"העוני בקרב אזרחים ותיקים בישראל גואה. זה דבר מאוד מדאיג, אבל לדעתי המצב הרבה יותר חמור: המון זקנים עניים נמצאים גם מעל לקו העוני", כך אומר ל'דבר' פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה (חקר הזקנה), בעקבות פרסום ממצאי דו"ח העוני בשבוע שעבר שהצביע על גידול בשיעור הזקנים העניים. הקריאה שלו לממשלה פשוטה וברורה: להציב יעד לאומי למיגור העוני בקרב אזרחים ותיקים, ובטווח המיידי, להעלות את קצבת הזקנה והבטחת הכנסה.

לפי דו"ח העוני של ביטוח הלאומי שהתפרסם השבוע, כמעט כל זקן חמישי בישראל (17.6%) נמצא מתחת לקו העוני נכון לשנת 2021. מדובר ב- 212.3 אלף אזרחים ותיקים שמכניסים פחות מ-2,849 שקלים בחודש לנפש תקנית (חישוב שמייחס משקל שונה למספר הנפשות בכל משק בית). זו האוכלוסייה שסבלה מהעלייה הגבוהה ביותר בתחולת העוני- מ-16.4% ב-2020 ל-17.6% ב-2021.

לדברי בריק, מעבר לנתון זה או אחר על היקף העוני, ישנו עיקרון שצריך לעצב את המדיניות – עוני בקרב קשישים אינו מוסרי. "השאלה החשובה שצריך לעסוק בה היא למה בכלל צריכים להיות אזרחים ותיקים עניים במדינת ישראל. אם אנחנו חברה מתוקנת, שמאמינה בערכי המוסר והצדק, אז האזרחים הוותיקים ראויים לכבוד הראוי להם. חלק מזה זו הזכות לחיים בכבוד מבחינה כלכלית. בחברה ערכית לא יכול להיות שכל זקן חמישי עני".

מה הכי דחוף וחשוב לעשות?
"זו שאלה קשה. מבלי משים, אנשים לא עושים את האבחנה בין דחוף וחשוב. הדבר הכי חשוב הוא למגר את העוני של אזרחים ותיקים בישראל. זה לא יעלה למדינה המון. להערכתי, בפחות מ-10 מיליארד שקל בסך הכול אפשר למגר את העוני בקרב אזרחים ותיקים בישראל. הכי דחוף להעלות בכמה שאפשר את קצבאות הזקנה, ואת השלמת ההכנסה שלהן".

הממשלה הקודמת העלתה את קצבאות הבטחת ההכנסה לזקנים, שאותן מקבלים הזקנים העניים ביותר. גם לפי דו"ח העוני שפורסם עכשיו, הקצבה הזו היא אמצעי יעיל ביותר בחילוץ מעוני. מדוע אתה טוען שצריך להעלות גם את קצבאות הזקנה לכל הזקנים?
"זה נכון שהבטחת ההכנסה עוזרת, אבל עדיין, גם היא השאירה בעוני חמישית מהזקנים. אני באמת מאמין שבביטוח הלאומי עושים עבודה מאוד קשה, אבל אני מסתכל על השורה התחתונה. יש היום כמעט 20% אזרחים ותיקים מתחת לקו העוני. זה לא צריך להיות. אז בסדר, נותנים קצבאות, נותנים השלמת הכנסה, עובדים מאוד קשה ובשנה הבאה זה יהיה 19%, 18%, אפילו 15%. זה עדיין לא צריך להיות.

באילו מקרים הבטחת ההכנסה לא מסייעת לזקנים לצאת מעוני?
"אחת הבעיות היא שלא כולם זכאים להשלמת ההכנסה. בין עולי ברית המועצות למשל, יש אנשים שהחלו לעבוד כשהגיעו ארצה כמבוגרים צעירים, בגיל 35, 40 או יותר, וצברו פנסיה זעומה. הפנסיה שלהם די גבוהה כדי לא לזכות אותם בהשלמת הכנסה, אבל זעומה מספיק כדי לא לאפשר להם חיים בכבוד".

"אדם כזה, שיש לו פנסיה של 3,000 שקל, למשל, שצריך לשכור דירה בשוק הפרטי, אין לו כסף לאוכל. והשכבה הזו ענקית, להערכתי באזור ה-100 אלף איש, שנמצאים מעל קו העוני ולכן לא זכאים לכל ההטבות של אלה שמקבלים השלמת הכנסה, אבל הם במצבי עוני קשים לא פחות. לכן, העלאת קצבת הזקנה האוניברסלית היא אולי הדבר הדחוף ביותר."

ומה צריך לעשות חוץ מהעלאת הקצבאות?
"מדינת ישראל צריכה להציב לה יעד גדול יותר: מיגור העוני בקרב האזרחים הוותיקים. זה לא יעזור בכל פעם להעלות בכמה גרושים את קצבאות הזקנה או את השלמת ההכנסה שלהן, יש צורך במשהו מקיף יותר".

מה הדרך ליעד כזה?
"יש האומרים שיש להצמיד את הקצבה לשכר הממוצע, או ממש להשוות לשכר המינימום, אבל ההצעה שלי היא הצעה מהפכנית יותר".

לקבוע את קו העוני לפי ההוצאות, לא לפי ההכנסות

פרופ' בריק מציע לשנות את הגדרת העוני, כך שתשים במרכז את היכולת להתקיים בכבוד. קו העוני בישראל, בדומה לעולם, מחושב באופן יחסי, ונקבע על פי מחצית מההכנסה החציונית, כלומר, הכנסה בגובה של עד 50% מההכנסה החציונית לנפש תקנית.

לדברי בריק, "צריך לקבוע את קו העוני לפי ההוצאות, ולא לפי ההכנסות. לקבוע סל של צרכים, שמאפשר חיים בכבוד לאזרח ותיק, לחשב את המחיר שלו וכך לקבוע את קו העוני. בצורה כזו, אפשר יהיה לסייע לכל מי שאינו מגיע אליו ולהשלים לו את ההכנסה".

האם לדעתך זה ישים?
"זה לא בשמיים, זה גם לא איזה רעיון מבריק שלי. בארה"ב יש מדידה כזו, וזו גם שיטה שהועלתה כבר לפני מספר שנים על ידי שרגא ברוש בתקופתו כיו"ר התאחדות התעשיינים".

בריק מדבר על תכנית שקידמה התאחדות התעשיינים ב-2017, שהגדירה סכום הכנסות כולל ל-"קיום בכבוד" המבוסס על סל צרכים ומוצרים, שאז עמד על 4,670 שקלים ליחיד ו-7,780 לזוג. הוועדה שהקימו הציעה שהתכנית תתוקצב בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל בשנה, כ-1.5 מיליארד שיגיעו מהמעסיקים במשק דרך הפקדה לביטוח הלאומי, ועוד כ-1.5 מיליארד מקופת המדינה. התכנית נתקעה במשרד האוצר.

"אם מקבלים את ההצעה הזו, וקובעים סל צרכים שמאפשר קיום בכבוד, זה פותר גם את הבעיה של האוכלוסייה שמעט מעל קו העוני הסטטיסטי. כל עוד יש סל ברור של שירותים, מוצרים וצרכים, הרבה יותר קל להגיד למי יש יכולת להשיג אותו, ולמי אין וצריך להשלים לו את ההכנסה".

"דה-אקדמיזציה של מקצועות הבריאות היא פגיעה ישירה באזרחים הוותיקים"

התכנית של ברוש נתקעה. גם תכניות דומות ויפות מאוד כמו "הזכות לרווחה טובה" ועוד- לא מתקדמות. לא עדיף להימנע מלדבר על תוכניות גדולות?

"אני מבין שיש להצעה הזו סיכוי קטן. לכן גם אמרתי שהכי דחוף זה להעלות את קצבאות הזקנה ואת ההשלמות הנלוות".

"אבל באופן כללי, אני כמובן יודע שהנושא של הזדקנות וזקנה לא נמצא מספיק גבוה בסדר העדיפויות הלאומי בכל הממשלות. זה נושא לא 'סקסי' בחברה בכלל, ובטח לא אצל הפוליטיקאים מכל גווני הקשת הפוליטית. למרות זאת, גם בגלל העלייה בתוחלת החיים והארכת החיים, שבעקבותיה יש הרבה יותר אנשים זקנים, וגם בגלל תקופת הקורונה, ישנה עלייה מסוימת של הנושא בסדר העדיפויות הציבורי בשנים האחרונות".

איך למשל?
"בממשלה הקודמת, כשמירב כהן (יש עתיד) הייתה שרה לשוויון חברתי, היא הובילה מספר תכניות בנושא, ובממשלה שלפניה ועדה בראשות ח"כ טלי פלוסקוב (הליכוד) עבדה על תכנית אב לאומית בנושא הזקנה. אני כן חושב שיש עדנה מסוימת לנושא".

אתה מאמין שהמגמה תימשך גם בממשלה הנוכחית?
"אני מקווה. לדעתי, בפוליטיקה הנוכחית נושאים אחרים, שנמצאים בוויכוח יותר בוער, נמצאים יותר על סדר העדיפויות. אבל אני מקווה מאוד שיתייצב משהו, למרות שכבר רואים נזקים".

אילו נזקים למשל?
"למשל, ההצעה לדה-אקדמיזציה של מקצועות הבריאות, זו כבר פגיעה ישירה באזרחים הוותיקים. מקצועות הבריאות זה פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וכו'- אזרחים ותיקים הם קליינטים עיקריים של אנשי המקצוע האלה. אני לא הייתי מסכים שיטפל בי מישהו לא מקצועי או שלמד חצי מקצוע".

בריק מציין סוגיה נוספת לפתחה של הממשלה החדשה והיא מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי. "הביטוח הלאומי בגירעון אקטוארי קשה ביותר, זו בעיה קשה ששייכת הן לאזרחים הוותיקים, והן לאזרחים הצעירים, שגם יהיו ותיקים יום אחד אם יתמזל מזלם".