחוד האירופי, שאמרה שהחברה מברכת על טיוטת ההנחיה של האיחוד האירופי לגבי עובדי פלטפורמה, אך טענה שרוב הנהגים לא רוצים להיות מסווגים כשכירים. להגנת אובר, טענה פוצ'יקובה כי לא תגן על הטעויות שהחברה עשתה בימיה הראשונים, וכי היא השתנתה מאז שמקגאן עזב אותה.

יום לאחר מכן, ברביעי, פרצו כמה עשרות עובדי חברות פלטפורמה לבניין הפרלמנט האירופי בבריסל, וקטעו סמינר בנושא כלכלת הפלטפורמה באירופה, אליו הוזמנו רק נציגים של אפליקציות פלטפורמה ושל ברית הטכנולוגיה האירופית, במחאה על כך שלא הוזמנו ושקולם לא נשמע בסמינר.

העובדים זכו לתגובה עוינת, כשחברת הפרלמנט השוודית שרה סקיטדל, המזוהה עם הימין הקיצוני, צעקה לעברם "תשתקו". בציוץ בטוויטר שלה לאחר מכן כינתה אותם "פעילים בורים שמפריעים לפגישות". לאחר מכן, אמרה לעיתון "בריסל טיימס" כי "זה מצער שאנחנו מקבלים הנחיה חדשה של האיחוד האירופי בתחום הזה, השאלה מי מועסק ומי עצמאי צריכה להיות מוכרעת על ידי המדינות של החברות", וכינתה את ההצעה האירופית "הצעה הרדיקלית של ראש צוות המשא ומתן הסוציאל-דמוקרטי".

לאחר האירוע, חברת הפרלמנט הצרפתייה ליילה חיבי (המזוהה עם השמאל) הגיבה בציוץ משלה, ורמזה כי סקיטדל מושפעת מלובי החברות. "זה בלתי מתקבל על הדעת ששדולות פלטפורמה דיגיטלית, יחד עם חברי פרלמנט מסוימים, טווים את הרשתות שלהן בשקט בתוך המוסדות האירופיים כדי לפענח את ההנחיה על זכויות עובדי הפלטפורמה", אמרה, והביעה תמיכה בנוכחות העובדים בדיונים. "הדיונים חייבים להיות ציבוריים ושקופים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!