חברת תמר פטרוליום הודיעה הבוקר (חמישי) על החלטת השקעה סופית בפרויקט שלב א', של הרחבת מאגר תמר. לפי הודעת החברה לבורסה, כלל שותפות המאגר אישרו השקעה בגובה 673 מיליון דולר לביצוע הוספה של צינור הולכה שלישי מהבארות שנמצאות 90 ק"מ מזרחית לחיפה, לאסדת הטיפול וההפקה שממוקמת 23 ק"מ מזרחית לאשדוד.

שלב א' של פרויקט זה יאפשר הגדלה של כושר ההפקה, מ-1.1 רגל מעוקב של גז (BCF), ל-1.2 – גידול של 9% בלבד. להערכת החברה, מימון ההשקעות הכלולות בשלב הראשון של פרויקט ההרחבה יבוצע מתוך מקורותיה העצמיים ותזרימי המזומנים השוטפים של החברה.

שלב ב', שעדיין לא הוחלט על ביצועו, עשוי לאפשר הגדלה ל-1.6 BCF, שהם 36% נוספים או 45% בסך הכל. לפי דו"ח התזרים האחרון של החברה, כושר הפקה כזה לא יכול להתממש ללא שדרוג תשתיות יצוא הגז, לפי החלופות הבאות:

תחנת דחיסה חדשה בירדן, בעלות של 300 מיליון דולר או הקמת תחתנ דחיסה לגז באזור רמת חובב, ביחד עם הנחת צינור גז ע"י חברת הגז הממשלתית נתג"ז, שיעלו ביחד 350 מליון דולר. חלופה נוספת היא ביצוע שני הפרויקטים במקביל. שותפי "תמר" עשויים להידרש לממן עד 270 מיליון דולר מפרויקטים אלו להרחבת תשתיות היצוא.

הגברת יצוא הגז הגז מבטיחה רווחים גדולים ליזמים זריזים, אך עלולה לגרום לנזק למשק הישראלי בעתיד

ענקית הגז והנפט שברון, המחזיקה ברבע ממניות תמר, גילתה לאחרונה מאגר גז חדש מול חופי מצרים, עם כמות גז מוערכת של 100 BCM, שהם כ-30-40% מנפח הכולל במאגר תמר. גם החברות ENI האיטלקית וטוטאל הצרפתית מצאו לאחרונה כמות מוערכת של 70 BCM של גז בקידוח ניסיוני בבלוק 6 בקפריסין, במבנה גיאולוגי סמוך למאגר הגז הענק זוהר המצרי.

גילויי גז אלו בקפריסין, ביחד עם שדה אפרודיטה הקפריסאי הבלתי מפותח, יוצרים מרוץ, בו מי שיוכל להזדרז בפיתוח מאגרים ותשתיות יצוא במהירות האפשרית יזכה לרווחים גבוהים למשך מספר שנים בשל הביקוש האירופי הגדול לגז, כתחליף להישענות על אספקת גז מרוסיה.

המאגרים הישראלים תמר, לוויתן וכריש נמצאים בעמדת פתיחה טובה, היות שהם כבר מפותחים ומחוברים לרשת הגז הישראלית, המייצאת גז למצרים ולירדן, ולאור חתימת מזכר כוונות משותף לאיחוד האירופי, למצרים ולישראל. הביקוש האירופי עשוי גם לממן בעקיפין את החיפוש והפיתוח של מאגרי גז נוספים במים הכלכליים של ישראל וכן תשתיות יצוא נוספות, מעבר ל-2 מתקני הנזלת גז במצרים, אשר יכולים להגיע בשנה הבאה למלוא הקיבולת שלהם.

במקביל, יצוא מוגבר של גז ממאגרים ישראלים קיימים, ללא מציאת גז במאגרים חדשים בהיקף משמעותי, עלול לרוקן את עתודות הגז של ישראל תוך 15-20 שנה, מה שיפגע במשק המקומי באופן קשה לאחר תקופה זו.

סימנים לכך נראו כבר השנה, כאשר בחודש אוקטובר מאגר תמר הושבת לשבועיים בשל תחזוקה, ומאגר לוויתן המשיך לייצא את כמויות הגז המקסימליות. משרד האנרגיה לא התערב, מה שהוביל להגברת השימוש בפחם וגם בסולר במשק החשמל בישראל – דלקים יקרים ומזהמים הרבה יותר מאשר גז.

הכנסות מאגר לוויתן מיצוא גז בשנה האחרונה גבוהות ב60% לפחות ממכירת כמויות מקבילות בשוק המקומי, כך ששימור העדיפות באספקה למשק המקומי מחייבת התערבות רגולטורית, שלא נעשתה במקרה זה.