"אם תהיה אצלנו רעידת אדמה כמו שהתרחשה בטורקיה נראה מראות דומים", כך הזהיר היום (שני) אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. הדברים נאמרו בסדרת ישיבות שניהלה הכנסת בנוגע למוכנות של מדינת ישראל לרעידות אדמה, על רקע הקמתה של ועדת שרים עליה הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשישי האחרון, וזאת לאחר שלא התכנסה ועדה שדנה בנושא רעידות האדמה מעל לשבע שנים.

לדברי יהב, מיפוי שנעשה בשנים האחרונות מציב בסכנה להיקפי פגיעה קשים במקרה של רעידת אדמה את ירושלים, בית שאן, טבריה קריית שמונה, חיפה והקריות ועוד מספר יישובים בדרום, "אנחנו במקום לא רע לעומת מדינות בעולם, אבל ההתקדמות היא מאוד איטית" אמר יהב.

בניין דירות בבית שאן. פחות מ1% מהמבנים שחוזקו נמצא באזור הצפון (צילום: דוד טברסקי)

בוועדת הכספים נציג משרד הביטחון ציין שלפי הערכת המדינה, הנזקים בעקבות רעידת אדמה גדולה בישראל יעמדו על 150 מיליארד שקלים, וכי היערכות טובה תוכל לצמצם את הנזקים, לצד הצלת חיי אדם, בעשרות מיליארדים.

נציגי האוצר טענו מנגד שהמדינה לא מחזיקה בתקציבים מיוחדים להתמודדות מנע עם רעידות אדמה שמעבר להקצאות המתקיימות היום לתהליכי פינוי-בינוי, תמ"א 38 ותחזוק מבנים באזורי סיכון, "יש תקציבים שיום אחרי רעידת אדמה תקציבים יופנו לנושא במידת הצורך" אמרו.

על פי האוצר, ישנם תקציבים ייעודיים לשיקום וטיפול, במידה ואכן תתרחש רעידת אדמה אך הסכומים אינם ידועים ואין פרוטוקול ברור (כמו במקרה של קופסאות קורונה) כיצד להוציא את הכסף לכשיידרש.

לטענת האוצר, בשבע השנים האחרונות האוצר תיקצב תכניות התחדשו עירונית, בעיקר במסגרת הסכמי הגג מול רשויות בפריפריה, והם עומדים על כ-7 מיליארד שקלים. ככל שמדובר בתחזוק מבנים קיימים שלא בהתחדשות עירונית, מדובר בהוצאה שלא עולה על כמה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה שהספיקו, כך על פי מרכז המידע ומחקר של הכנסת, לחזק 133 מבנים בלבד בתקופה המדוברת.

על פי דוח מיוחד שהוגש לשולחן הממשלה, מרכז המידע הראה שלאחר 16 שנים בהם קבלנים משתמשים בחוקיי תמ"א 38 לחיזוק בניינים, חוזקו 1834 מבנים, המהווים כ-2.3% מהמבנים המצריכים חיזוק בארץ. עוד כ-4,500 מבנים (5.6% מהמבנים הדורשים חיזוק) קיבלו היתר. פחות מ1% מהמבנים שחוזקו נמצא באזור הצפון והפרויקט כולו הוגדר ככישלון עוד ב-2019 בגלל שלא עמדה ביעדי חיזוק של 10% לפחות בפריפריה

הריסות מבנה שניזוק מרעידת האדמה בטורקיה. "אם תהיה אצלנו רעידת אדמה כמו שהתרחשה בטורקיה נראה מראות דומים" (צילום: אוריאל לוי)

יש לציין שהאוצר ממשיך להתנגד לתקצוב תהליכי התחדשות עירונית בפריפריה, המוערכים בכ-6.5 מיליארד שקלים. חדשות N12 פרסמו בשישי האחרון שהממשלה קיבלה החלטה לתקצב חיזוק מבנים באזורי סיכון במיליארדי שקלים, אך הדברים לא עלו בשנית בוועדה.

"שממשלת ישראל תשים כסף לחיזוק מבנים, ורק אחר כך תדון במי יטפל בפצועים ויפנה את המתים" אמר ז'קי לוי, ראש עיריית בית שאן, ששלח מכתב בנושא לראש הממשלה , בנימין נתניהו, בשבוע שעבר ודרש התערבות ישירה של המדינה בתקצוב חיזוק המבנים בעיר. יו"ר ועדת הפנים, יעקב אשר, הביאה מורת רוח מזה שהשיח בממשלה והאוצר נוקט עמדה שמרנית בכל הקשור בתקצוב תכניות חיזוק מבנים בסכנה "דרושה התערבות מדינה, גם בתקצוב לצורך חיזוק מבנים וגם בהקלת רגולציה על יזמים", אמר אשר

"מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה, בסה"כ מדובר על זה שיצטרכו תקציב מיוחד" אמר יו"ר וועדת הכלכלה, משה גפני, שטען שהתקציבים שמוקצים היום למניעה מזעריים "מה עושים עם עשרות ומאות אלפים שנותרים ללא קורת גג?".