מערך ההכשרות המקצועיות צפוי להשאר בשלמותו במשרד העבודה שהוקם לאחרונה, בראשות השר יואב בן צור, כך על פי בדיקת 'דבר' עם גורמים בכירים במשרד. עם זאת, מנהלת המעסיקים ופעילות ההכשרה תוך כדי עבודה (On The Job Training) בשיתוף המעסיקים – יועברו לאחריות משרד הכלכלה.
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להרכבת הממשלה, כוונת הסיעות הייתה לחלק את זרוע העבודה בין משרד הכלכלה בראשות השר ניר ברקת (ליכוד) למשרד הרווחה בראשות השר יעקב מרגי (ש"ס). זאת לאחר שבמהלך הממשלות האחרונות הועברה הזרוע ופעילותה כבר מספר פעמים בין המשרדים.
לפני כחודש, בין היתר בעקבות מאבק העובדים והסתדרות עובדי המדינה, עברה החלטת ממשלה להפוך את זרוע העבודה למשרד עבודה עצמאי בראשות השר יואב בן צור מש"ס. במסגרת החלטה זו, דובר בכל זאת על פיצול תחום הכשרות המבוגרים מהמשרד החדש למשרד הכלכלה, תוך הפרדתה גם ממערכת החינוך המקצועי לנוער.
על פי בדיקת 'דבר', עולה כי כעת גם תוכנית זו לפיצול תחום ההכשרות בין המשרדים נזנחה, והתחום כולו צפוי להשאר במשרד העבודה – זאת למעט מערכת ההכשרות תוך כדי עבודה (OJT) הצפויה לעבור עם תקציבה למשרד הכלכלה.
בוועידת שוק ההון האנושי של AllJobs שנערכה היום (שלישי) ביפו, בירך שר העבודה יואב בן צור את ראש הממשלה ואת משרד האוצר על ההחלטה להקים מחדש את משרד העבודה, שלא היה משרד עצמאי מאז שנת 1977, והוסיף כי מפלגת ש"ס פעלה לקידום מטרה זו כבר משלב ההסכמים הקואליציוניים. "הנושא של השמה בעבודה ואוכלוסיות מיוחדות שייכנסו למעגל העבודה הוא חלק מהמאבק שלנו ביוקר המחיה ומצב של משפחות מתחת לקו העוני. אנחנו סבורים שאם אדם מגיע לעבודה מכובדת במשכורת ראויה – משפחתו הופכת למשפחה נורמטיבית שיכולה לפרנס את עצמה" אמר.
השר הוסיף שהוא רואה חשיבות גדולה לקידום תחום ההכשרות המקצועיות וההשכלה הטכנולוגית. "כבר היום אנחנו חסרים עובדים מקצועיים, ועתודות ההון האנושי שקיבלנו עם העלייה מתבגרות. נפעל למצוא פתרונות גם מתוך אוכלוסיות שטרם מוצו, וניתן להן משאבים. לא יכול להיות שהמדינה מסלילה לאקדמיה רק לשם אקדמיה, ושבלי תואר אתה לא שווה כלום. לא יכול להיות דבר כזה, המשק צריך סינרגיה שכוללת גם הכשרות מקצועיות״.
מנכ"לית זרוע העבודה במשרד, תאיר איפרגן הוסיפה: "ישנם פערים ברמות התעסוקה והשכר של אוכלוסיות שונות. גברים חרדים ונשים ערביות ששיעור התעסוקה אצלם נמוכה. שתי הקבוצות הללו הן כמחצית מתלמידי בתי הספר היסודיים. עתיד שוק התעסוקה תלוי בהשתלבותן בשוק התעסוקה. להכשרות המקצועיות יש תפקיד קריטי והן המפתח לרכישת המיומנויות הנדרשות. הן אלו שיש בכוחן להשפיע על פריון העבודה, ולכן צריך לחזק את הרלוונטיות של מערכות ההכשרה. אנחנו עוקבים אחרי שכר הבוגרים של המערכות הללו ונבחנת התשואה לבוגרים. אנחנו מרחיבים את ההכשרות שמספקות את התשואה הגבוהה ביותר. אלו שהשוק מאוטט לנו שאין דרישה לבוגריהן – ניתן לצמצם".
מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית במשרד, ניצן ממרוד אמר: "התפקיד שלנו הוא לארגן את ההכשרות המקצועיות בשיתוף מלא עם המעסיקים, זה השינוי התפיסתי שאנחנו מובילים בשנתיים האחרונות ובמסגרתו בנינו את ההכשרות החדשות. המטרה היא שהעובדים יגיעו לתוצאה הטובה ביותר – כלומר תעסוקה איכותית בקצה. שבסוף ההכשרה יחכה מעסיק עם שכר הולם שלוקח את העובד. יש לנו אוכלוסיות יעד שאליהן אנחנו מכוונים את רוב הפעילות שלנו כדי לתת להן אלטרנטיבה ראויה ונכונה לאקדמיה. בשנת 2022 הכשרנו קרוב ל-14.5 אלף אנשים במסלולים בשילוב מעסיקים, זאת לעומת כ-600 בלבד ב-2019 לפני הקורונה. רוב המאמצים שלנו עברו לשם".
"באגף שלנו יש גם בתי ספר ואני חושב שהכל מתחיל ונגמר בחינוך" הוסיף ממרוד. "קשה לשנות ולהטמיע כישורים באנשים בני 30 ומעלה. בבתי הספר המקצועיים שלנו אנחנו מדגישים את החיבור בין בית הספר לעולם התעסוקה האמיתי ולמציאות. נערים אצלנו פותחים עסקים ממש, עובדים מול לקוחות וצוברים כישורים ומיומנויות אמיתיות ונחוצות בשוק העבודה"
