חברת החשמל שורפת פחם בכמויות מוגברות, דבר שמייקר את החשמל ומגביר את זיהום האוויר ממשק החשמל, כך על פי נתוני שימוש בתחנות הכוח עד חודש אוקטובר 2022, שהגיעו לידי "דבר".

השימוש ביחידות הפחם הכי ישנות ומזהמות באורות רבין בחדרה, שכבר היו אמורות להיות מושבתות, דווקא עלה ב-50% בספטמבר ואוקטובר לעומת 2021.

בעבר, פרסמה חברת החשמל את נתוני השימוש החודשיים באיחור של כמה חודשים, אך הנתון האחרון שפורסם לציבור הוא של דצמבר 2021. נתונים העדכניים שהגיעו לידי "דבר" מעידים על שימוש מוגבר בתחנות הכוח הפחמיות, כאשר ישנה תוספת מובהקת של שימוש ביחידות הישנות, המזהמות והיקרות לתפעול; יחידות 4-1 במתחם "אורות רבין" בחדרה.

"צמצמנו את השימוש בפחם למינימום האפשרי"

תושב האזור אמר ל'דבר' כי בשנים האחרונות ניתן היה לראות פחות ופחות את הצבע האפור שחור בשמי האזור, אך לאחרונה הפליטות המזהמות נראות שוב בצורה ברורה לעין.

כך למשל, בחודשים ספטמבר ואוקטובר בשנה שעברה, היחידות ייצרו כ-640  ג'יגה-ואט/שעה של חשמל. באותם חודשים השנה, הן ייצרו כ- 980 ג'יגה-ואט/שעה. להשוואה, בתקופת המעבר של החודשים אפריל ומאי 2022, יחידות אלו נוצלו להפקת כ-280 ג'יגה-ואט/שעה בלבד.

כשנשאלה חברת נגה לניהול מערכת החשמל, מדוע הגבירה את השימוש בפחם דווקא בעת שהוא הכי יקר, נמסר מהחברה: "החברה אחראית על ניהול, תכנון ופיתוח מערכת החשמל בישראל, ובכלל זה קביעת תמהיל הדלקים ביחידות הייצור השונות. על פי הנחיית שרת האנרגיה, צמצמנו את השימוש בפחם למינימום האפשרי".

את תוספת השימוש בפחם מסבירים בנגה כך: "לאור סגירת היחידות המוסבות באשכול על ידי המשרד להגנת הסביבה, נאלצנו להפעיל  יחידות פחמיות נוספות, על מנת לשמר את יכולות הייצור והשרידות של מערכת החשמל בישראל. כפי שהסברנו בעבר, התוצאה של סגירת היחידות באשכול הובילה לעלייה בשימוש בפחם, כולל הפעלה של יחידות 4-1, שמשמעותם הגדלת  זיהום האוויר, והגדלת עלויות הייצור".

המשרד להגנת הסביבה מנייד את הזיהום

במילים אחרות, לצד נסיבות שונות שמגדילות את השימוש בפחם, החלטות המשרד להגנת הסביבה לא מפחיתות זיהום אלא מזיזות אותו ממקום למקום ואולי אף מגבירות אותו.

המשרד להגנת הסביבה החליט בסוף אוקטובר לאסור על הפעלה נוספת של יחידות ייצור מיושנות ומזהמות במתחם אשכול הפועלות על גז, למרות שמחיר הגז להפעלתן זול כיום משמעותית ממחיר הפחם. את ההחלטה נימק המשרד בכך שרשות החשמל ונגה השתמשו בהנחות חישוביות שגויות לגבי התועלת והנזק של אותן יחידות.

לדבריו, "המשרד להגנת הסביבה תיקן הנחות אלה, כך שהחיסכון הוא 137 מיליון שקלים לכל היותר, וייתכן שבפועל יושג חיסכון נמוך מזה, בין השאר לאור ירידת מחירי הפחם. בנוסף, יש לקחת בחשבון עלות זיהום אוויר מקומי מפליטה מוגברת של תחמוצות חנקן וחלקיקים נשימים עדינים, הוא בהיקף של כ-172 מיליון שקלים בשנה".

לפי רשות החשמל, מדובר בתוספת עלות ישירה של 250 מיליון שקלים נוספים, שיוטלו לתוך תעריף החשמל, שכבר התייקר השנה פעמיים ועלול להתייקר בכ-30% בתוך שנה.

המשרד להגנת הסביבה מסר: "משרד להגנת הסביבה פועל בכל האמצעים העומדים לרשותו לצמצם את השימוש בפחם עד הפסקתו המוחלטת ב-2025. ואולם, המשרד להגנת הסביבה אינו קובע את סדר הפעלת תחנות הכוח בישראל אלא אחראי על המדיניות להפחתת פליטות מזהמי אוויר מקומיים ופליטות גזי חממה"

"לעניין הטענה כי תנאי היתר הפליטה של היחידות המוסבות באשכול הביאו להפעלת יחידות אורות רבין 1-4: המשרד דוחה טענה זו מכל וכל! יחידות מוסבות אלו פועלות ללא מתקנים להפחתת פליטות ועל כן הפעלת תחנת כוח בטכנולוגיה זו אסורה באיחוד האירופי עקב זיהום האוויר הגבוה ממנה (בדומה לאורות רבין 1-4). גם במקרה זה ביקש משרד האנרגיה בשנת 2015 כי בהיתר הפליטה (מ-2016) לא תידרש התקנת מתקנים להפחתת פליטות ובתמורה נקבעה מגבלת שעות הפעלה של עד 2,400 שעות בשנה, ושיחידות אלו יסגרו בספטמבר 2023 (תום תקופת ההיתר). לאחר פניית משרד האנרגיה ורשות החשמל לתוספת שעות הפעלה ליחידות אשכול בנימוק של שרידות המערכת, הסכים המשרד להגנת הסביבה על תוספת של עד 2,000 שעות הפעלה נוספות באופן חירומי ונקודתי עד סוף 2022. מנתונים שקיבלנו מרשות החשמל עולה כי יחידות אשכול אלו פעלו באותו זמן שפעלו יחידות אורות רבין 1-4 בניגוד לטענה כי השבתת אשכול הביאה להפעלה של יחידות אורות רבין 1-4."

ישראל מייבאת פחם מזהם מקולומביה

כעת, אומרת חברת נגה במפורש שההחלטה להגביל את השימוש ביחידות המזהמות באשכול, תורגמה להגברת שימוש בכל היחידות הפחמיות – כולל יחידות 4-1 בחדרה, שרק הן מסוגלות לגרום לרמת זיהום גבוהה יותר מהיחידות באשכול ביחס לתפוקה. הבדל נוסף בין יחידות הייצור, הוא שיחידות 4-1 דורשות הפעלה ממושכת יותר, כך שסך הזיהום התוספתי עלול להיות גרוע יותר מאשר היתר הפעלה לשעות נוספות חריגות באשכול.

בנוסף, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עברה ישראל לייבא גם פחם מקולומביה, שמזהם אפילו עוד יותר מהפחם הרגיל. המשרד להגנת הסביבה לא פירט את התחשיב ממנו הסיק שעצירת השימוש באשכול תפחית את זיהום האוויר ולא תגביר אותו.

רשת החשמל מוגבלת בקליטת אנרגיות מתחדשות

מעבר להחלטה הנקודתית בקיץ האחרון, כבר ב-2020, כבר החל המשרד להתנגד להקמת תחנות כוח הפועלת בגז, בטענה ששימוש באנרגיות מתחדשות בשילוב מתקני אגירה הינו לא רק סביבתי יותר אלא גם זול יותר, בניגוד לעמדת משרד האנרגיה. הדברים נכונים בתיאוריה, אך עלולים לגרום לתוצאות הפוכות מהמכוון.

במציאות, החלפת הספק של מעל 900 מגה-ואט באשכול, מצריכה הספק סולארי חדש של כ-4,500 מגה-ואט, שדומה לכל ההספק הסולארי שמותקן כיום בישראל, בתוספת הספק אגירה גבוה של לפחות 3,600 מגה-ואט/שעה.

גם אם מערכות אלו אכן זולות ונקיות יותר מבניית תחנות כוח חדשות בגז, רשת החשמל הישראלית מוגבלת ביכולת לקלוט אנרגיות מתחדשות וקצב הגידול שלהן בישראל עדיין לא עבר את ה-1,000 מגה-ואט בשנה.

לעומת זאת, טורבינות הגז החדישות ביותר, שמותאמות לעבודה במשק חשמל רווי באנרגיות מתחדשות ויכולות לעבור מספר התנעות והדממות גבוה לעומת העבר, הן האופציה היחידה להחליף בטווח הקצר והבינוי יחידות מיושנות ומזהמות במיוחד, בפחם או בגז.

חן הרצוג, כלכלן ומומחה אנרגיה מחברת BDO אמר ל'דבר' שהתנגדות לתחנות חדשות בגז לא מפחיתה זיהום, כי היא מונעת את ריענון צי התחנות הקיים ואת סיום השימוש בתחנות הפחות יעילות שבו.

אייל עופר, לשעבר יועץ מקצועי לשר להגנת הסביבה ומיוזמי המהלך לצמצום השימוש בפחם, אמר ל'דבר' כי "תחנת הפחם בחדרה היא, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, המפעל המזהם ביותר בישראל. פי 6 מהבא אחריו, תחנת הפחם באשקלון. העובדה שכיום מגבירים שימוש בפחם המזהם פי 30-20 מגז היא אבסורד מוחלט. המשרד להגנת הסביבה חייב לפעול להורדת כמות הפליטות בחדרה שעלתה מחדש, לאחר שנים של הורדה עקבית".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה פועל לקידום מעבר המשק לאנרגיות מתחדשות, נקיות וזולות – כפי שעושות שאר המדינות המפותחות ומדינות מתפתחות רבות. המשרד ביצע ופרסם עבודות עומק עם שורת מומחים אשר הראו כי העלאת אחוזי הייצור מאנרגיות מתחדשות אפשרית על בסיס הפוטנציאל הגדול הקיים בדו שימוש הקרקע בסמוך למרכזי הצריכה."

אגירה תמתן את הבעיה, אך אינה קיימת בישראל 

חלק מהשימוש ביחידות הייצור המיושנות והגרועות ביותר נובע מהיעדר הספק אגירה ברשת החשמל בישראל. התקנת הספק זה בקצב מהיר, יכולה גם להגביר את כושר הקליטה לאנרגיות מתחדשות עד פי 2.5 ללא תוספת רשת וגם להקטין שימוש בתחנות היותר מזהמות, בזכות פריקת מתקני האגירה בשעות בהן דועך הייצור הסולארי.

העיכוב באסדרה ובהקמה של מתקני אגירה גדולים גוזר שימוש מוגבר ביחידות הכי מזהמות בשעות צריכת השיא, ולעיתים גם מעבר להן, בשל הצורך להתניע יחידות ייצור כמה שעות בטרם יוכלו לעבוד בהספק מלא. ברחבי העולם הולכים ונבנים מתקנים חדישים לאגירת חשמל בסוללות ליתיום בנצילות של מעל 90% בהיקף של מאות ואלפי מגה-ואט/שעה, אך בישראל אין עדיין תכנית מאושרת אחת להקמת מתקן גדול אחד מסוג זה.

בעוד ממשל ביידן מקדיש מאות מיליארדי דולרים מתקציב המדינה לתכניות מעבר לאנרגיות מתחדשות, הרי בישראל הסכום עומד על קרוב לאפס, למעט תמיכה קטנה במחקר ופיתוח. לעומת זאת, תשתיות הגז בישראל נתמכות במאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה.

חברת החשמל מתעכבת בפתרונות הביניים 

חברת החשמל מצידה, אחראית לספק פתרונות נוספים להפחתת השימוש בפחם אך הם נמצאים בעיכוב. 2 מתוך יחידות 4-1 במתחם 'אורות רבין' היו אמורות להיות מושבתות כבר ביוני, אך נותרו לעבוד עד היום. הסיבה היא עיכובים בהקמת יחידת ייצור חדשה בגז באותו אתר, אותה מקימה חברת ג'נרל אלקטריק בעבור חברת החשמל.

ביוני האחרון אמר נציג חברת החשמל שהעיכוב יימשך 10 חודשים ובאפריל 2023 היא תיכנס להפעלה מסחרית. באוגוסט השנה, חברת החשמל עוד לא החליטה האם לדרוש פיצוי מג'נרל אלקטריק על חלקה בעיכובים.

במקביל, אחת מיחידות הייצור הפחמיות באשקלון, הייתה אמורה לעבור הסבה לגז ב-30 בספטמבר, אך תאריך היעד עבר ללא הסבה. שימוש בגז ביחידה מוסבת צפוי להיות מאוד בלתי יעיל ולצרוך כמעט פי 2 יותר גז וזיהום אוויר בעבור אותה כמות חשמל לעומת התחנה החדשה באורות רבין, אך עדיין יאפשר את הפחתת הפחם היקר, בעוד מחירי הגז בישראל עלו בהיקף מתון מאוד בהשוואה לעולם, בזכות ריבוי חוזים ארוכי טווח.

מחברת החשמל נמסר בתגובה: "החברה מפעילה את יחידות הייצור שלה בהתאם להנחיית נגה – החברה לניהול המערכת. נציין, שהיחידות הפחמיות 4-1 באורות רבין, הופסקו והועברו לשימור כבר מאמצע השנה, והן מופעלות רק לצורכי שרידות המערכת על פי הנחיית נגה. מאחר וקיימים עיכובים משמעותיים מצד חברת GE ועדיין לא נתקבלו כל התשובות ההנדסיות מצדם, נכון לכרגע לא ברור המועד, בד בבד אנחנו פועלים לצמצום הפיגורים בכל האמצעים העומדים לרשותינו. לגבי הסבת יחידה 1 ברוטנברג לגז, הפעלת היחידה תלויה בקבלת היתרים להקמת צנרת. על פי ההערכה כבר ברבעון השני של 2023 היחידה תכנס לניצול״.

ההגדרה "רק לצורכי שרידות המערכת" כיום היא למעשה תיבה ריקה, שכן היחידות הללו מופעלות יותר מאשר לפני שנה, תחת הגדרה של תחנה פעילה באופן שגרתי.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "בנוגע להיתר הפליטה של תחנת הכוח הפחמית אורות רבין 1-4, הפועלות בטכנולוגיה מזהמת במיוחד אשר אסורה באיחוד האירופי: סוכם עם משרד האנרגיה כבר ב-2015 כי ב-2016 יחודש היתר הפליטה של יחידות אלו ובמסגרתו יימנע משרד האנרגיה מלהורות לחברת חשמל על התקנת מתקני הפחתת פליטות ובתמורה יסגרו יחידות אלו לכל המאוחר עד ליוני 2022. בעקבות הסכמות אלו בין המשרדים נקבעה החלטת ממשלה 4080 אשר מעגנת את 1 ביוני יוני 2022 כמועד סגירת היחידות. המשרד להגנת הסביבה נרתם והשקיע משאבים רבים בזמן שיא על מנת להשלים את ההליך המורכב והציבורי להוצאת היתר פליטה לשני מחז"מים חדשים מבוססי גז מחצבים שאמורים היו לקום באתר אורות רבין כתחליף ליחידות 1-4 המזהמות יותר.

"אף שהיו שנים רבות להיערך ליישום סגירת יחידות 1-4 במועד שסוכם בין המשרדים ועוגן בהיתר הפליטה ובהחלטת הממשלה, לא בוצעה היערכות מתאימה של משק החשמל והיחידות לא נסגרו, וכעת הן עובדות במתכונת חירום – ומשכך הזיהום נמשך, וכלל לא ברור מתי יחידות אלו ייסגרו."

"בנוגע לסוגיית שימור היחידות: המשרד אינו סבור כי יש תועלת משקית משימור היחידות. רשות החשמל, אשר בחנה בשנת 2020 את הצורך המשקי בשימור היחידות, הגיעה למסקנה בדוח שפרסמה כי "כך, כאשר בוחנים את כלל העלויות למשק הישראלי, השימור אינו משתלם גם אם צפוי כי תקופת המחסור בגז תמשך למשך 11 שנים רצופות"

אילוצים נוספים מחריפים את הבעיה 

השימוש המוגבר בפחם נובע ממספר אילוצים נוספים. האחד הוא בלתי נשלט; ספטמבר האחרון היה חם יותר מאשר ספטמבר 2021. בזמן חג סוכות, מאגר תמר עבר תחזוקה ממושכת וידועה מראש שחייבה את הגברת השימוש בפחם.

אילוץ נוסף הוא זה שתחנות כוח שלא נערכו לרכש גז חלופי ממאגר לוויתן, נאלצו להשתמש בסולר במקום גז, שהוא יקר בהרבה וגם מזהם הרבה יותר. משרד האנרגיה לא בלם את המחדל, ואפשר למאגר לוויתן לספק למשק המקומי רק את הכמות המעוגנת בחוזים ולייצא כל מולקולה נוספת לירדן ולמצרים.

בחשבון הכספי, נוסחאות מיסוי הגז והסולר הופכים אותה להחלטה המשתלמת ביותר לקופת האוצר, אך אזרחי ישראל משלמים עליה בחשמל יקר יותר ובזיהום מוגבר.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "עמדת המשרד להגנת הסביבה כפי שהובעה פעמים רבות, היא שעד אשר יעבור המשק לאנרגיות מתחדשות יש ליישם מדיניות המתעדפת אספקת גז למשק המקומי ולא לייצוא. לצערנו, בפועל בזמן ביצוע העבודות באסדת תמר תועדפה אספק הגז לייצוא ולא לשוק המקומי, ובכך אולצה חברת החשמל להפעיל יחידות מזהמות עוד יותר על סולר ועל פחם. ניתן לפנות למשרד האנרגיה להבהרות מדוע קיימות עדיפות בייצוא על פני הייצור המקומי באופן שחייב את חברת חשמל להשתמש בסולר ובפחם, תוך זיהום רב והשתת עלויות על המשק המקומי."

יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל אסיף איזק מסר: "חובה לסגור את יחידות 1-4, הפחמיות, המזהמות הישנות, בתחנת הכוח אורות רבין באופן מיידי. אנו שנים מתריעים על כך, אך דברים לא מתקדמים".