יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יכנס היום (שלישי) את בית נבחרי ההסתדרות לישיבה דחופה בה יוכרז סכסוך עבודה כללי במשק בנושא הביטוח הסיעודי. נזכיר כי המחלוקת הניצבת בבסיס הסכסוך נעוצה בכוונת משרד האוצר להכריז על ביטול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בעקבותיו, טוענים בהסתדרות, יישארו רבבות אזרחים ישראלים, המבוטחים בביטוח הסיעודי במסגרת יחסי עבודה, ייפלטו מההסדרים הביטוחיים הקיימים ויישארו ללא כיסוי הולם.
במסגרת הבנות שהושגו בין ההסתדרות למשרד האוצר לפני כשנה, הוקם צוות משותף, בהשתתפות נציגי האוצר וההסתדרות, על מנת לגבש מודל מוסכם לפתרון קבע שימנע פגיעה בציבור המבוטחים. לטענת ההסתדרות, צוות פקידי האוצר שנבחר לקדם את הפשרה, הקשיח את עמדותיו והעלה טענות שונות בניסיון להתחמק מפתרון המשבר.
"לא ייתכן שפקידי האוצר ממשיכים להתנער מאחריות המדינה לנושא הביטוח הסיעודי" אמר הבוקר ניסנקורן, "ביטול הביטוחים הקולקטיביים הנו תרחיש בלהות שיותיר למעלה ממיליון ישראלים חשופים ולא מבוטחים, לאחר שנים ארוכות שהם שילמו על השירות. יש גבול לאטימות ולא נהסס לפעול בכל האמצעים שעומדים לרשותנו על מנת להבטיח שאזרחי ישראל לא יופקרו על ידי הפקידים. אני קורא לשר האוצר משה כחלון ולשר הבריאות יעקב ליצמן, לשלב ידיים ולפעול יחד למציאת פתרון מיידי למחדל".
משבר הביטוחים הקבוצתיים החל בשנת 2013, אז הכריז מי שהיה הממונה על אגף הביטוח במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, על ביטולם ההדרגתי. במסגרות אלו היו מבוטחים כ-200 אלף בני אדם. שר האוצר כחלון וניסנקורן הגיעו להסכם לפיו יוארך הביטוח הקבוצתי עד סוף 2016 ומי שכבר נפלט, יוכל להצטרף לביטוח הסיעודי של הקופות. אבל למרות ההסכם חברות הביטוח לא מוכנות לחדש את ההסכמים לארבע מתוך 300 הקבוצות של הביטוח. לדבר יו"ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, חוק ביטוח סיעוד ממלכתי, באם יאושר, ייתן פתרון לכלל האוכלוסייה, בכללם גם המבוטחים שנפלטו מהמסגרות הקבוצתיות.
רפורמה בהשעיה
אלא שגם העברתו של חוק הביטוח הסיעוד הממלכתי נתקלת בקשיים. בחודש יולי האחרון התבטא שר הבריאות יעקב ליצמן מספר פעמים בנושא הביטוח הסיעודי, ועל כך שאם לא ימומש עד ה-1.1.17 ייווצר משבר קואליציוני, זאת מכיוון שחוק ביטוח סיעוד ממשלתי נכלל בהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד.
הרפורמה שהציע ליצמן כוללת ביטוח סיעודי ממלכתי לכל אזרח, בדומה לביטוח הבריאות הממלכתי, שימומש על ידי קופות החולים. מקור המימון המוצע הוא העלאת מס הבריאות שמשלם כל אזרח בכמחצית האחוז – הצעה סביבה נסובה עיקר ההתנגדות של משרד האוצר לרפורמה. לטענת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, מדובר בהעלאת מסים, צעד העומד בניגוד למדיניות אותה מעוניינים להתוות. יש לציין כי הרפורמה אותה הציעה ליצמן נותרה מחוץ להצעת התקציב שאושרה בממשלה.
מימון המהלך באמצעות מס הבריאות ייטיב עם בעלי הכנסות נמוכות, שהתשלום על ביטוח סיעודי כיום לא מתחשב בהכנסתם ומכביד עליהם. לעומת זאת, מס הבריאות הוא מס ישיר שנגבה בהתאם להכנסתו של האזרח, ולכן כמעט ולא יכביד על העניים יותר.
יו"ר הסתדרות הגמלאים, שמוליק מזרחי, אמר ל'דבר ראשון' כי "בסקר שעשינו, 81% מהציבור תומכים ומסכימים להגדיל את מס הבריאות בחצי אחוז. אנחנו נאבקים למען ביטוח סיעודי ממשלתי, בשבוע שעבר ערכנו הפגנה בחיפה ובחודש הקרוב מתוכננת עוד הפגנה מול משרד האוצר".
על פי נתוני משרד הבריאות, חיים בישראל כ-200 אלף קשישים סיעודיים. מספר מקבלי גמלת הסיעוד עומד על כ-160 אלף איש, מתוכם מחצית נמצאים ברמת הזכאות הנמוכה. ממוצע ההשתתפות העצמית של המטופל הסיעודי הוא כ-3,000 ש"ח בחודש כאשר קרוב למחצית מההוצאה על ביטוח סיעודי היא פרטית: מתוך הוצאה לאומית שנתית של 12.9 מיליארד שקלים בתחום הסיעוד, כ-56% הם הוצאה ציבורית (7.1 מיליארד שקלים) ו-44% פרטית (5.7 מיליארד שקלים). מהערכות משרד הבריאות עולה כי היקף הנזקקים לטיפול סיעודי צפוי לגדול אף יותר בשנים הקרובות. על פי נתוני המשרד, מספר האזרחים שגילם הוא מעל 75 יגדל ב-20 עד 30 אלף איש בכל שנה.
