בית המשפט המחוזי מרכז החליט היום (ראשון) על דחייה בחודש של ההכרעה בעתירה הדורשת לבטל את נוהל משרד הפנים המגביל את תעסוקתם של זרים, מבקשי מקלט ופליטים בערים מרכזיות בישראל לחמישה תחומים בלבד. הנוהל אמור להיכנס לתוקף בפברואר הקרוב. השופט עידו דוריאן גמליאל קבע שרשות האוכלוסין ומשרדי הממשלה יגישו עמדה מעודכנת עד ל-15 בינואר, ובהתאם לצורך ייתכן שתיקבע דחייה נוספת לכניסת הצו לתוקף.
העתירה הוגשה על ידי שמונה מבקשי ומבקשות מקלט מאריתראה וסודן יחד עם קו לעובד ומספר ארגוני זכויות אדם נוספים בישראל, ארגון חברות הניקיון ומרכז השלטון המקומי כנגד שרת הפנים איילת שקד, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, היועצת המשפטית לממשלה ורשות האוכלוסין וההגירה בדרישה , התקבלה בדיון נוסף שחל היום (ראשון), בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
בדיון הקודם בעתירה, שנערך לפני כשבועיים ועסק במתן צו ביניים להפעלת הנוהל, נדחתה הפעלת הנוהל בחודש לפברואר 2023, לאחר שבדיון הראשון בעתירה, שנערך לפני כשלושה חודשים, עו"ד אלעד כהנא מקו לעובד, המייצג את העותרים, דרש להקפיא את הנוהל עד להכרעה, ובית הדין ביקר בחריפות את הרשות ואת משרד הפנים על שלא ביססו כראוי את סעיפי הנוהל על נתונים, כלל לא עסק בלאסוף כאלה ואף לא קיימו די התייעצויות עם גורמים רלוונטים.
בנוסף, ארגון חברות הניקיון הצטרף לעתירה כמעסיק מרכזי של אוכלוסייה זו, אך התחום לא נכנס לחמשת התחומים המורשים. בנוסף, שרת הכלכלה ברביבאי ביקשה להימחק מהעתירה בטענה שלא היוועצו עמה או עם משרדה טרם קביעת הנוהל.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה חיים כיום בישראל כ-28,000 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. על פי ארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים) כ-70,000 אנשים חיים בישראל תחת מדיניות הגנה קבוצתית מפני הרחקה – כ- 35,000 מתוכם הם אזרחים אוקראינים וכ- 33,000 מתוכם הם אזרחים סודנים וארתיראים וילדיהם.
כיום, מבקשי מקלט וזרים החיים בישראל ללא מעמד מאושר צריכים לחדש את אישור השהייה הזמני שלהם בכל 6-4 חודשים. יחד עם זאת, כיום, על פי החלטת ממשלה, לא נאכף כנגד אוכלוסייה זו, המחזיקה באישור שהייה זמני, איסור העסקת זרים.
הנוהל החדש של משרד הפנים צפוי להגביל את תעסוקתם של בני אוכלוסייה זו ב-17 ערים בישראל לחמישה תחומים בלבד: בניין, חקלאות, סיעוד מוסדי, מלונאות ומסעדנות באופן חלקי, וצפוי לחול על כלל מבקשי המקלט והזרים אשר שוהים בישראל תחת מדיניות אי ההרחקה למדינתם. מהנוהל מוחרגים קטינים, הורים לקטינים תלויים הלומדים במערכת החינוך הישראלית ואנשים מעל גיל 60.
"הנוהל מחייב החלטת ממשלה"
רשות האוכלוסין פתחה את הדיון בהשבה על שאלות העותרים, שברובן עסקו בבקשה לנתונים שונים לגבי הצרכים בשוק העבודה ובערים השונות. "רשות האוכלוסין לא בדקה רשות רשות ולא בדקה צרכים של כל ענף תעסוקה בישראל, זה לא תפקידה", הדגיש עו"ד דוד גוטמן מהפרקליטות, המייצג את רשות האוכלוסין וההגירה. "אנחנו מתווי מדיניות, והמטרה היא לפזר את האוכלוסייה מתל אביב ומהערים הסמוכות לה. התפקיד של רשות האוכלוסין הוא לא להסדיר את שוק העבודה או לדאוג למצוקת עובדים. תפקידינו לשמור על חוקי הכניסה לישראל". עו"ד גוטמן הוסיף ש"ביקוש לעובדים יש בכל הארץ, הם יוכלו לעבוד במקומות אחרים ויוכלו להעסיק אותם בניקיון במקומות אחרים".
"מדובר באלפי אנשים, פגיעים, שעובדים במבני העסקה שאינם יציבים. האנשים האלה יאבדו עבודה והסיכוי שלהם להשתלב מחדש בעבודה, בטח בפריפריה, הוא הרבה יותר קטן. גם הם יפגעו, גם האזורים האלה יפגעו כשאחוזי האבטלה יזנקו מעלה", השיב עו"ד כהנא, והוסיף כי לאותם אנשים אין ביטוח בריאות ממלכתי אלא ביטוח בריאות התלוי בהעסקה, ולא כל מי שיאבד את העבודה יוכל לחדש את הביטוח. "אנשים הם לא חפץ ולא כלים במשחק, אי אפשר להזיז אותם כך וכך ולא להתחשב בזכויות. הנוהל הזה עוסק כולו בתעסוקה, יש בו אלמנטים שוליים מאוד של הגירה, והוא מחייב החלטת ממשלה".
"אנחנו לא מבינים כיצד הרשות פועלת כאשר ברור לנו מהתשובה שלהם שלא נערכו שום בדיקות, זה פשוט לא נכון שהביקוש וההיצע הוא אותו דבר בכל מקום בארץ", הוסיף לדבריו של כהנא עו"ד אלון גלרט, המייצג את ארגון חברות הניקיון. "כשמקבלים החלטה כל כך משמעותית, יש צורך לעשות עבודה. אפילו משרד הכלכלה ביקש לצאת מהעתירה כי לא התייעצו איתם, הדבר הזה מלמד בצורה הטובה ביותר את הפגם בנוהל ההזוי הזה".
לדיון הגיעה גם הפעילה החברתית וחברת מועצת העיר ת"א שולה קשת, תושבת דרום תל אביב ופעילה בולטת בנוגע לקיפוח זכויותיהם של תושבי שכונות הדרום. "צריכה להיות מדיניות הגירה, אבל אם מחליטים שמבקשי מקלט נשארים במדינת ישראל, הנוהל הזה הוא לא מידתי ולא ראוי", אמר בא כוחה של קשת, "אם הנוהל בא למנוע מצב של נטל על האוכלוסייה, אז הנוהל הזה לא מתאים למה שקורה היום בשכונות הדרום. המדינה לא מתמודדת עם הבעיה, וזו לא הדרך לפתור אותה".
עו"ד מירה סולומון, המייצגת את מרכז השלטון המקומי, חיזקה את העותרים והוסיפה: "בתל אביב-יפו מרוכזים רוב רובם של מבקשי המקלט, הרשות המקומית הזו ועוד מספר כאלה הנוגעות בנוהל הביעו חשש מהנוהל הזה. הרשויות אומרות שהנוהל הזה יזיק להן. אנחנו לא מבינים את ההתעקשות על הנוהל, וסבורים שצריך לא לקיים שום אכיפה עד שהנושא יתברר סופית".
"עתידים להיות כאן מעגלי נזק, גם אם הם כאלה שלא נחשבים על ידי אנשים מסוימים"
השופט עידו דוריאן גמליאל הציע, כפשרה, שמכיוון שהנוהל אמור לחול על מבקשי מקלט חדשים, יש לקבוע תאריך שכל מי שהגיע לאחריו הנוהל יחול עליו, ומי שנמצא בישראל לפניו – הנוהל לא יחול לגביו. רשות האוכלוסין לא הסכימה, והשופט דוריאן גמליאל הטיח ברשות שוב שהם לא שאלו את הגורמים הרלוונטיים. "אנחנו סבורים שלנו, הגוף שמתכלל את העניין, יש את מלוא היכולת להכריע בעניין הזה, גם ללא גורמים נוספים", ענה נציג הרשות. "אנחנו סבורים שהתכלית ראויה והנוהל מידתי".
השופט דוריאן גמליאל הוסיף ושאל את רשות האוכלוסין למה לא להכניס את חברות הניקיון לנוהל. "חברות הניקיון הוא לא הגוף היחידי שלא התייחסנו אליו", ענה ראש מנהל אכיפה וזרים, יוסי אדלשטיין. "אנחנו לקחנו את התחומים שהמדינה איפשרה לזרים לעבוד בהם. בחנו את הסוגייה בהיבט ההגירתי ולא לפי תחומי העיסוק. לתחום הניקיון אין היתרים להעסיק עובדים זרים, לכן הוא לא נכלל בתוך הקבוצה לה אישרנו את המשך ההעסקה".
"עתידים להיות כאן מעגלי נזק, גם אם הם כאלה שלא נחשבים על ידי אנשים מסוימים", אמר השופט דוריאן גמליאל. "צריך להביא בחשבון את האספקטים הכלכליים, של שוק העבודה ושל הרשויות המקומיות. יש צורך להעריך בצורה אחרת את הסיכונים. צריך לקחת פה את הזמן, לתת לשר פנים חדש להיכנס ולברר את הנוהל".
"העמדה שלנו נותרת בעינה", מדגיש גוטמן. "לשרת הפנים יש את הסמכות לקבל החלטה מהסוג הזה. התכלית שעומדת בבסיס הנוהל הוא ביטוי למדיניות רבת שנים". בסופו של דבר, לאחד התייעצות, רשות האוכלוסין הסכימה להביא בהקדם את הנוהל לשם תיקוף בפני השר החדש, בהנחה שתקום ממשלה במהלך השבוע הבא, ולקבוע תאריך חדש לקביעת הנוהל לכל המאוחר עד ה-15.1. מתן פסק הדין או החלטה אחרת יושהה לפחות עד לתאריך זה.
