בנק ישראל פרסם אתמול (רביעי) מסמך להערות הציבור ובו עקרונות לפעילות "מטבעות יציבים". המסמך מתאר עקרונות אסדרה למטבעות קריפטו שאמורים להיות צמודים לנכס אחר כמו דולר, יורו או זהב.  

הבנק מציע קריטריונים המחייבים התאגדות בישראל, קבלת רשיון וגיבוי נאות של המטבעות היציבים ב-100% מהתחייבויותיהם למחזיקים במזומן, או מעל 100% במקרה של בטחונות בעלי סיכון נמוך יחסית כדי לפצות על תוספת הסיכון. עוד מוצע לקבוע כללי פיקוח בדומה לגופים פיננסים אחרים: כגון ניהול סיכונים לרבות סיכוני ממשל תאגידי, יושר ויושרה, הון עצמי, נזילות ומניעת הלבנת הון. קריטריון חשוב אחר הוא שמירת יתרות הגיבוי של "מטבע יציב" אצל משמורן חיצוני, וכן הפרדה מוחלטת בין כספי הפירמה לבין כספי הגיבוי.  

ספק אם ישנו "מטבע יציב" שיוכל לעמוד בדרישות מעיון אלו. לחילופין, אם וכאשר יהיה מנפיק של נכס קריפטו שעומד בכל הדרישות, ספק אם יוכל למצוא מודל עסקי רווחי, לאור עלויות הציות לחוק ואי הציות ברמה הנדרשת כמעט מכל מנפיק "מטבע יציב כיום".   

המטבעות שמהווים את עיקר השוק (BUSD, USTD ו-USDC) לא מספקים ביקורת חשבונאית חיצונית על הנכסים המהווים את הגיבוי שלהם. לגבי BUSD, קיימת כפילות, לפיה חברת ״פקסוס״ מנפיקה אותו לחברת ״בייננס״, ואילו ״בייננס״ מציעה בעיקר מטבע בשם זהה, על גבי בלוקצ'יינים אחרים, כך שהמטבע הצמוד שלה, צמוד למטבע צמוד אחר, שצמוד לדולר. המטבע של ״בייננס״ אינו מגובה כהלכה במטבעות של ״פקסוס״. לאחרונה הורו רגולטורים אמריקאים ל״פקסוס״ לחדול מהנפקת BUSD חדשים, ורק לפדות את הקיימים, כך שמטבע זה בדרך לחיסול.   

המטבע הגדול מכולם TETHER (USDT) נקנס פעמיים בארצות הברית על מסירת מידע מוטעה לציבור לגבי יתרותיו, ואיבד את הצמדתו לדולר פעמים רבות, אך שב והשיג אותה בהמשך. למטבע באופן מוצהר אין שום מחוייבות לפדיון מטבעות תמורת דולרים למחזיקים, אלא רק לרשימת לקוחות מצומצמת וסגורה שאינה מתפרסמת לציבור ורק בכמויות גדולות.

ככל הנראה, הלקוחה הגדולה ביותר של TETHER בעבר הייתה זירת המסחר FTX שקרסה בשנה שעברה, והותירה מליוני משקיעים ולקוחות בהמתנה ארוכה להליכי פשיטת הרגל מהם הם צפויים לראות בחזרה החזרים נמוכים מאוד. בשלב מסויים ב-TETHER אף הציעו רכישת ביטוח נגד קריסתו. 

סימני התפכחות מקריפטו בארצות הברית 

ב-27 בינואר 2023 קבעו רגולטורים בנקאים אמריקאים מדיניות חדשה המתריעה ומזהירה מפני חשיפה לחברות בתחום הקריפטו, ללא הבחנה בין החברות עצמן, סוג הרישוי והפיקוח החל עליהן והאם הן מנפיקות מטבעות יציבים או סוג אחר של נכס קריפטו. המדיניות גם אוסרת על בנקים להחזיק בעצמם נכסים דיגיטליים, או להנפיק בעצמם כאלו.

הכללים נכנסו לתוקף בימים האחרונים והם צפויים להקשות על כל חברות הקריפטו להצליח לפעול במערכת הבנקאית האמריקאית. כללים נוספים שנמצאים על הפרק על ידי רשות ניירות הערך, עשויים לחייב שימוש במשמורן מפוקח לאחזקת נכסי קריפטו של החברות, מה שצפוי להטיל קשיים נוספים על חברות הקריפטו. בישראל, לעומת זאת, בנק ישראל הודיע בשנה שעברה על כך שיאפשר לבנקים להחזיק נכסי קריפטו, תחת משטר ניהול סיכונים מתאים.   

אז, הבנק התייחס לנייר העמדה של ועידת באזל בנושא הקצאות הון כנגד אחזקות בנכסי קריפטו. הועדה המליצה על הלימות הון של 100% מההשקעה וסיווג משקלות סיכון של 1250%, כלפי נכסי קריפטו שלא עמדו במבדקים של אמינות ויציבות – קבוצה שכוללת כיום את כל סוגי נכסי הקריפטו. לדעת בנק ישראל, מגבלה זו עלולה להגיע "עד כדי אי כדאיות עסקית". כדי לקדם אפשרות של אחזקת בנקים ישראלים בקריפטו, בנק ישראל בחר שלא לאמץ המלצה זו.