מדד המחירים לצרכן עלה אתמול (ראשון) ב-0.3%, מה שמותיר אותו ברמה שנתית של 5.3%. הכלכלנים מעריכים שכעת הוא יתחיל לרדת; לא בזכות התכנית שהציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שתאט את עליית המחירים בעשיריות אחוז בודדות, אלא מאותה סיבה שהמחירים עלו מלכתחילה: שינוי מגמה במחוללי האינפלציה בעולם.

אבל האינפלציה החשובה כרגע היא זו שכבר הייתה. מאז תחילת 2021 עלו המחירים בכ-7.8%. כלומר, מי שהמשכורת שלו לא השתנתה בשנתיים האחרונות, יכול לקנות בה 7.8% פחות מוצרים.

המחירים שעלו לא ירדו בחזרה, והתכנית של נתניהו וסמוטריץ' כלל אינה מתיימרת לעשות זאת. לכן, כדי להקל באמת על הציבור, חייבים שר האוצר וראש הממשלה לשנות את הצד השני במשוואה, שהוא השכר. על שולחן הממשלה יש כרגע כמה דרכים לעשות זאת.

תכנית נתניהו תאט את עליית המחירים בפחות מחצי אחוז

יום אחרי שהציגו סמוטריץ' ונתניהו את תכניתם, עדכנו כלכלני בנק הפועלים את תחזית האינפלציה בחודשים הקרובים ובשנה כולה. להערכתם, הצעדים שהוצגו יפחיתו את העלייה במדד המחירים לצרכן בעשירית האחוז בחודשים ינואר (0% במקום 0.1%) ופברואר (0.1% במקום 0.2%). בשנה הקרובה כולה ירד מדד המחירים ל-2.7%, במקום 3% בתחזיות קודמות. בתרגום לשקלים, מדובר בהכבדה של עשרות שקלים למשק בית בחודש.

נתניהו מבין כלכלה, וכנראה שגם הוא יודע שהכותרת 'הקפאת מחוללי האינפלציה' היא מנופחת. האינפלציה היא תופעה עולמית, שמונעת קודם כל משיבושים בשרשרת האספקה ועליית מחירי האנרגיה, כתוצאה ממשבר הקורונה והמלחמה באוקראינה. החדשות הטובות הן שבכל הכלכלות הגדולות, נראה שהאינפלציה כבר עברה את השיא ומתחילה לרדת. החדשות הרעות הן שעליות המחירים לא הסתיימו, וכאמור, שהצעדים לא ימחקו את האינפלציה שכבר הייתה.

לאזן את המשוואה: הסכמי השכר, צווי הרחבה, שכר מינימום

כדי לאזן את המשוואה יש לממשלה שלושה כלים, שיקבעו מחדש את רמת השכר במשק לכזו שמתאימה לרמת המחירים החדשה.

הראשון והמשמעותי מכולם הוא הסכמי המסגרת במגזר הציבורי. הסכמים אלו משפיעים בצורה ישירה ועקיפה על כ-600 אלף עובדים, שסובלים כבר ארבע שנים משחיקת שכר, מאז סיום הסכם השכר הקודם שלהם ב-2019. זהו הסכם השכר הגדול ביותר במשק, שעיקרו קביעת פעימות תוספת שכר לפיצוי על עליית המחירים.

הסכמי מסגרת מהירים שיפצו על עליית המחירים שהייתה ויקחו בחשבון את זו שתהיה, יתנו את המענה הרחב ביותר לשחיקת השכר. השכר במגזר הציבורי משמעותי לא רק בעבור עובדי שירות המדינה, הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות, אלא גם בקביעת סביבת השכר במשק כולו. הסכם שכר משמעותי יוכל גם להתמודד עם הקושי לגייס עובדים לתפקידים מהותיים לחברה.

על שולחן הממשלה נמצאים גם ארבעה צווי הרחבה שקובעים העלאת שכר ושיפור בתנאים לארבע קבוצות עובדים חלשות: מטפלים סיעודיים, עובדי ניקיון, עובדי הסעדה ועובדי בניין. ארבעת הצווים מכסים בין עשרות למאות אלפי עובדים, שזו הדרך היחידה להבטיח ששכרם יעמוד בקצב עליית המחירים. צווים אלו מבוססים על הסכמים שחתמה ההסתדרות עם ארגוני המעסיקים עוד בתקופת הממשלה הקודמת, וממתינים לחתימתו של שר הכלכלה החדש, ניר ברקת.

בנוסף לאלה יכולה הממשלה להעלות את שכר המינימום מעבר לעלייה האוטומטית של 272 שקלים הצפויה בחודש אפריל, שצפויה להעמיד אותו על 5,572 אלף שקלים. בהסתדרות קוראים לממשלה להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקלים באופן מיידי.

הטיפול ביוקר המחיה עובר דרך צד ההכנסה

הקפאת תשלומי ארנונה וצעדים דומים שהציגו נתניהו וסמוטריץ' הם כסף קטן ביחס לנטל הגדול על משקי הבית. הפתרון המלא חייב לעבור דרך צד ההכנסה של הציבור. הממשלה צריכה להכניס את היד לכיס, ואין פשוט וצודק מכך כשבקופת האוצר הצטברו עודפי גביית מסים של עשרות מיליארדי שקלים, ולראשונה מזה 35 שנה גם עודף תקציבי בסך עשרה מיליארד שקלים נוספים שבהם הממשלה לא עשתה כל שימוש.

הטיפול ביוקר המחיה עמד במרכז קמפיין הבחירות של נתניהו. כדי לממש את ההבטחה הזו, נדרשים צעדים משמעותיים להקלה ממשית על האזרחים, שרבים מהם מתמודדים כבר שנתיים עם מחירים עולים ושכר קפוא.