הבורסה ובנק ישראל פרסמו השבוע טיוטות להערות הציבור לגבי נכסי קריפטו. הבורסה מעוניינת לקדם היתר לחברי בורסה שאינם בנקים להציע ללקוחות רכישה ומכירה של מטבעות קריפטו, ובנק ישראל מעוניין לקבוע את הרגולציה ל"מטבעות יציבים" – נכסי קריפטו שאמורים להיות מגובים בכסף רגיל או בנכס פיזי כמו מטילי זהב.
כשבוחנים את הפרטים הקטנים של ההצעות, מתגלות הגבלות רבות, שחורגות לחלוטין מהמקובל בשוק הקריפטו. הבורסה ובנק ישראל נוקטים אמצעי זהירות רבים, בניגוד גמור לעקרונות של כלכלת הקריפטו, אך קשה לראות כיצד מה שבנוי מראש על טכנולוגיה שנועדה לטרפד רגולציה יכול לקדם כלכלה חוקית ומועילה עם אזיקים רגולטוריים בדיעבד.
גן סגור ועצוב להימורים על ביטקוין ואת'ר בלבד
הצעת הבורסה באה בעקבות בקשה של איגוד הברוקרים מנובמבר האחרון. המתווה המוצע ייערך בשיטת "גן סגור" שבו הלקוח לא יורשה לגעת בארנק קריפטו, אלא יזכה ליתרה בנכסי קריפטו אצל הברוקר הבורסאי, אחרי ששילם לו תמורתם כסף מדינה רגיל. הלקוחות לא יורשו לשלוח את נכסי הקריפטו לשום מקום, אלא רק למכור אותם בחזרה לברוקר.
בתי ההשקעות עצמם גם לא יורשו להחזיק בנכסי הקריפטו בעצמם, אלא להתקשר עם נותן שירות בעל רישיון לעסוק בקריפטו לביצוע רכישות ומכירות, ועם משמורן צד ג', שיחזיק אותם.
לקוחות שיקנו כך ביטקוין או את'ר יהיו מוגנים מכשלי אבטחה של הארנק הדיגיטלי, ולא יוכלו להשתמש בשום תכונה של קוד תוכנה כמו "חוזה חכם" שיש בארנק דיגיטלי. מכיוון שחל עליהם "איסור נגיעה" בטכנולוגיית הקריפטו, הדבר היחיד שרגולציה זו מאפשרת היא הימור ספקולטיבי על שני מטבעות קריפטו בולטים. על הברוקר יוטלו הגבלות רבות ונוספות, כולל ביטוח לעיסוק בתחום, וכן חובת ביטוח של שני השותפים – מוכר הקריפטו והמשמורן. הברוקר לא יורשה להלוות כספים ללקוח כדי לרכוש קריפטו, או להשתמש ביתרת הקריפטו כעירבון. בסופו של דבר, ההגבלות יוצרות עלויות ציות לחוק משמעותיות, שלא יכולות להתכנס למודל עסקי ללא עמלות גבוהות.
מתכונת זו מתאימה למחזיקים לטווח ארוך ולא לסוחרים, שמבצעים פעולות קנייה ומכירה רבות. רוב הישראלים שמחזיקים כיום קריפטו, לא ירצו לעבור למתכונת אחזקה כה מוגבלת במחירים גבוהים יותר. מצד שני, דווקא רמת האבטחה הגבוהה מייצרת סיכון אפשרי גדול בעתיד: האפשרות שקרנות גדולות, כולל גופים שמנהלים חסכונות של הציבור הרחב, ירצו להישען על המתכונת המאובטחת והמוגבלת כדי שיתאפשר להם להמר על מטבעות קריפטו עם נכסי חוסכים. אין שום מנגנון רגולטורי שיכול להגן על החוסכים מהתנודתיות המובנה של נכסי הקריפטו והסיכונים הרבים להתמוטטות הערך שלהם במהירות רבה.
נוסף על כך, אין דרך בטוחה לקבוע שער של נכסי קריפטו, שלא על בסיס זירות מסחר מפוקפקות, שלא נתונות לשום רגולציה. זו אחת הסיבות המרכזיות להימנעות של רשות ניירות ערך האמריקאית ממתן היתר לקרן שמשקיעה בביטקוין בשוק הספוט, בלי אמצעי לוודא ששער הביטקוין-דולר נקבע שלא בעזרת מניפולציות.
הצעת הבורסה לא מתייחסת בכלל לאופן שבו ייקבעו מחירי הביטקוין והאת'ר במתכונת המוצעת. בלי יכולת לחלץ את הקריפטו מחוץ ל"גן הסגור" לארנק פרטי, הלקוחות יהיו שבויים של חברי הבורסה בנושא קביעת השער וגם בנושא העמלות.
עוד לא נולדה חברת קריפטו שתוכל לעמוד בדרישות בנק ישראל
בנק ישראל קרא השבוע לציבור להעיר על הצעת אסדרה למטבעות יציבים ואישר טיוטה קודמת לבנקים לעסוק בקריפטו. גישת הבנק מופיעה בצורה תמציתית בהודעה על האישור: "מצד אחד לא לבלום את החדשנות שבפעילות הקריפטו והטכנולוגיה התומכת בה אלא לאפשר את התפתחותה, ומצד שני, לוודא גישה זהירה ביחס לסיכונים הנובעים מפעילות זו תוך הבטחת ההגנה המירבית על הלקוח".
גישה זו מוטעית מהיסוד. הכינויים הרבים – מטבעות וירטואליים, מטבעות דיגיטליים, קריפטו, טוקנים, WEB3 – לא מעלים ומורידים דבר. לכלכלה זו אין שום תרומה להתפתחות הכלכלית, והיא מסוגלת לגרום לנזקים כבדים אם יאפשרו לה להתרחב. מסמכים רשמיים של משרד האוצר מפרטים אינספור סיכונים שנובעים מקריפטו ואפס תועלות מוכחות, אבל משקיעים זמן רגולטורי כביר בשל "הפוטנציאל של הטכנולוגיה". מדובר בעיוורון עמוק לטכנולוגיה וגם לממציאים שלה.
ממציאי טכנולוגיית הבלוקצ'יין לא חיפשו יעילות, ולכן גם לא מספקים אותה. הם לא חיפשו לשפר שירות פיננסי לציבור, ולכן הם יצרו מערכות מסורבלות, עתירות סיכונים ויקרות לתפעול. הם חיפשו משהו שונה לחלוטין, שאמור להדליק נורה אדומה לכל רגולטור פיננסי – למנוע כל התערבות של מדינה, רגולטור או בנק מרכזי בשליטה פיננסית. וזה בדיוק מה שטכנולוגיית הקריפטו יוצרת באפקטיביות רבה, גם אם לא מושלמת. אזיקים רגולטוריים בדיעבד יכולים לייקר עוד יותר טכנולוגיה יקרה מלכתחילה, אבל לא ברור לשם מה לטרוח.
ארנק קריפטו דיגיטלי נעול בסיסמה הוא אמצעי בלתי אמין בעליל לכל שימוש חוקי, משום שאובדן הסיסמה הוא סופי ומוחלט, ללא יכולת שחזור. בכל נכס פיננסי אחר לא קיימת ההגבלה הזו, מה שמאפשר להסדיר בו שימוש חוקי באופן אמין. כך ניתן לציית לבתי משפט, לאפשר מימוש של צווי ירושה ולציית לחוק באופן כללי. הקריסות בתחום הקריפטו והרמאויות הרבות הן לא באג, אלא פיצ'ר מרכזי. מכיוון שהקריפטו הוא איום מובנה מהיסוד על כל הסדרה פיננסית, את הקריפטו יש לאסור ולא להסדיר.
